משטרת ישראל ועיריית תל אביב סגרו השבוע את שני מועדוני החשפנות האחרונים שנותרו בעיר – "הבנצ'יצ'י" ו"שנדו".
סגירת המועדונים הוותיקים מגיעה לאחר דיון נוקב שהתקיים בחודש ינואר האחרון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. יו"ר הוועדה, פנינה תמנו-שאטה (המחנה הממלכתי), נזפה אז באנשי המשטרה ותהתה מדוע הם לא סוגרים את מועדוני החשפנות, במיוחד לאור עמדתה של עיריית תל אביב על כך שמועדונים מהסוג הזה אינם תואמים את האופי של העיר.
במהלך הדיון נציגות החשפניות טענו כי היו"ר תמנו-שאטה לא נותנת להן להתבטא, ובמקום התפתח עימות בין יו"ר איגוד החשפניות אפרת רובינשטיין (לידיה) לבין החשפנית לשעבר ילנה דיוואיין, שאמרה כי "אני רוצה לפעול לסגירת מועדוני החשפנות בישראל ולסיים את הביזוי של החפצת הנשים".
היו"ר רובינשטיין לא נותרה חייבת וצעקה עליה, "היא (ילנה) כבר לא עובדת בחשפנות.. והיא לא יודעת מה קורה היום במועדונים.. אני חשפנית במשך שש שנים.. אנחנו נשים שעתיד פרנסתן תלוי על בלימה ורואות בעבודה הזו אמנות. הסטיגמות השחוקות, הן מעשה כפייתי בישראל…".
בעקבות הידרדרות השיח בדיון, החשפניות שזעקו את הפגיעה בחופש העיסוק שלהן הורחקו מהאולם. רובינשטיין, באקט מחאתי, התפשטה במסדרונות הכנסת וחשפה ברשתות החברתיות בלייב את שדיה. בעקבות זאת היא ושאר החשפניות הורחקו ממתחם הכנסת אבל שם חיכתה להן המשטרה.
רובינשטיין ושאר העובדות סיפרו אז לאתר "פוסטה" שהן מרוסקות מכך שקולן לא נשמע.
אולם כאן לא מסתיים הסיפור. כאשר כלל הצדדים סיימו את הדיון ויצאו החוצה התפתח עימות נוסף בין החשפניות לבין החשפנית לשעבר דיוואיין, וכאן נחלקת הגרסאות לשתיים.
לטענת דיוואיין, העימות הסלים לכדי היבטים פיזיים, לטענת החשפניות מדובר היה בעימות מילולי בלבד.
בכל מקרה, בעקבות האירוע נציגה של גוש מתנגדיי מועדוני החשפנות הגישה למשטרת ירושלים תלונה על תקיפה, נגד נציגת איגוד החשפניות רבקה אראמה (ג'סיקה), וחשפנית אחרת .
חלפו ארבעה חודשים, והשבוע הגיעו לחקירה במשטרת ירושלים אראמה והחשפנית הנוספת, אחר שהוזהרו כי אם לא יגיעו יוגש נגדן כתב אישום.
אראמה טוענת בפני אתר "פוסטה" כי במהלך החקירה הוצע להן לסגור את התיק בהסדר מותנה, אך כרגע היא מסרבת. "מה שהן טוענות זה שאני תקפתי אותן פיזית, בסרטון לא רואים תקיפה ובכל זאת הן מתעקשות לומר שתקפנו פיזית ואיימנו. מסתבר שגם לדבר זה נחשב לתקוף. ניסו להאשים אותנו בכל מחיר", כך לטענת אראמה, "זו התנהגות נוראית, במיוחד שאני אם חד הורית. להיות עם כתב אישום מבחינתי לא בא חשבון. כל החיים שלי אני מתנהגת כמו שצריך כדי לא להיות מעורבת בדברים לא כשרים. אני חווה אלימות שאין לי איך להגן על עצמי".
האם בסופו של דבר תסכימי להסדר מותנה?
"לא, אני ממש לא אסכים. בשום פנים ואופן אסכים למשהו שלא עשיתי. ולא אסכים לכתב אישום. אני אבוא עם עו"ד. אני גם לא אסכים להתנצלות כי אין לי על מה להתנצל".
עוברות להתפשט באינטרנט
בעקבות הסגירה הכמעט מוחלט של מועדוני החשפניות, מסתבר שחלק מהן אינן מוותרות על התענוג והפרנסה, והתכוננו מבעוד מועד ליום שאחרי.
כך למשל יו"ר איגוד החשפניות אפרת רובינשטיין וגם רבקה אראמה, שתיהן מספרות ל"פוסטה" שכיום הן עברו לרשתות החברתיות ומפעילות באתר אינטרנט בינלאומי לחשפניות עמודים משלהן דרכם הן מנסות להתפרנס – מי שצופה בהן רוקדות מתבקש לשלם עבור הכייף הזה. שם האתר הוא ONLY FANS, רק אוהדים בעברית, הוא מאפשר לגולשים/ות להתחבר בתשלום ולצפות בנשים בהן הם מעוניינים או מעוניינות, ואף לתקשר איתן.
"היתרון של אונלי פאנס הוא שלא חייבים לעשות פורנו, אפשר למכור רק עירום", אומרת רובינשטיין, "זה אתר ללא הגבלות, יש חוקים מסוימים, אבל כל מה שקשור לעירום זה פתוח. בנוסף, אפשר לגבות תשלום 'מכובד' על סרטונים שהם לאו דווקא רק עירום".
מה היתרון של הצרכן להיכנס ל"אונלי פאנס", לשלם כסף על פני להיכנס בחינם?
"יש את הקטע של 'בת השכן', מישהי שכביכול ניתנת להשגה, לאוד דווקא שחקנית פורנו, אשה רגילה כזו, אפשר לדבר איתה ולבקש ממנה בקשות. יש פנטזיה כזאת.. פורנו זה משהו רחוק מהמציאות. פה יש מישהי מציאותית שאפשר לפנטז עליה, לבקש ממנה משהו שבא לך לראות ולדבר איתה על זה".
גם רובינשטיין עברה לעבוד דרך אונלי פאנס. "מי שעובדת באתר צריכה לעשות הרשמה מטורפת, אבל בסופו של דבר מדובר בהרשמה בטיחותית ואתר בטוח לגולשים. אנשים שעוקבים אחרייך במדיות החברתיות אוהבים אותך. יש לך הודעות, יש תקשורת, יש בקשות ספציפיות. האתר הזה הוא בטיחותי, אם רוקדים עם עוד בן אדם צריך לתייג אותם. באתרי פורנו מעלים תכנים של אונס וכדומה, באונלי פאנס אין סצינות כאלו".
ובחזרה לאירוע בכנסת, בנוגע לתלונה שהוגשה נגד אראמה טוענת אפרת כי מדובר בחקירה מוטה ובעלת מאפיינים בררניים, לטענתה את התוקפים והתוקפות שלהן לא חקרו. "כאשר אני הועפתי מהכנסת גם אני הותקפתי, עימות מילולי אסור לנו, אבל להרביץ לנו זה בסדר, המאבטחים חנקו אותי שם והחזיקו אותי בגרון", היא אומרת ומציגה תמונה על הסימנים שנותרו בצווארה.
אבל חשפת את שדייך במסדרונות הכנסת?
"זה היה אמצעי הגנה כדי שלא יתקפו אותי. התלונות למשטרה של האקטיביסטיות, זה הפרקטיקה המוכרת שלהן להשתקה של עובדות מין כמונו שעומדות על זכויותיהן".
ממשטרת ישראל נמסר: "תיק החקירה הועבר לעיון יחידת תביעות הסדר מותנה. לאחר בחינת התשתית הראייתית נמצא כי זו מקימה סיכוי סביר להוביל להרשעת החשודות בגין עבירה של תקיפה. חלק מתשתית ראייתית זו מונה תיעוד חזותי של האירוע. לאור נסיבות המקרה והתבחינים הקבועים על פי דין, הוצע לחשודות להיקשר בהסדר מותנה עם התביעה כחלופה להגשת כתב אישום נגדן בבית המשפט".
לא אתפלא אם כל אותן פועלות "נגד החפצת נשים"
אין להן בעיה להחפיץ את עצמן כאובייקט מיני כשמתאים להן
ואין להם בעיה להחפיץ נשים אחרות וגם גברים כאובייקט מיני – גם זה כשמתאים להם
אז אולי הרקבון של הנפש שלהן – זה מה שהן מוחות נגדו
—-
להסתכל על האחר כאובייקט מיני זה חלק מהחיים
ואין עם זה שום בעיה – כל עוד זה נעשה בגבולות מסויימים
ואם להן יש בעיה עם זה – אז כנראה שהן אלו שלא יודעות לשים את הגבולות ועוברות את הגבול
ואת הרקבון שלהן – הן מנסות להלביש על אחרים