יצחק אדרגן (42), הלום קרב מפרדס חנה כרכור, מתגורר בבית אימו זה 27 שנה.
"שירתתי בגבעתי בגדוד רותם. הייתי חייל טוב ובסיום מסע הכומתה קיבלתי את הכומתה של המ"מ שלי, אסף רוזנפלד, שנהרג במוצב כרכום בלבנון. באותה השבת יצאתי הביתה וראיתי בטלוויזיה איך מפגיזים את המוצב שלי באירוע בו נהרג המפקד שלי. זה הכניס אותי להלם קרב, כי אהבתי אותו ולא יכולתי לעזור לו".
אדרגן כאמור, השתחרר מהצבא והוגדר הלום קרב. "לאחר שהשתחררתי מהצבא עמידר אמרו שאם אני רוצה לגור בדירה אז אני צריך לשלם 800 שקל בחודש. רציתי להתחמק מתשלום, וכל פעם שעמידר באו לביקורת אמא שלי אמרה שאני לא בבית או שאני גר במקום אחר, למרות שחייתי בבית ואין לי כתובת אחרת". במקביל לאחר שהוא השתחרר מצה"ל, ובגלל המצב שבו היה שרוי אדרגן הסתבך עם החוק. המשטרה עצרה אותו מספר פעמים בגין עבירות שונות והוא התדרדר לשימוש באלכוהול וסמים.
כשהוריו של יצחק נפטרו, סירבה עמידר להכיר בו כבן ממשיך, בין היתר כיוון שלא התגורר באופן רציף בדירה – על פי דיווחי המשפחה. בחודש דצמבר 2019, הגישה עמידר לבית המשפט השלום בחדרה תביעה על סך כ-13 אלף שקל בגין התקופה בה שהה בדירה. בכתב הגנה שהגיש אדרגן, שיוצג על ידי עו"ד נעמה אייכנר, הוא טען כי זכותו להיות מוכר על ידי בית המשפט וטען שלמרות שלא היה רשום, התגורר רצוף בדירה למעט תקופה קצרה בשנת 2011. כמו כן טענה עו"ד אייכנר כי המקרה של אדרגן ומשפחתו מוכר היטב לרשויות הרווחה בפרדס חנה.
יו"ר פורום הדיור הציבורי, דני גיגי, מציין בפני אתר "פוסטה" סיבה נוספת בגינה אדרגן לא זכאי להיות בן ממשיך. לדבריו, בגלל שבשנת 2009 בוצע תיקון בחוק הדיור הציבורי שהחמיר את הקריטריון לבן ממשיך, נקבע כי כדי מוכר כדייר שכזה, על הדייר הממשיך להיות בעצמו זכאי לדיור ציבורי. עוד נקבע בחוק כי דייר ממשיך מוגדר כבן זוג של זכאי שנפטר, ילדו או נכדו, ובלבד שהוא התגורר עם הדייר לתקופה של שלוש שנים לפחות סמוך למועד פטירת הזכאי.
גיגי מוסיף ואומר כי מדובר באוכלוסייה מוחלשת שלא יודעת להתנהל על פי חוק. לטענתו, העובדה שאדרגן הוא הלום קרב השפיעה עליו להתנהל לא נכון. "משרד השיכון ועמידר רוצים לזרוק דיירים החוצה בטענה שמדובר שפלשו כי צריך להכניס אנשים שממתינים. זה לא נכון. דו"ח ברביבאי מסביר מדוע לא צריך לפנות אותם".
גיגי מדבר על דו"ח שהופק בדצמבר 2016 לאחר ששר הבינוי והשיכון דאז יואב גלנט את אורנה ברביבאי (כיום ח"כ מיש עתיד), לעמוד בראשותה של ועדה ציבורית לבחינת מדיניות הפינויים מהדיור הציבורי. בדו"ח שהוגש מתחה ברביבאי ביקורת על המצב הקיים. "מבחינת פסקי הדין שניתנו בשנים 2005 – 2013 בתיקים העוסקים בפולשים לדיור הציבורי, עולה כי במרבית המקרים, בן המשפחה הטוען להיותו דייר ממשיך, לא הסדיר מול החברה המאכלסת את זכאותו להמשיך ולהתגורר בדירה לאחר פטירת הדייר המקורי, ועל כן הוא נחשב כפולש", כך לפי הדו"ח.
"אחד התנאים להכרה בבני משפחה כדיירים ממשיכים הוא מגורים משותפים עם הזכאי בשלוש השנים שקדמו לפטירתו… אולם, שכר הדירה בדירות הדיור הציבורי מושפע ממספר הבגירים החיים בדירה ועל כן בחלק מן המקרים הדייר הזכאי מסתיר מהחברה המאכלסת את מגוריו של בן המשפחה. כתוצאה מכך אין הכרה רשמית במגורים המשותפים למשך התקופה הנדרשת. עם זאת, בחלק מן המקרים בתי המשפט קבעו כי אין הילדים צריכים לשלם על כך והכירו בהם כדיירים ממשיכים".
אחת ההמלצות של ברביבאי היא לא להגדיר בנים ממשיכים שלא שילמו שכר דירה כפולשים. "לא דומה קרוב משפחה של דייר שנפטר אשר אינו עונה על המבחנים להכרה בו כ'דייר ממשיך' למי שפלש לדירה אשר אין לו כל זיקה אליה." על כן דו"ח ברביבאי ממליץ להתחשב בדיירים ממשיכים וממליץ להחזיר את מצב לקדמותו לפני התיקון של 2009. עם זאת, הכנסת לא אימצה את רוב מסקנות הדו"ח של ברביבאי.
הדייר מיוצג כיום על ידי הקליניקה המשפטית של אסף דרעי במכללה למנהל, שהצליחה להשיג דחיה בחודש לפינוי המדובר. "נתנו לו חודש ארכה. אנחנו מנסים לערער לבית המשפט. קיבלנו דו"ח סוציאלי מהעובדת הסוציאלית", כך לפי גיגי.
ראוי לציין כי בפסק דין שהתקבל על ידי בית המשפט העליון בחודש ינואר האחרון, מתחו השופטים יוסף אלרון וענת ברון בדעת רוב ביקורת על התנהלות עמידר בנושא של בנים ממשיכים: "ילדייר או לבן משפחתו אין זכות להופיע לפני הוועדה העליונה כאשר היא דנה במעמדו כ'דייר ממשיך', לא כל שכן להיות מיוצג על ידי עורך דין בדיון. גם נציג החברה המשכנת שערך את דוח ביקור המעגל אינו מופיע לדיון בוועדה, וממילא לא ניתן לחקור אותו, זאת חרף הכוח הראייתי הממשי שניתן כאמור לדוח זה במסגרת ההחלטה".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "לאורך כל ההליך, הביע משרדנו אמפתיה והבנה לקשיים והאתגרים שעימם מתמודד הפולש. יחד עם זאת, נדגיש כי אינו עונה לכללי הזכאות כדייר ממשיך, משכך אינו זכאי לדיור ציבורי. משרד הבינוי והשיכון כרשות מנהלית מחויב לפעול על פי חוק, וחובתנו המוסרית היא להבטיח אכלוס של זכאי הדיור הציבורי הממתינים כחוק מזה שנים רב".
מעמידר נמסר: "עמידר פועלת על פי הנחיות משרד הבינוי והשיכון".
