כשבועיים לאחר מעצרם של שלושה חשודים בייבוא 1,000 כדורי אקסטזי, וחרף הצהרת תובע נגד שניים מהחשודים, בית משפט השלום בתל אביב הורה על שחרורם של כלל החשודים.
אתר "פוסטה" דיווח בחודש אפריל על מעצרם של שתי נשים וגבר בחשד לייבוא מחו"ל של 1,000 כדורי אקסטזי בחבילה שמשקלה כ-400 גרם. החשודים שנעצרו על ידי ימ"ר תל אביב היו עדי זפרני (38) מתל אביב, מזל צמח (49) מבני ברק ודנית סילקו (39) מתל אביב. בימים אלה הוגשה נגד שניים מהחשודים הצהרת תובע, מה שלא מנע את שחרור כל החשודים בתנאים מגבילים.
ככל הידוע, החשודה סילקו נתבקשה על ידי החשודה צמח, שאותה היא מכירה, לאסוף חבילה מסניף דואר ואותה העבירה לזפרני, שבביתו נתפסו כ-68 גרם נטו של חומר פסיכדלי (פטריות). מהחקירה עלה כי בחדשים האחרונים הגיעו מספר חבילות דומות מחו"ל.
סילקו שמיוצגת על ידי עו"ד צ'רלי סבג, וזפרני שמיוצג על ידי עו"ד קובי בן שעיה, הכחישו את המיוחס למרשיהם. כל אחד מהחשודים גימד את חלקו או טען לאי ידיעה בנוגע לתכולת החבילה.
סילקו אמרה שסברה כי מדובר בתוספי מזון וסיפקה את כתובתה לקבלת המשלוח בשתי הזדמנוית תמורת כ-1,000 שקל.
זפרני, לפי החשד, היה זה שהעביר את החבילה ממקום אחד לאחר, ולכן טען כי בסך הכל היה שליח ולא ידע על תכולת החבילות. הוא הוסיף ואמר כי אין לו קשר לשתי החשודות. במהלך הדיונים להארכת מעצרם של החשודים ציין בית המשפט כי המשטרה לא הצליחה לבסס קשר של זפרני עם החשודות או ידיעתו באשר לטיב החבילה שנתפסה.
צמח, שמיוצגת על ידי עו"ד אייל אוחיון, שיתפה פעולה בחקירה וסיפרה את השתלשלות הדברים, הקשר שלה עם אדם אחר בשם "יוסי" שטרם נעצר, ופעילותה לצורך איתור "קופים" לקבלת המשלוחים. עם זאת היא טענה כי חשבה שמדובר בתרופות.
לאחר מספר הארכות מעצר, בדיון שהתקיים ב-2 במאי הסכימה המשטרה לשחרר את סילקו, לאחר שהחשד כנגדה לא התבסס. נגד זפרני וצמח הוגשה הצהרת תובע. עם זאת, השופטת אביטל אמסלם גלבוע הורתה על שחרורם בתנאים מגבילים.
המשטרה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, תוך שציינה כי נמצאו ראיות המבססות חשדות מהותיים לגבי מעורבות החשודים בעבירות סחר נוספות לאור תקופת זמן ארוכה. לפי המשטרה, החקירה לגבי זפרני מעלה כי בתקופה הקרובה למעצרו ביצע מספר רב של עסקאות סחר בסמים, כולל כאלו שנתפסו בביתו עם מעצרו.
לגבי צמח טענה המשטרה כי בהודאתה אישרה עשרות עסקאות סחר בסמים על פני תקופה ארוכה, כולם בתחכום באמצעות צדדים שלישיים ושימוש באפליקציות להסתרת זהות.
השופט ציון קפח דחה את הערר והשאיר את החלטת השחרור על כנה.
