שוטרת מג"ב אוריאן בן כליפא הורשעה הבוקר בבית משפט השלום בירושלים בתקיפת צעירה ערביה אשר התעמתה איתה במחסום משטרתי.
בתו של מוכתר העדה הצוענית-ערבית בירושלים ביקשה לעבור ברגל במחסום, שהוצב כדי למנוע כניסת ערבים לשטח בו התקיימה צעדת יהודים במסגרת טקס דתי, סביב שערי הר הבית.
השופטת ג'ויה סקפה שפירא הרשיעה את השוטרת בתקיפה סתם, וזיכתה אותה מאשמה חמורה יותר של תקיפה הגורמת חבלה של ממש. השופטת גם קיבלה טענת הגנה של עו"ד אייל בסרגליק ועו"ד דניאל הרמן ל"הגנה מן הצדק" עקב מחדלי חקירה של מח"ש, וזיכתה את השוטרת מעבירה חמורה נוספת של שיבוש הליכי משפט.
בניגוד לטענת המחלקה לחקירות שוטרים כי השימוש של השוטרת בכוח היה לא חוקי במהלך כל האירוע – בית המשפט קבע כי בחלק מהאירוע הפעילה השוטרת כוח במסגרת סמכותה.
השופטת קבעה כי בת המוכתר התריסה מילולית לפני השוטרת, לאחר שזו הבהירה כי היא ואחיה הצעיר לא יוכלו לעבור במחסום. עם זאת הצעירה הערביה לא נקטה פעולה פיזית כדי לתקוף את השוטרת, ובן כליפא היא שדחפה אותה מספר פעמים, "ככל הנראה בשל חמתה על תשובתה המחוצפת של חלא (הצעירה), שלא קיבלה את סמכותה כשוטרת בכניעה", כתבה השופטת.
בהמשך לדחיפות, כתב האישום תיאר סדרת פעולות תקיפה על ידי השוטרת לכאורה – הפלת הצעירה, משיכה בשערותיה, הורדת החיג'אב כיסוי הראש המוסלמי מראשה, אחיזה בצואר והדיפת אחיה שניסה להתערב.
בחלק זה, השופטת קיבלה את טענת ההגנה כי השוטרת פעלה בסמכות. "ניתן לקבוע, כי המתלוננת התנגדה למעצרה וכי השתיים החלו להתגושש באופן פיזי, ובתוך כך חלא (הצעירה) שרטה את הנאשמת באמצעות ציפורניה וניסתה להתחמק מניסיונות הנאשמת לאחוז בה… עם תחילת התנגדותה הפיזית של המתלוננת, והניסיון של אחיה להתערב באופן פיזי, ולנוכח האפשרות שגם חלא דחפה את הנאשמת, לאחר שזו דחפה אותה, הנאשמת נדרשה לשימוש בכוח".
השופטת אף קבעה כי "גרסתה של המתלוננת לא תמיד עולה בקנה אחד עם יתר הראיות. כך למשל, המתלוננת לא אמרה בחקירתה במשטרה כי התגוששה עם הנאשמת על הרצפה. בנוסף, טענתה של המתלוננת כי אין לה ציפורניים ארוכות ועל כן לא יכולה הייתה לגרום לשריטות על לחייה של הנאשמת, לא הולמת את העובדות. על לחייה הימנית של השוטרת שתי שריטות ההולמות שריטות עם ציפורני כף יד".
לו החלק של הפעלת כוח שלא כדין היה מסתכם בדחיפות הראשונות שיזמה השוטרת, לא היה מקום להגשת כתב אישום אלא להליך משמעתי, כתבה השופטת – אולם הארוע נמשך לאחר שהשוטרת השתלטה עליה והוליכה אותה לנקודת משטרה סמוכה כדי להשלים את הליך המעצר.
בחלק של הארוע בנקודת המשטרה, נקבע כי הטיפול בעצורה הפך לאלים. השוטרת אחזה בצואר המתלוננת וניערה אותה בתנועת חניקה, מבלי שהעצורה התנגדה ממש.
חלק גדול מהכרעת הדין מבוסס על עדותו של שוטר בן 18 בשלב הטירונות, שהוצב עם בן כליפא (24) במחסום. עדותו של השוטר הצעיר היתה משמעותית בעיקר לחלק הראשון של האירוע, שהתרחש במחסום בנקודה בה לא נמצא תיעוד מצולם, כאשר גם מצלמת הגוף של השוטרת לא עבדה.
הקביעה כי הצעירה הערביה נאבקה עם בן כליפא ושרטה אותה, בניגוד לטענת מח"ש, התבססה על עדותו של השוטר, עד התביעה הצעיר. הוא גם תיאר כי אחיה של המתלוננת ואמה התערבו וניסו להפריע לשוטרת. מנגד, השוטר הפליל את שותפתו בחלקים של האירוע ושלל את טענתה כי הצעירה הערביה דחפה ראשונה.
בנוסף לשריטות שנשארו על פני השוטרת, גם המתלוננת יצאה מהאירוע עם סימני חבלה, אולם בית המשפט אמר כי לא ניתן לקבוע האם המתלוננת נחבלה בשלב בו השוטרת עשתה שימוש בכוח כדין, או בשלב בו השתמשה בכוח שלא כדין. לכן זוכתה מגרימת החבלות.
בנוגע לדוח הפעולה שכתבה השוטרת, ובו השמיטה את השימוש שעשתה בכוח ותיארה תקיפה מצד העצורה, החליטה השופטת לזכות את השוטרת משיבוש הליכי משפט בשל קבלת טענת "הגנה מן הצדק" של עו"ד בסרגליק.
"חקירתה של הנאשמת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים התנהלה בצורה כה מרושלת", כתבה השופטת שפירא. "בנסיבות אלה העמדתה לדין בגין עבירה של שיבוש מהלכי משפט נוגדת באופן חריף את תחושת הצדק, ועל כן אין מקום להרשיעה בה".
השופטת כתבה כי האופן בו התנהלה מח"ש "מלמדת על טעות יסודית בתפיסת האופן שבו יש לערוך חקירות". כך, חוקרת גבתה עדות מאחיה של המתלוננת (שהיה איתה במחסום), ואיפשרה לאב לשמש כמתורגמן לבנו בחקירה, כאשר האב בעצמו הוא גם עד פוטנציאלי. חוקרת מח"ש טענה שהשתמשה באביה של המתלוננת כמתורגמן כי לא איתרה חוקר דובר ערבית. בנוסף, השתהות של שבועיים בגביית העדויות אפשרה למתלוננת וכל בני משפחתה לתאם עדויות.
ביקורת נוקבת על ידי השופטת שפירא נמתחה גם על כך שמח"ש התעלמה מהצורך לחקור עדים נוספים, ולא זימנה שוטרים נוספים שנראים בבירור בסרטונים מסביבת האירוע. הסנגורים בסרגליק והרמן איתרו את אותם שוטרים שהיו עדי-ראייה בנקל, וזימנו אותם כעדים מטעם ההגנה.
בסיכום הכרעת הדין השופטת רמזה כי תתחשב בנסיבות בעת שקילת העונש. "העובדה כי מדובר בסיטואציה נפיצה ורגישה נהירה לי", כתבה השופטת. "הנאשמת נטלה חלק באירוע מתוח, שבו קיבלה פקודה להגביל את חופש התנועה של חלק מהתושבים והאזרחים המקומיים, אך ורק בשל דתם או מוצאם הלאומי… בסביבה הידועה ברגישותה ובנפיצותה.
"הנאשמת היא צעירה בעלת שאיפות נורמטיביות, שהקדישה חלק ניכר מחייה הבוגרים לשירות המדינה ואזרחיה, ואשר כשלה וסטתה מן השורה במהלך פעילות מבצעית בתנאים לא פשוטים ובגזרה נפיצה. נתונים אלה אינם פוטרים אותה מאשמה, אך הם יישקלו ויבואו לידי ביטוי במסגרת פרשת העונש".
מעו"ד אייל בסרגליק נמסר: "תם אך לא נשלם. נבחן את הכרעת הדין לצורך הגשת ערעור לאחר שינתן פסק דין. אין כל ספק כי הבסיס הראייתי זועק לזיכוי וכך נפעל".
פרקליטת מח"ש עו"ד קרן לביא לא התייחסה בתגובתה לביקורת על המחלקה ומסרה: "בית המשפט הרשיע את הנאשמת בתקיפה חמורה וקבע כי הפעילה כוח ללא סמכות. עמדת מח"ש היא כי מצופה מכל שוטר לנהוג במקצועיות, בריסון, להפגין איפוק, להמנע משימוש בכוח ואלימות מקום בו הם אינם נדרשים בניהול אירוע".
קראו עוד – עדות השוטרת בן כליפא: "העצורה תקפה אותי ובמח"ש קראו לי גזענית"
