חבר המועצה הארצית עו"ד אברהם ללום, נכנס למרוץ והודיע על התמודדות לראשות לשכת עורכי הדין בבחירות שייערכו ב-20 ביוני. עד כה הודיעו על התמודדותם עו"ד תמי אולמן ויו"ר הלשכה הזמני עו"ד עמית בכר. ראש הלשכה לשעבר עו"ד אפי נוה צפוי להכריז על התמודדותו אחרי פסח. רשימת המועמדים תיסגר ב-20 באפריל.
עו"ד ללום (44), אב לשלושה, פעיל בלשכת עורכי הדין בתפקידים מקצועיים ופוליטיים למעלה מעשור. שימש כיו"ר המדרשה להשתלמות, יו"ר מנהל של פורום הנדל"ן הארצי, יו"ר המנגנון ומשנה לראש לשכת עורכי הדין.
ללום היה גם חבר מועצת עיר הצעיר בארץ: בגיל 24 נבחר למועצת העיר נתניה והיה חבר מועצה ויו"ר איגוד ערים בשרון הצפוני בשנים 2003 עד 2008.
לצד הניסיון הציבורי העשיר, ללום הוא בין עורכי הדין הבולטים בתחום נדל"ן והתחדשות עירונית. משרדו הוקם ב-2006, ומלווה פרויקטים בארץ ובחו"ל. הוא מייצג קרוב ל-50 חברות בנייה מהגדולות בישראל, ומעסיק 17 עובדים בארץ. למשרד שלוחה גם בקייב, אוקראינה ופעילות ליווי פרויקטים במדינות נוספות בהן יוון וזנזיבר. מלבד זאת, עוסק ללום בגישורים ובוררויות בסכסוכים כאשר המינוי מתקבל מבית המשפט או מהצדדים עצמם. הוא מוכר גם כמרצה ומחבר ספרים בתחום המקצועי, ולומד לדוקטורט באוניברסיטת קורדובה בספרד.
רשימתו של ללום תיקרא "לשכה מקצועית". מסתמן כי עו"ד אורי קינן, ממלא מקום ראש הלשכה בעבר ויו"ר הפורום הפלילי, יתמוך במועמדותו. הרשימה צפויה לכלול גם את הפליליסט הוותיק והבולט עו"ד בני כץ, את מ"מ ראש עיריית חדרה, עו"ד נתן לבייב, בעל משרד עורכי דין פעיל בתחומי מקרקעין ומשפחה, ואת עורכות הדין קרן כהן בלחרסקי ורחלי וייזר פלד המוכרות מתחום הנדל"ן.
מדובר ברשימה א-פוליטית, אומר ללום, שבאה לפעול למען ציבור עורכי הדין, ולא כקלישאה. זה גם מה שעורכי הדין רוצים: לשכה שתפעל למענם.
אם מבקשים בכל זאת זיהוי פוליטי, ללום ממקם את עצמו כאיש מרכז קלאסי. "בסופו של דבר, מרביתנו במרכז, לא בימין הקיצוני ולא בשמאל הקיצוני". בסוגיה הבוערת של המהפכה במערכת המשפט, ללום תומך ברפורמה "בהסכמה ובשיח" ושמח על כך שמתקיימת הדברות.
"הלשכה צריכה להגן על שלטון החוק והדמוקרטיה, ולהמשיך להשפיע בכל נושאי החקיקה ברמה החברתית. יחד עם זאת, צריך לעשות את הדברים בצורה נכונה ולא בהתלהמות", אומר ללום. "הלשכה צריכה להיות זהירה בהתנהלותה במחלוקות. אנו שואפים להיות במרכז ולחתור לרפורמה מתוך הסכמות רחבות, כי קיצוניות לאף צד לא תשרת אותנו. אני מאמין גם שכל ראש לשכה נבחר צריך לכבד את המועצה. יש לנו מועצה ארצית ובה 43 חברים. בסופו של יום", הוא מוסיף, "נלך בדרך שתקבע ברוב דמוקרטי על ידי המועצה. לא אפקיע ממנה את הכוח כקודמיי".
בנושא הוועדה לבחירת שופטים המועצה החליטה כבר לפני חודש, כמעט פה אחד, להיאבק שהלשכה תשמור על נציגיה בוועדה. "אני סבור שלציבור עורכי הדין יש את המעורבות הגדולה ביותר מול מערכת בתי המשפט, בהופעות ודיונים", אומר ללום. "עורכי הדין יודעים טוב יותר מכל אחד אחר, מי נכון וראוי להיות שופט. הנציגים שלנו בועדה עושים עבודת קודש ואני סבור שמשמעות נוכחותנו והשפעתנו בה גדולה וחשובה".
כהפקת לקחים ובמסגרת הרפורמה, ללום מציע עם זאת לקבוע כי חברי הוועדה לבחירת שופטים, לא יוכלו להופיע ולייצג לקוחות בבית משפט – לא הם ולא מי וממשרדם (כיום, אסור רק ייצוג של חבר הוועדה באופן אישי). שינוי כזה, אומר ללום, "ינטרל כל טענת ניגוד עניינים, ואני מאמין שיקל עלינו לשמור על מעמדנו הציבורי בוועדה", זאת גם אם המשמעות תהיה למעשה בחירת עורכי דין מן האקדמיה ואנשי משפט איכותיים שייבחרו כנציגים של הלשכה ללא מעורבות אישית של ייצוג בבתי המשפט.
מעבר לסוגיות הפוליטיות, ברמה היומיומית, אומר ללום, לעורכי הדין חשוב יותר תפקוד הלשכה בחיים המקצועיים, והמשמעות שלה מבחינה פרקטית עבור עורכי הדין.
"מטרתנו להחזיר את כבוד המקצוע. כאשר היינו ילדים, היו פונים לעו"ד ומקדימים בתוארו, כמו שנוהגים לפנות לד"ר ולא בשמו הפרטי. המטרה שלנו היא להעלות את רמת המקצוע, להעשיר את ההתמחויות, לייצר התמחויות בכל תחום ותחום, על מנת שיהיו עו"ד מקצועיים ברמה הגבוהה ביותר. כמי שהיה ממייסדי המדרשה למשפט זה משהו שבלבי, לפתח את נושא האקדמיה וההדרכה המקצועית", אומר ללום. "בקדנציה האחרונה היתה במחוזות פעילות אקדמית, אך ברמה הארצית לצערי היתה דעיכה, וזה תחום שצריך לחזק אותו כדי שעורכי הדין יידעו שהלשכה פועלת למענם".
מטרה נוספת היא צמצום עלויות דמי החבר. "בתפקידי כיו"ר המנגנון בלשכה בארבע השנים האחרונות, צמצמנו יותר מרבע מכח האדם בלשכה יחד עם המנכ"ל, והמטרה היא להמשיך ולהתייעל, כדי להזרים את המשאבים לארועים ולהפוך את הלשכה ללשכה פעילה.
"כמי שמנהל את מנגנון הלשכה כל כך הרבה שנים, אני מכיר טוב את לשכת עורכי הדין ברמה הארצית", אומר ללום. "יהיה לי קל להכנס לנעליים האלה ולהוביל את הלשכה למקומות שאני מאמין בהם, המקומות המקצועיים, ולכן גם קראנו לרשימה "לשכה מקצועית".
"כמנהל יו"ר ועדת המנגנון הארצית, איחדנו את ניהול כח האדם בלשכה, מכל המחוזות תחת המנגנון הארצי, תחת ניהול אחיד. צמצמנו את מספר הסמנכ"לים בלשכה, בעבר היו 5 סמנכ"לים, ערכנו התייעלות. עדיין ללשכה יש למעלה מ-300 עובדים בכל הארץ. צירפנו את עובדי הלשכה להסתדרות העובדים. כל מהלך נבצע בצורה מדודה משום שיש לנו עובדים מקצועיים".
