עיריית ת"א תאפשר להגדיל לחמש קומות ישיבה תורנית ליד כיכר המדינה

ישיבת "מעלה אליהו" של הרב חיים גנץ בתל אביב, ממשיכה למשוך אש.
ב-29 מרס התקיים דיון ארוך וסוער בוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית תל אביב, בנוגע להעברת הישיבה מרחוב הנריאטה סולד למבנה במתחם בית כנסת ברחוב קליי הסמוך, מרחק כמה מאות מטרים בלבד.
כיום שוכנת הישיבה על שטח של 800 מטר בנוי, אבל בתמורה לפינוייה היא צפויה לקבל כ-3,200 מטר בנוי במיקומה החדש אשר יכלול אגף חדש בן חמש קומות, ועוד קומת המרתף שאמורה לשמש את הישיבה בעורף המבנה.
בעקבות המעבר הצפוי קמה התנגדות של תושבים מהשכונה וכן של חברי מועצת העיר.

ישיבת "מעלה אליהו" הוקמה בשנת 1996 על ידי תלמידים מישיבת מרכז הרב, המעוז של הציונות הדתית, במטרה להגביר את הקשר בין הציבור החילוני בתל אביב לבין הציבור הדתי תורני.
תחילה שכנה הישיבה ברחוב יהושע בן נון ב"צפון הישן", אבל  בשנת 2004 עברה הישיבה למיקומה הנוכחי ברחוב הנרייטה סאלד, סמוך לבית החולים איכילוב, בתוך מבנה של בית הכנסת "בר כוכבא". תלמידי הישיבה שיפצו מבנה של אולם ספורט שהיה בסמוך והפכו אותו לבית מדרש.

הרב גנץ נחשב לדמות שנויה במחלוקת. מחד הוא מנסה לקרב בין דתיים לחילונים, אך מנגד היה בין המפגינים מחוץ לבניין העירייה כאשר עברה בישיבת מועצת העיר בחודש נובמבר 2019 ההצעה להקים את פרויקט "נעים בסופ"ש", לתחבורה ציבורית בשבת בתל אביב והסביבה. הרב גנץ אמר אז לאתר "פוסטה" כי "אנחנו רוצים לחזק את השבת ברשות הרבים. לא מדובר בכפייה אבל רוצים לצרף את החיוביות של השבת".

היוזמה לשינוי מיקום הישיבה החלה ב-2019 בשיתוף עם העירייה, במטרה להקים תחתיה בית ספר לתושבי השכונה החילוניים. אבל העברת הישיבה למתחם גדול יותר עוררה את זעמם של חלק מחברי המועצה, ביניהם של סגנית ראש העיר והממונה על תיק התחבורה מיטל להבי. בנוסף, המהלך מעורר את זעמם של חלק מתושבי השכונה שטענו כי הוא נעשה באופן חשאי כמעט ללא שיתוף הציבור, טענה שנשמעת שוב ושוב נגד עיריית תל אביב.

בוועדה המקומית לתכנון ובניה טוענים כי התכנון התבצע תוך שמירה על בית הכנסת השכונתי, עבור הקהילה המסורתית, ותהיה הפרדה בין בית הכנסת לבין הישיבה התורנית. כאמור, ההסבר הזה לא הרגיע את משתתפי הדיון ועורר את זעמם של חלק מהנוכחים.

"הצביון של השכונה הוא חילוני", נזעק סגן ראש העירייה, ראובן לדיאנסקי (חי-חילונים ירוקים), "נוסיף את העובדה שלא יהיה תלמיד ישיבה אחת שהוא תושב האזור, כל התלמידים יגיעו מבחוץ. גם אילו היו מקימים במקום בית ספר לרפורמים הייתי מתנגד. זו שכונה קטנה ומדרכות צרות. אי אפשר להטיל בניות כאלו על תא שטח קטן.. האבולוציה של החיים תשתנה שם. יבואו ספקים ועוד… עושים משהו חד צדדי ולא מתייעצים עם אף אחד". לשיטת לדיאנסקי, למרות שהמהלך הוא חוקי העירייה והיזמים לא התייעצו עם תושבי השכונה.
חבר המועצה אלחנן זבולון (ש"ס) השיב ללדיאנסקי, "שכחת מה זה דמוקרטיה?".

תושבת השכונה אסתר פרידמן הביעה גם היא הסתייגויות במהלך הדיון. "אני מייצגת מאות תושבים. שום דבר לא היה גלוי לנו. לא היה ידוע לנו כלום.. זו שכונה של משפחות צעירות וזקנים. זה מתחם קטן… המהלך הזה ישנה אותנו דמוגרפית".

ניר ישר, אדריכל ובעל דירה ברחוב קליי שגדל בשכונה אמר במהלך הדיון כי "אנחנו מכירים את השכונה, ואני פונה דווקא לנציגי הציבור במגזר הדתי. הבית כנסת הזה לא היה לצנינים עבור תושבי השכונה. בית הכנסת היווה חלק ממרקם השכונה. בצעירותנו היינו הולכים בכיפור לבית הכנסת למרות שאנחנו חילוניים. בית הכנסת שימר את ההידברות לחיות יחד עם שכנים אחרים. מי שרוצה לעשות סיור שיבוא ביום כיפור ויראה שרחבת בית הכנסת מלאה באנשים חילוניים בשכונה. כיבדנו את בית הכנסת".

גם ישר טען כי המהלך התבצע בצורה של מחטף. "כתושב העיר הזו אני מרגיש ששמים עלי פס. מתעלמים ממני. ואני מדבר בשם כמה בניינים. אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה הארצית, לא משנה מה הדעות שלי… אתם הולכים ומאפשרים (להקים) ישיבה מאוד ספציפית, שאני חוטף מהם מכות כשאני הולך למחות בצומת. תחשבו טוב אם זה הדיבור וזה קירוב הלבבות… גם אנחנו, רק מבקשים דחייה להידברות".

גורמי המקצוע בוועדה אמרו בתגובה למחאה הציבורית, כי לפי התחייבות מנהלי המוסד הישיבה תשמש ללימוד בשעות היום בלבד ולא תשמש למקום לינה עבור התלמידים, ואילו בית הכנסת שיהיה בקומות העליונות יוכל לשמש את תושבי האזור בחגים, לטענתם בית הכנסת יהיה נפרד לחלוטין ויאפשר שימוש לצרכי הקהילה – חתונות, בר מצווה ועוד .

נציג הישיבה בדיון יאיר גנץ, שהוא גם הבן של הרב גנץ, אמר במהלך הדיון: "אני לא איש פוליטי.. חשוב לי להגיד לכם שהישיבה היא ציונית. כל הבחורים הולכים לצבא ואני עשיתי מילואים. מנהל התפעול בישיבה הוא חבר הקהילה הגאה… מאשימים אותנו שאנחנו בן גביר. אנחנו אנשים אכפתיים ואוהבים. 20 שנה אנחנו ברחוב הנרייטה סאלד, מעולם לא שמעתי על פיצוץ ובלגן. יש פידבקים של עזרה הדדית, אנחנו חלק מהקהילה". בהמשך אמר גנץ כי בשכונה מתגוררים כ-200 תלמידי ישיבה. "אנחנו משקיעים מכספנו וננגיש את בית הכנסת הקיים על חשבוננו".

בתום הדיון הועבר הנושא לפורום פנימי שבו עברה ההצעה ברוב של חמישה חברים אל מול שניים. סגניות ראש העירייה, חן אריאלי ומיטל להבי הצביעו נגד, ואילו יו"ר הוועדה ליאור שפירא, אופירה יוחנן וולק, גל שרעבי דמאיו, וחיים גורן הצביעו בעד היוזמה.

להבי טוענת כי תלמידי הישיבה הפגינו בעבר עם שלטים שעליהם כתוב, "הגיע הזמן בן גביר". בשיחה עם אתר "פוסטה" היא אמרה כי לישיבה אין כעת זכות קניינית על המבנה שקיבלה כהקצאה מהעירייה, ולכן אפשר לפנות אותם, ולא בטוח שחייבים לתת להם שטח חלופי בכלל. לטענת להבי, אם הוחלט לתת לישיבה שטח צריך לתת שטח תמורת שטח ולא מעבר. "נותנים להם 3,200 מטר במקום 800 שיש להם, פי ארבעה, ומדובר באזור כיכר המדינה שהוא הכי יקר בעיר. אין ספק שאני לא חייבת להסכים לתת להם לבנות אימפריה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מדובר בתוספת אגף חדש לבית הכנסת שנמצא ברחוב קליי ואשר ימשיך לשמש את קהילת תושבי השכונה, ואילו ישיבת 'מעלה אליהו' אשר שכנה ברחוב הנרייטה סאלד פונתה לטובת הקמת בית ספר יסודי ממלכתי שישרת את תושבי האזור. הקמת אגף חדש בבית הכנסת אינה עומדת בסתירה לליברליות של העיר תל אביב-יפו, אשר מקבלת את כלל תושביה".