אלפי נאשמים אשר התיק בעניינם היה צפוי להסתיים בביצוע עבודות שירות, עשויים להישלח לעונשי מאסר בכלא, מאחר ששר המשפטים יריב לוין החליט שלא לחדש את התקנות אשר אפשרו להטיל עבודות שירות למשך תשעה חודשים.
לוין קבע כי הארכת ההסדר המאפשר להמיר עונשי מאסר עד תשעה חודשים בעבודות שירות, אינו בסדר העדיפויות של משרדו. חרף מתקפת החקיקה שנערכה בכנסת בחודשים האחרונים, לוין לא מצא לנכון לקדם את החקיקה להמשך המרת מאסרים בעבודות שירות.
כתוצאה מכך, ב-1 באפריל יפקע ההסדר של עבודות שירות שהרף העליון שלהן הוא תשעה חודשים, ויחזור ההסדר הקודם של עבודות שירות עד שישה חודשים בלבד.
הקואליציה העדיפה לקדם מאות חוקים בתקופה האחרונה, וביניהם חוקים פרסונליים לטובת נבחרי הציבור – כמו "חוק דרעי" ו"חוק המתנות" שיאפשר לראש הממשלה לקבל תרומות מהציבור לצורך ניהול משפטו.
ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן ערכה מרתון חסר תקדים של דיונים, וכל החקיקה (שהוקפאה רק ברגע האחרון) עסקה בחיזוק העוצמה השלטונית של הממשלה – על חשבון בית המשפט ובהסרת מגבלות חוקיות ואתיות על פוליטיקאים.
לעומת זאת הצעת חוק חברתית במובהק, שעוסקת באזרח ובהיבטי שיקום של עבריינים, נזנחה.
בדוח ועדת דורנר, בראשות השופטת דליה דורנר מאותו בית משפט עליון המושמץ על ידי לוין, נקבע בשנת 2015 כי "יש לפעול לצמצום השימוש במאסרים במקרים בהם המאסר אינו הכרחי, ולהרחיב את השימוש בתוכניות ענישה ושיקום מחוץ לכלא, כמו ביצוע עבודות שירות".
השופטת דורנר קבעה כי "שיקום בקהילה באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן, צפוי להפיק תוצאות טובות יותר מאשר שימוש במאסרים". דורנר הדגישה כי "מאסר ממושך מעודד נטייה לעבריינות ומגדיל את הסיכוי שהאסיר יבצע עבירות עם שחרורו. הסיכוי של אסיר לשעבר לחזור ולבצע עבירות, גדול יותר מהסיכוי של עבריין שנידון לעונש מחוץ לכתלי הכלא".
על בסיס המלצות דורנר ופסק דין בראשות שופט נוסף של בג"ץ, אליקים רובינשטיין, שדרש הפחתת צפיפות בבתי הסוהר, קבעה הכנסת בשנת 2018 להרחיב את החלופה של עבודות שירות. המטרה היתה להקטין את מספר האסירים שייכנסו לכלא, כאשר אין זה הכרחי, במקרים בהם אין מסוכנות גבוהה. בנוסף, הכנסת אישרה גם הגדלת השחרורים המנהליים מבית הסוהר – "שחרור מוקדם" ללא ועדת שחרורים.
ההסדרים הליברליים לא נמשכו זמן רב באותה מתכונת. שר המשפטים אמיר אוחנה מהליכוד יזם את צמצום השחרורים המנהליים והגבלתם. עכשיו, שר המשפטים לוין מונע הארכת תוקף הוראת השעה (ההסדר) שאיפשר נשיאת מאסר עד תשעה חודשים בעבודות שירות. לוין מסר בתגובה שפורסמה ב"ישראל היום" כי לא ניתן להשלים את החקיקה (להארכת ההסדר) "בגלל עומס חקיקה לפני סוף המושב" – כלומר יש סדרי עדיפויות אחרים.
הפליליסטית עו"ד תמי אולמן, המתמודדת על ראשות לשכת עורכי הדין, אמרה כי ההחלטה של לוין עלולה לפגוע באלפי אנשים. "עבודות שירות הן חלק משיטת הענישה ומהכלים ברשות בית המשפט, לשקול חלופות, כדי לא להכניס אדם, בטח בתיק ראשון, מאחורי סורג ובריח. יש לזה משמעותית חברתית: אתה לא רוצה לשלוח עבריינים צעירים לבתי סוהר, כאשר יש חלופת שיקום. אתה לא רוצה להכניס לכלא אנשים שגנבו אלפי שקלים מהסופר או חטאו פעם ראשונה".
מה יקרה עכשיו? "תיקים רבים יידחו", צופה עו"ד אולמן. "יש לי תיק שבו כבר הגענו להסדר, והפרקליטות עצמה הסכימה שלא צריך לשלוח את הנאשם למאסר, וכעת אי אפשר להוציא את ההסדר לפועל. אי אפשר יהיה גם להגיע להסדרי טיעון נוספים, מה שיוסיף לעומס על בתי המשפט". עו"ד אולמן אומרת כי היא לא מבינה את שיקולי הממשלה: "ההסדר של עבודות שירות נועד לסייע לשיקום אזרחים מרקע מוחלש, והחקיקה פשוטה: בסך הכל צריך להאריך מתכונת קיימת".
הפליליסטית עו"ד אורית חיון מזכירה: "הכנסת אימצה את המלצות ועדת דורנר לאפשר מתן עונשים מקלים יותר כחלופה לעונשי מאסר בפועל, אבל חוקקה הוראת שעה (זמנית) אשר עומדת לפוג. השר לוין בחר לא להאריך אותה, שכן הכנסת עסוקה בחקיקה חשובה יותר לטעמו.
"הוראת השעה נתנה אפשרות לשופטים לתת עונשים שמשמעותם שהנאשם לא ייכנס לכלא, גם בעבירות חמורות יותר, ולאזן את נסיבות האירוע יחד עם נסיבות אישיות של מי שמעולם לא ישב בכלא, או שצרכי שיקומו, גילו או מצבו הבריאותי הצדיקו זאת".
לדברי עו"ד חיון, "אפשרות זו נתנה תמריץ לנאשמים לקחת אחריות ולהשתלב בהליך שיקומי מחוץ לכלא, מתוך הבנה שאם יצלחו את תהליך השיקום לא יחזרו לכותלי הכלא. יש בכך אינטרס ציבורי חשוב מדרגה ראשונה. אפשרות זו גם הקלה על העומס והצפיפות בבתי הסוהר, דבר שמביא להחזקתם של האסירים בכלא בצפיפות נוראית ובתנאים סניטרים קשים.
על אף היתרונות הברורים של הוראת השעה, פורסם היום כי הדבר לא טופל על ידי שר המשפטים. הדבר עלול להביא לכך שנאשמים שיכולים היו לא להשלח לכלא, ימצאו את עצמם מאחורי סורג ובריח.
"הדבר צורם במיוחד, כאשר אנו בוחנים מה היו החוקים שדחוף יותר היה לעסוק בהם, כגון חוק המתנות או חוק החמץ", אומרת עו"ד חיון. "רק היום אושרה בקריאה שלישית הצעת חוק המרחיבה את זכותם של שוטרים לערוך חיפוש בבית ללא צו, אם קיים חשד להחזקת נשק לא חוקי, והחרמת צילומים ממצלמות אבטחה ללא צו. נראה כי זכויות הפרט, חירותו וכבודו לא מהווים נר לרגלי הכנסת הנוכחית, ולא ברשימת סדרי העדיפות של שר המשפטים".
עו"ד אייל בסרגליק מציע זווית נוספת: "הכלי הוא כלי חשוב. צריך להאריך את הוראת השעה, אבל גם לבחון שימוש לא נכון שעשו בה בתי המשפט". לטענת עו"ד בסרגליק, כתוצאה מהעלאת הרף בעבודות שירות לתשעה חודשים, בפועל בתי המשפט הפסיקו לקבוע עונשים של שישה חודשי עבודות שירות, כפי שהיה קודם, וכמעט כל העונשים כולם בתחום עבודות השירות נמתחים לרף העליון של תשעה חודשים.
"בפועל הרחבת האפשרות של עבודות שירות לא מנעה מאסרים ממושכים. למעשה ראינו החמרה". לדברי עו"ד בסרגליק, תיקים שהיו צפויים להסתיים ללא מאסר ובעונשים של מספר חודשי עבודות שירות, הסתיימו בעונש חמור יותר, כאשר שופטים העלו את הרף לגבול האפשרי העליון של תשעה חודשי עבודות שירות, ויש מקום לבחון את המגמה.
