לאחר המקרה אושפזה החשודה בבית חולים, ובדיון בהיעדרה היא שוחררה על ידי בית המשפט, על אף שהמשטרה ייחסה לה עבירות הצתה, איומים, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, הפרעה לשוטר, היזק לרכוש במזיד, והתנהגות פרועה במקום ציבורי.
לגרסתה, פקח עירייה שמתנכל לה רשם לה דוח על אף שרכבה מצויד בתו נכה, ולא בפעם הראשונה.
יומיים חלפו, והמשטרה עצרה את ל' שוב בחשד לאותן עבירות. בדיון שהתקיים בבית המשפט הסביר נציג המשטרה, פקד אלי אילוק, כי הושגה ראיה חדשה – סרטון מתחנת דלק שבו נראית החשודה קונה נוזל דליק בבקבוק, מה שמראה לכאורה על תכנון מוקדם. "מדובר בחשודה שהגיעה למשרדי העירייה, איימה בפני הצוות שתצית את המקום וגם אותם. בשלב מסוים אף מימשה, או התחילה לממש את איומיה, צוות שיטור שנקרא למקום השתלט על החשודה בכוח, הוציא מידה מצת לפני שהספיקה לממש בשלמות את האיום. החשודה נחקרה, מסרה גרסתה ונעצרה… החשודה בזמן זה היתה עדיין מאושפזת בבית החולים. משחלף זמן נוצר מצב בעייתי… הרופא המטפל לא הסכים לחתום על מכתב שחרור, ומשכך נוצר מצב שהחשודה לא הובאה בפני בית המשפט עד לתום יום מעצרה… הראיה החדשה מחזקת את החשד והמסוכנות מבחינת תכנון…".
נציג המשטרה הוסיף וציין כי זו לא הפעם הראשונה שבה המשטרה נתקלת בל'. לפני כחודשיים היא הגיעה למשרדי ביטוח לאומי, עמדה מחוץ למשרדים ושפכה על עצמה דלק, ורק תושיית אנשים שהיו במקום מנעו ממנה להצית את עצמה. "אנו עדים להסלמה של האירוע, חשודה שמגיעה למשרדי העירייה, שופכת בנזין על משרדים כשיש אנשים בפנים. אנשים עוצרים אותה ולוקחים ממנה את המצת. אין לי שום עניין אישי עם החשודה. יש מסוכנות גבוהה לשלום הציבור… אמרתי לסנגור שלה שלא החלטתי מראש לעצור אותה. ראיתי את גרסתה ולאחר שאיימה שוב שהיא תתאבד – לא רוצה הדם שלה על הידיים שלי".
סנגורה של החשודה מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד סעיד חדאד, טען כי בקשת המשטרה מהווה ביזיון בית משפט, מאחר שבית המשפט כבר החליט לשחרר אותה, אולם המשטרה עצרה אותה על אותן עבירות. "על פי כל הראיות שחברי לא ציין וסרטון שהופץ לכל אמצעי התקשורת, רואים את החשודה בתחנת דלק מגיעה לעירייה, שופכת דלק בכניסה על הגדר של העירייה ואז רואים שגיסה קופץ עליה ומשתלט עליה ורק בשלב הזה מגיעים השוטרים שהיו בתוך העירייה. אז רואים שמורידים לה את האזיקים, היא בהתקף אסטמה, רואים שהיא צועקת לעזרה".
הסנגור הוסיף ושפך אור על הרקע של החשודה. לדבריו, "היא קורבן של תקיפה מינית עת שימשה פקחית (ברשות מקומית אחרת)… היא מרגישה שפקח מסוים מתעלל בה נפשית… שלשום, לאור מצבה, ביקשנו להביא אותה לבדיקת כשירות למעצר. היא היתה במצב נפשי קשה, כל פעם שהיתה רואה שוטר היתה משתגעת, אז הובאה לבדיקת כשירות למעצר… אני אומר שכל הראיות היו בפני בית המשפט וחרף זאת בית המשפט דחה את הבקשה. אחרי שהבחורה משתחררת היה בידם לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו מעצר חדש…".
לבסוף, בהסכמת הצדדים, השופטת נסרין אסכנדר-מוסא הורתה על שחרור החשודה למעצר בית.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "ככל שמושמעת ביקורת שיפוטית, הרי שהיא נלמדת ובמידת הצורך מופקים הלקחים הנדרשים בהתאם".
"סך הכל רציתי לשאול למה נתנו לי דוח חניה"
בשיחה עם אתר "פוסטה" אמר סנגורה של החשודה, עו"ד חדאד: "בית המשפט דחה את בקשת המשטרה להאריך את מעצר העצורה, בניגוד לנטען. הדחייה נעשתה משום שהעצורה לא הובאה לדיון בבית המשפט וכך המשך מעצרה לא היה חוקי. המשטרה עיכבה אותה מחדש, והיא נלקחה להחזקה בתחנה במספר שעות העולה על מספר השעות הקבועות בחוק. בהמשך, עצרה אותה מחדש בגין אותם המעשים שבית המשפט שחרר אותה עליהם. בקשה לבית המשפט הוגשה אתמול בערב לחיוב המשטרה ליישם את החלטת בית המשפט, והבוקר התקיים דיון בבית משפט השלום בטבריה ובו בית המשפט הורה על שחרורה של החשודה, חרף המסוכנות הנשקפת ממנה – בעיקר לעצמה".
לדברי עו"ד חדאד, "מדובר במתמודדת נפש שנמצאת בפוסט-טראומה עקב פגיעה מינית מצד שוטר, עת שימשה כפקחית (ברשות מקומית אחרת, ד.א). החשודה טוענת כי לאורך כל ההליך התעללו בה שוטרים והחמירו את מצבה הנפשי והפיזי תוך שימוש בביטויים קשים ואיומים להשאירה לבד עם שוטר – דבר שהחזיר אותה לטראומה המינית שעברה וגרם לה למצב נפשי וגופני קשה".
ל' עצמה אמרה בראיון לאתר "פוסטה", כי בעבר, בשנים 2018-2019, בעת ששימשה כפקחית ברשות מקומית באזור חבל מודיעין, היא הותקפה על ידי שוטר שעבד במקביל אליה. "הוא תקף אותי פיזית", אומרת ל', "התלוננתי במחלקה לחקירות שוטרים והוא היה מושעה למספר ימים. מח"ש העבירה את הנושא לדין משמעתי, ושם הוחלט שהוא ייצא לפנסיה מוקדמת בגיל 60. בעבר התנדבתי בתחנה שבה הוא שירת. עד שעברתי את התקיפה המינית הייתי עובדת מוערכת, אבל אחר כך התחילו להתנכל לי בעבודה".
איך באה לידי ביטוי התקיפה המינית?
"בהתחלה זה היה מילים יפות. אחר כך הוא היה מריח לי את הצוואר, אומר לי כמה אני אני יפה ומדמיין אותי עם שמלה. היא אמר שהוא היה רוצה להיות צעיר. הוא אמר כמה להודים יש ז** גדול. התחלתי להמעיט במשמרות שלו. תמיד היתה לו סיבה להסניף אותי ולחבק אותי".
הגשת תלונה ובזה נגמר?
"הגשתי תביעה אזרחית לגבי התקיפה נגד השוטר ונגד המועצה המקומית שבה עבדתי. השופט המליץ על פשרה. השוטר הכחיש ואמר בבית המשפט שזה היה חד פעמי והדדי. מה שקורה היום הוא שאני לא מוכנה שגבר ייגע בי. הממונה על תקיפה מינית במועצה ניסתה לטאטא את הסיפור מתחת לשטיח, אמרה לי שאני יפה, שאני צריכה להיות מוחמאת. בפועל היום אני פוסט טראומטית. הממונה על תקיפה מינית אמרה לי שהיא הגישה תלונה אבל התיק נסגר. אבל בעצם היא לא הגישה".
למה בעצם הגעת לעיריית טבריה ועשית את מה שעשית?
"כשאני בהתקפים אני באאוט לגמרי. אני לא זוכרת את הכל. בחיים לא פגעתי באף אחד. כל הפגיעות היו רק בעצמי. במקרה שהיה בביטוח לאומי פגעתי בעצמי. בפעם הראשונה, כשהגעתי לעירייה, כנראה לא קיבלו אותי בחום. רציתי שיעזרו לי ובסך הכל לשאול למה נתנו דו"ח חניה. לא יכולה להיות עבירה, כי יש לי תו נכה. על סמך מה הפקח רשם דוח? אותו פקח כל הזמן רושם לי דוחות, למרות שאין סכנה ואין הפרעה לתנועה. השופט ביטל לי בעבר כמה דוחות, במיוחד כשזה אותו פקח".
איך את ביום יום?
"אני לא יוצאת מהבית, אני יוצאת רק לטיפולים פסיכולוגיים. אני לא עובדת. אני לא יכולה לסמוך, לא על גברים ולא על נשים. בכל מקום שאני רואה איש ביטחון זה גורם לי טריגרים. הייתי בתחנה ואחד השוטרים פקפק במה שעברתי".
את גרה לבד?
"לא אני גרה עם ההורים שלי כי אני לא יכולה היות לבד".
אז מה את עושה בשעות הפנאי?
"אני מסתגרת. הפקח בעיריית טבריה כל הזמן רושם לי דו"ח ויוצר לי דילמה: או לקנות תרופות או לשלם דוחות".
מהמועצה המקומית בה עבדה החשודה בעבר נמסר בתגובה: "המדובר בהליך משפטי המתנהל כיום בבית הדין לעבודה. המועצה דחתה את כלל טענות התובעת ביחס אליה. על מנת לשמור על צנעת הפרט, המועצה אינה מתכוונת להתייחס לטענות אלו, אלא אך ורק במסגרת ההליך המשפטי".
