בית המשפט המחוזי מרכז קיבל חלקית את הערעור שהגיש סנ"צ ניסו גואטה שהורשע בתקיפה, וזיכה אותו מאחת העבירות.
סנ"צ גואטה הורשע בבית משפט השלום בראשון לציון בשתי עבירות תקיפה במהלך הפגנות מחאה שהתקיימו בשנת 2020 בירושלים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
גואטה ערער על הכרעת הדין וזוכה כאמור מאחת העבירות. התיק הוחזר מהמחוזי לבית משפט השלום, על מנת שידון בגזר הדין מחדש.
סנ"צ גואטה הורשע ביוני 2021 בשתי עבירות תקיפה, של מפגין וצלם, בזמן ההפגנות בירושלים בימי הקורונה. באוגוסט 2020, במהלך אחת ההפגנות בבלפור נגד ראש הממשלה נתניהו, בעוד גואטה עמד על הכביש פנה אליו מפגין והלין בפניו על התנהגות השוטרים במקום. נטען כי גואטה הדף בחוזקה את המפגין בשתי ידיו, בפניו, פעמיים.
אל גואטה התקרב אז מפגין אחר, שהסיט את מסיכת הפנים של גואטה וברח מהמקום. גואטה רדף אחריו עם שוטרים אחרים ועצר אותו. במקום נכח צלם עיתונות שתיעד את המעצר. גואטה, כך לפי בית משפט השלום, הדף את הצלם בחלק גופו העליון והיכה בו בצד של פניו, וכתוצאה מכך נפלו משקפיו.
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון ז"ל, הרשיעה את גואטה וקבעה כי "אין המדובר במעשה חד פעמי ואקראי. הנאשם נקט אלימות כלפי שני מתלוננים שונים, שאינם קשורים כלל ועיקר זה לזה. מתלוננים אלה לא נקטו אלימות כלשהי כלפי הנאשם ולא היתה כל הצדקה לשימוש בכוח כלשהו כלפיהם". על גואטה נגזרו חמישה חודשי עבודות שירות.
סנגוריו של גואטה, עו"ד עדי כרמלי ועו"ד ארז אלוש, הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, וטענו כי בית המשפט התעלם מטענות רבות שעלו מצדם, כמו גם מדו"חות הפעולה של השוטרים באירוע. עוד טענו הסנגורים כי הכרעת הדין מתעלמת מסמכות המשטרה לשימוש בכוח לפיזור הפגנות לא חוקיות, ובמקרה הזה – שמדובר היה בהפגנה לא חוקית.
יתרה מכך, עו"ד כרמלי טען כי גואטה "השתמש באמצעי פיזור הגנות כדין במדרג הנמוך ביותר", שהיתה לו סמכות להפעיל כוח ושהוא הפעיל כוח באופן סביר. בנוסף העלה הסנגור טענה לאכיפה בררנית, מפני שהמפגינים לא נחקרו ולא הועמדו לדין. הוא ביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבות המיוחדות בהן פעל גואטה, בעובדה שלא נגרם נזק, ושבמקרים חמורים יותר בית המשפט הורה על ביטול הרשעה.
נציג מח"ש טען בתשובה כי גואטה "פעל באופן לא מרוסן ולא על פי דין", וכי יש לדחות את הערעור על כל חלקיו.
השופטים דנה מרשק-מרום, יורם צלקובניק ודרור ארד-אילון קבעו כי מהכרעת הדין ומהעדויות עולה שהאווירה בערב ההפגנה היתה טעונה מאוד וכללה רעש, המולה וחיכוכים בין מפגינים לשוטרים. חרף זאת, הם הדגישו כי "עצם היותה של הפגנה או תהלוכה בלתי חוקית, אינה מעניקה את הסמכות והעילה לשימוש בכוח".
השופטים בחנו את שני אירועי התקיפה באופן פרטני, והחליטו לזכות את הקצין מתקיפת המפגין אך הותירו את ההרשעה בתקיפת הצלם. השופטת מרשק-מרום קיבלה את הטענה שהעלה, ביחס לכך שהרגיש מאוים, והגיב מתוך הגנה עצמית. על כך אמרה כי "המערער אכן הצליח למצער לעורר ספק סביר כי הפעלת הכוח כלפי המפגין נעשתה מתוך הגנה עצמית". ההרשעה בתקיפת הצלם נותרה בעינה, מפני שלא הוכח שהדיפתו היוותה הגנה עצמית, וכי "עמדו בפני המערער חלופות נוספות על מנת למנוע את הסיכון שנשקף לגישתו".
עם זאת, ציינו כי "עולה שנסיבות מקרה זה חמורות פחות מכפי שמשתקף מהכרעת דינו של בית משפט השלום".
לפיכך, הערעור התקבל כאמור באופן חלקי, גזר הדין בוטל, והתיק יחזור לבית משפט השלום לשמיעת הטיעונים לעונש מחדש.
אפס מאופס