אחוז התיקים הפליליים שנפתחו ליוצאי אתיופיה בשנים 2019-2022 כפול מאחוז יוצאי אתיופיה באוכלוסייה.
שלושה וחצי אחוזים מכתבי האישום בישראל מוגשים נגד אזרחים ממוצא אתיופי – פי שניים בדיוק מחלקם באוכלוסייה.
אחוז התיקים הפליליים שנפתחים לאזרחים ערבים גבוה אף הוא בשיעור בולט: 35 אחוז מכתבי האישום בארבע השנים האחרונות הוגשו נגד ערבים ישראלים, בעוד חלקם באוכלוסייה עומד על 21 אחוז.
אחוז התיקים שנפתחו לאזרחים מהחברה החרדית – זהה לשיעורם באוכלוסייה העומד על כ-13 אחוז.
נתונים אלה מובאים בדוח "היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות" במשרד המשפטים. הנתונים רוכזו כפועל יוצא מהחשש למגמת "שיטור יתר" בחלק מאוכלוסיות המיעוטים.
מהדוח עולה כי שיעור תיקי "תקיפת שוטר" שיוחסו ליוצאי אתיופיה גבוה אף הוא פי שניים וחצי מחלקם הפרופורציונלי. לצד זאת, בחינת נתונים מארבע השנים האחרונות מלמדת כי ישנה מגמת ירידה בכתבי אישום כלפי יוצאי אתיופיה, בעיקר ב"תיקי מגע" (תיקים שנוצרים כתוצאה ממפגש אקראי שוטר-אזרח).
נתונים דומים נמצאו גם בבדיקת תיקי מעצר ימים: שיעור העצורים האתיופים הוא כשלושה אחוז, הרבה מעל חלקם באוכלוסייה. שיעור העצורים עד תום ההליכים ממוצא אתיופי גבוה עוד יותר ועומד על כחמישה אחוזים – פי שלושה מחלקם באוכלוסייה.
נתון מדהים לא פחות העולה מהסיכום, הוא כי 60 אחוז מעצורי הימים הם בני החברה הערבית – פי שלושה מיחסם באוכלוסייה.
היחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים משמשת ככתובת נוספת עבור מתלוננים על גזענות ואפליה, לא רק בנסיבות של חקירה משטרתית או אכיפה – אלא גם בתלונות על עובדי ציבור ונותני שירות.
בשנה האחרונה נפתחו ביחידה 415 תיקים בגין תלונות. 19 אחוז מהתלונות עוסקות באפליה במתן שירות ציבורי, 12 אחוז בנושא אפליה בתעסוקה, 11 אחוז בנושא התבטאות גזענית במרחב הציבורי, שישה אחוז בגין התבטאות גזענית בשירות המדינה, שבעה אחוז בנושא משטרה ואכיפה.
היקף התלונות שהוגשו ליחידה נמצא עם זאת במגמת ירידה, וביחידה מייחסים זאת בין היתר להיעדר כלים משפטיים למאבק בגזענות. כך למשל, הוראת שעה (הוראת חוק זמנית) שאפשרה סיוע משפטי חינם על ידי משרד המשפטים בהגשת תביעות אזרחיות בגין הפרת חוק איסור אפליה – הגיעה לסיומה.
תוקף הוראת השעה פג לפני שנה וחצי, וחברי הכנסת לא מצאו זמן לטפל בחידושה. הצעת החוק הזו לא קודמה במסלול המהיר בכנסת, כפי שמטופל למשל החוק שיאפשר לחברי הכנסת לקבל תרומות מאזרחים לצורך… סיוע משפטי בתיקים שלהם.
כתוצאה מפקיעת הוראת השעה, לא ניתן כעת סיוע משפטי למתלוננים בתיקים בנושא איסור אפליה בשירותים ובמוצרים. ראש היחידה הממשלתית למאבק בגזענות, עו"ד אווקה זנה, אומר כי פקיעת תוקף החוק גרמה לפגיעה באמון הציבור במאבק הממשלתי למיגור גזענות, וכתוצאה מכך יש ירידה בהיקף הפניות ליחידה. בנוסף, סמכות היחידה טרם הוסדרה בחוק.
יו"ר המועצה הציבורית המלווה את היחידה למאבק בגזענות הוא השופט בדימוס פרופ' אליקים רובינשטיין. לדבריו, "מטופלות ביחידה מאות תלונות המגיעות מדי שנה על גילויי גזענות בממסד הממשלתי והציבורי, חלקן הגדול של התלונות מאת ערבים, יוצאי אתיופיה וחבר המדינות לשעבר, ובמספרים קטנים בהרבה – בני עדות המזרח והחברה החרדית".
לדברי השופט רובינשטיין, "אתגר חשוב בעבודת היחידה הוא ביחס לערביי ישראל… נושא זה קריטי לעתיד החברה הישראלית. ההיסטוריה מלמדת כי משיוצא שד הגזענות מן הקופסה, קשה מאוד להחזירו, ומכאן תפקיד המאבק המתמיד. אני מקווה שהממשלה תיתן דעתה לכך חרף הנושאים הרבים שעל שולחנה".
בדוח מוזכרות כמה תלונות שטופלו ביחידה במהלך 2022:
– ביחידה התקבלה תלונה על אדם שהתבטא באופן גזעני כלפי שוטר ממוצא אתיופי, במהלך פעילות מבצעית של מג"ב סמוך ליישוב טלמון. נגד אותו אזרח הוגש כתב אישום. לפני חודשיים, בית המשפט השלום בפתח תקווה הרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור מתוך מניע גזעני.
– תלונה על חשד לאלימות שוטרים כלפי משפחה ערבית בחיפה על רקע מוצא: התקבל תיעוד על אלימות שוטרים לכאורה כלפי משפחה ערבית בחיפה. דוחות שוטרים מהאירוע לא תאמו את התיעוד המצולם, ותיעוד שבוצע על ידי שכנים של המשפחה סתר את המתואר בדוח האירוע שערכו השוטרים. התלונה הועברה לטיפול המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), משם נמסר כי נחקרו ארבעה שוטרים מעורבים באירוע והוחלט על העמדת אחד השוטרים לדין פלילי.
– תלונה על התבטאויות גזעניות של נהג אוטובוס בחברת "אלקטרה אפיקים" כלפי נוסעת ממוצא אתיופי: מהתלונה עולה כי הנהג הסריט את הנוסעת, לעג לה, חיקה אותה, קילל באמהרית ופרסם את הסרטון שצילם בקבוצת ווטסאפ של נהגים אחרים. עוד עולה מהתלונה, כי נהג האוטובוס לא עצר בתחנה בה ביקשה הנוסעת לרדת, אלא בתחנה רחוקה יותר. התלונה הועברה למשרד התחבורה, נפתחה חקירה פלילית נגד הנהג והוגש נגדו כתב אישום על פי פקודת התעבורה.
עו"ד זנה מסר: "המאבק בגזענות הוא עיקש ומר, על מדינת ישראל לפעול בנחישות כדי למגר כל גזענות ואפליה. ההכרה בקיומה של הגזענות והקמת היחידה מהוות ראשית דרך. עם זאת, על המדינה לפעול לקידום חקיקה המסדירה את פעילות היחידה ולקדם חידוש הוראת השעה לסיוע משפטי בתביעות אזרחיות על רקע גזעני- הוראה שעה שאינה בתוקף מאז נובמבר 2021".
