בית משפט המחוזי בחיפה דחה את בקשת חברת "שר פיטנס", ובעלת החברה שיר סנדה, לאשר הקפאת הליכים לשם גיבוש הסדר נושים לחברה על מנת למנוע כניסתה להליכי חדלות פרעון (פשיטת רגל). בית המשפט גם דחה את בקשת סנדה להורות לחברת ישראכרט לשחרר שני מיליון שקל מתשלומי המנויים של "שר פיטנס" אשר הוקפאו על ידי חברת האשראי עקב התחייבויותיה לישרכארט ולבנק לאומי.
עו"ד לירום סנדה, אחיה של בעלת החברה המתמחה בהסדרי חובות, טען בשם החברה כי אי שחרור הכסף על ידי ישראכרט ימנע תשלום משכורות לעובדי החברה, ולפיכך עשוי להביא להפסקת פעילותה המיידית של החברה.
השופטת בטינה טאובר הציעה לעו"ד סנדה כי החברה תגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ("צו לפתיחת הליכים"), כך שעובדי החברה יקבלו משכורות מביטוח לאומי והחברה תנוהל תחת נאמן.
"שר פיטנס" בבעלותה של שיר סנדה היא רשת מכוני כושר לנשים עם שבעה סניפים בכל הארץ וכ-4,000 מנויות.
בבקשה שהוגשה בתחילת השבוע לבית המשפט על ידי עו"ד לירום סנדה צויין כי החברה צברה חובות בהיקף של 24 מיליון שקל ואין ביכולתה לעמוד בהחזרי החוב השוטפים. עוד צויין כי בעלת המניות שיר סנדה ובעלה עידן מועטי-סנדה ערבים אישית לחובות בסך 17 מיליון שקל. לפי החברה, היא היתה בצמיחה מהירה והכנסותיה עלו משישה מיליון שקל ב-2016 ל-28 מיליון בשנת 2019, אולם משבר הקורונה היכה בחברה וערער אותה.
"דווקא עכשיו", כתב עו"ד סנדה, "כאשר החברה הצליחה לעלות על דרך המלך ולחזור לרווחיות שוטפת, החברה אינה מצליחה לעמוד במסע הלחצים שמפעילים עליה משכירי הנכסים הדורשים קבלת מלוא תשלומי שכר הדירה וחובות מתקופת הקורונה. מספר משכירי נכסים הודיעו לחברה כי ינקטו הליכים לפינויה מהמושכר. והחמור מכל, חברת ישראכרט תפסה את כספי סליקת האשראי מלקוחות החברה ובנק לאומי שפרע הלוואות לזמן קצר דורש את סילוקן המיידי".
עו"ד סנדה ביקש מבית המשפט לאשר עיכוב הליכים למשך שלושה חודשים, בקשה שפירושה הקפאת הליכי גבייה, הוצאה לפועל ועיקולים נגד החברה ונגד שיר סנדה ובעלה הערב לחוב. פנייה למסלול זה היתה מותירה תקווה לחברה ולבעליה לגבש הסדר חוב, שיותיר את החברה בידיהם תוך המשך פעילותה.
עו"ד סנדה ביקש מבית המשפט כאמור לצוות על שני נושים העיקריים, בנק לאומי וחברת ישראכרט, להימנע מהעמדת החובות לפרעון מיידי.
ב-2 מרס תפסה ישראכרט את דמי המנוי החודשיים שהצטברו אצלה בסך 1.7 מיליון שקל אשר נגבו מ-4,000 לקוחות. ישראכרט קיזזה חובות של החברה כלפיה, ויתר הכספים הומחו לטובת בנק לאומי, כלפיו עולים חובותיה של "שר פיטנס" לכדי שישה מיליון שקלים.
עו"ד סנדה ביקש כאמור לתת צו האוסר על חברת האשראי ובנק לאומי לפרוע את חובות החברה, מתוך דמי המנוי החודשיים, ולהעביר את הכסף כבכל חודש לחשבון "שר פיטנס" או לקופת הסדר, לטובת תשלום משכורות ל-122 עובדי החברה.
לפי מתווה ההסדר שהציע עו"ד סנדה, החברה תפרע חוב של שישה מיליון שקל לטובת הנושים במשך חמש שנים, רבע מתוך כלל החובות העומדים על 24 מיליון שקל.
ההכנסות מסליקת כרטיסי האשראי של המנויים היו אמורות להוות חמצן מיידי לפעילות השוטפת.
"חלופת השיקום הכלכלי טובה מחלופת פירוק", כתב עו"ד סנדה. "טרם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון יש למצות את אפשרות הבראת החברה והשבתה למסלול תקין".
בדיון שנערך בבית משפט המחוזי בחיפה הבהיר עורך הדין של קבוצת "ישראכרט", אסף שמרת, כי כספי דמי המנוי שהתקבלו החודש קוזזו כנגד חובות חברה שלא נפרעו, ו"ישראכרט" לא תממן ל"שר פיטנס" את המשך ההפעלה.
עו"ד סנדה ועידן מועטי, בעלה של שיר סנדה, הבהירו בתגובה כי בכוונתם לפנות לתקשורת ולהטיל את האחריות לאי תשלום המשכורות לעובדים, על חברת ישראכרט. "זה 122 עובדים שילכו להתראיין בתקשורת", אמר מועטי, "אין כתב שלא מתעניין מה קורה פה, ברגע שהעובדים לא יקבלו משכורות".
נציגת הממונה בכונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים, עו"ד הילה קרליץ, אמרה כי אין מנוס מכך שהחברה תפנה למסלול חדלות פירעון מלא, ותגיש בקשה לצו פתיחת הליכים, כך שעובדי החברה יקבלו משכורות מהביטוח הלאומי והחברה תחפש קונה.
השופטת טאובר חזרה למעשה על דבריה של עו"ד קרליץ. "עם כל הצער שבדבר", לדברי השופטת, "אין באפשרותי להורות לישראכרט להשיב לחברה את הכספים שקוזזו כדין. יתר על כן, ממילא תקבולים אלה משועבדים לבנק לאומי. אכן ישנה חשיבות רבה לשמר את החברה כעסק חי, בין היתר לטובת אלפי המתאמנות, העובדים והנושים. יחד עם זאת, אינני סבורה כי ניתן לחייב את ישראכרט לשאת בעלות המשכורות… שמורה לחברה הזכות להגיש בקשה למתן צו פתיחת הליכים, אז יוכלו העובדים לקבל זכויותיהם, לרבות שכרם, לפחות בשלב זה, מהמוסד לביטוח לאומי".
