בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים דחה בשבוע שעבר (15 בפברואר) עתירה נגד תושב תל אביב שנהג לפנות אינספור פעמים למוקד 106 ולדווח על מפגעים.
העותר (46) שימש בעבר בתפקיד בכיר במד"א וכיום הוא צלם עיתונות וחבר אגודת העיתונאים אשר הוכר על ידי האגף לנפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי כסובל מנכות פיסית ונפשית בשיעור של 100%. זאת בעקבות עבודתו במד"א במסגרת טיפול בנפגעי פיגועים. אחד האירועים המרכזיים שבו טיפל העותר היה הפיגוע בדיזינגוף סנטר בפורים 1996.
כך או כך, העותר נהג לפנות באופן קבוע למוקד 106 לדווח על מפגעים ברחבי תל אביב. על פי העירייה, הוא דיווח על מעל ל-5,000 מפגעים בשנה, כאשר פניות העותר לבדו מהוות כ-19% מכלל הפניות לאגף, וכי במקרים רבים הפנה העותר עשרות פניות ועד 125 פניות ביום אחד. העותר דיווח בין היתר על מדבקות שהודבקו על תמרור אין כניסה, תמרור כניסה שהושחת בגרפיטי ומדבקות, ופנייה על תמרור עצור שעבר השחתה באמצעות ציור גרפיטי.
בעקבות הדיווחים הרבים היו לעותר מספר תקריות עם נציבי המוקד שחלקם הגיעו לטונים צורמים. העותר מציין בעתירתו כי במרבית המקרים "הסגנון היה הדדי".
על פי הנטען, בחודש אוקטובר 2018 נשלחה לעותר הודעה על יד מנהל אגף במוקד השירות שבה נאמר כי "פעולותיך השונות, לרבות הצפת המוקד במאות פניות מקוונות ביממה, כהבטחתך לשבש את פעולות העירייה, וכן באמצעות הטחת האשמות שווא ועלבונות בעובדי ציבור, על כל המשתמע והכרוך בכך, עברו כל גבול. בשלב זה ועד להחלטה אחרת, לא יינתן לך שירות מענה טלפוני או באפליקציה במוקד שירות 106 פלוס. הנך רשאי לפנות לעירייה בערוצי קשר אחרים, בכל נושא שתמצא לנכון".
למרות זאת, העותר ניסה כעבור זמן מה לפנות שוב למוקד. בחודש פברואר 2022 נשלח לעותר מכתב נוסף על ידי מוקד 106. "כידוע לך, נעשות על ידך פניות מרובות, הכוללות, לרוב, מספר נושאים, לעיתים עשרות בפניה אחת, כמו כן, לעיתים הדיווחים מתייחסים לדברים שאמנם אין להקל בהם ראש, אך בשל אילוצים מובנים והצורך בביצוע תיעדוף פניות בהתאם לקריטריונים מקצועיים ועל פי סדרי עבודה, אינם בהכרח מצויים ברמת תיעדוף גבוהה".
את העתירה הוא כבר הגיש באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר, כדי לבטל את החלטת העיריה ולאפשר לו לפנות למוקד 106 פלוס. העותר טוען בין היתר כי דיווחיו למוקד הם דיווחים איכותיים, המצביעים על ליקויים ומפגעים אמתיים. כמו כן טען העותר כי העירייה אינה מוסמכת להגביל את גישתו של תושב לשירותיה, ושלילת הגישה למוקד העירוני פוגעת בזכות העותר לשוויון ופוגעת בזכותו לכבוד עקב אלמנט ההשפלה הנלווה אליה.
מנגד טענה העיריה בתשובתה לעתירה באמצעות עו"ד שמואל זינגר כי העותר בפניותיו משבש את פעילות המוקד. לכן לצערה זו זכותה וחובתה להבטיח כי אופני הפנייה של העותר לא יגרמו לפגיעה של ממש בפעילותה. כמו כן טוענת העיריה כי העותר סימן את מוקד השירות העירוני כמטרה, והחליט כי הפגיעה במוקד ובעירייה תהיה על דרך של הצפתו בפניות שווא שישבשו את פעילותו.
השופטת הדס עובדיה דחתה את העתירה. "מצאתי כי לעירייה מוקנית סמכות לקבוע דרכי פעולתו של מוקד השירות 106 ולהסדיר את אופני הפנייה למוקד. מקובלת עלי עמדת העירייה כי מכוח סמכותה להסדרת אופני הפנייה למוקד היא מוסמכת גם להטיל מגבלות סבירות על העותר לפי הצורך להבטחת תפקודו למטרה לשמה הוקם. כטענת העירייה התמודדות עם אלפי דיווחים המופנים למוקד על-ידי העותר לבדו, המהווים כ-19% מכלל הדיווחים למוקד מצדיקה באין מנוס הטלת הגבלה על פניותיו, ככל שהגבלה היא מדתית וסבירה, וזאת כחלק מהפעלת סמכויות העזר של העירייה".
השופטת הדגישה גם כי ניתנה לעותר אפשרות לפנות אליה בטפסים באינטרנט. "העירייה הצהירה כי ככל שהעותר יפעל בהתאם לדפוסי הפנייה שקבעה, תהיה נכונה לבחון מחדש את הצורך בהסדרת דפוסי פנייתו לעירייה". עם זאת השופטת קבעה כי "על מנת להבטיח כי לא תגרם פגיעה בעותר מעבר לנדרש, על העירייה לבחון מעת לעת את המגבלות שהוטלו את פעילות העותר בהתאם להתנהלותו בדיווחיו למוקד השירות". בגלל נסיבותיו האישיות השופטת לא פסקה לעותר הוצאות משפט.
