פרשת החלפת העוברים באסותא: היולדת ובן-זוגה המגדלים את התינוקת סופיה מעת לידתה ורשומים במרשם האוכלוסין כהוריה, הגישו באמצעות עורכי הדין גלית קרנר ויהונתן קניר ערעור על פסק דינה של השופטת חני שירה מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, וביקשו שלא להתיר ביצוע בדיקה גנטית, בהיותה נוגדת את טובת הקטינה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, ובכך התיר לשש מטופלות נוספות באסותא לבצע בדיקה גנטית לקשרי משפחה ביחס לתינוקת, וזאת לאחר שמצא כי קיים סיכוי סביר למציאת קשר גנטי בין מי מהמטופלות לבין הקטינה (29 ינואר).
המטופלות מיוצגות על ידי עורכי הדין כספי סרור ושמואל מורן. הן חלק מקבוצה של 22 מטופלות, אשר על פי בדיקת צוותים רפואיים שהוקמו על ידי אסותא (בשם אסותא, עו"ד ליאל גולני ברנס) – קיימת חפיפה בין חלק משלבי ההפריה שעברו לשלבי ההפריה של האם היולדת.
בתוך כך, בית המשפט דחה את בקשתה של מטופלת נוספת, המשתייכת לקבוצה נוספת של 14 מטופלות – אשר על אף שקיימת בעניינן חפיפה לחלק משלבי ההפריה של היולדת, התקיימו בעניינן נסיבות שונות, השוללות את הסיכוי לקשר גנטי בינן לבין הקטינה.
תזכורת: עוד בשלב העוברי נאלצה סופיה לעבור צנתור רחמי ובגיל חודש נאלצה לעבור ניתוח לב מסכן חיים. להערכת רופאיה, כיום היא מצויה במצב רפואי מורכב ובלתי יציב ונדרשת למעקב צמוד. האפוטרופסיות לדין של סופיה – עורכות דין נטע ברק, עדי רז ומיה שושטרי (מטעם הסיוע המשפטי), קיבלו מהרופאים המטפלים תיעוד רפואי ממנו עולה חשש כי בכל רגע נתון עלול מצבה של התינוקת להתדרדר באופן שידרוש התערבויות כירורגיות אשר יש בהן סיכון.
לסברת הרופאים המטפלים, ליציבות בדמות ההורית המטפלת בקטינה יש חשיבות גבוהה, ושינוי בדמות המטפלת עלול לדרדר את מצבה הרפואי. מתוך שכך, סברו האפוטרופסיות לדין, כי טלטלה בדמות היציבה המטפלת בתינוקת ומעבר למטפל לא מוכר – תגרע מכוחותיה ועלולה לדרדר את בריאותה, ואין מקום לסכן אותה ולבחון האם תצליח טלטלה זו או לא. "יש לנסות ולמקסם את האפשרות לאתר את הוריה הגנטיים של הקטינה, על מנת לאפשר לה את מלוא המידע אודות שורשיה הגנטיים. לפיכך יש לאפשר את הבדיקות הגנטיות, תוך הגבלתן באופן שלא תתאפשר תביעת הורות כתוצאה מהן", סבורות האפוטרופסיות.
השופטים צבי ויצמן (אב בית הדין), אברהם גורמן וצבייה גרדשטיין פפקין דחו את עמדת האפוטרופסיות לדין: "איני סבור כי רשאים אנו לקבוע כבר כעת כי הזכות לטעון בעניין זה תישלל ממי שיימצא, אם יימצא, ההורה הגנטי, וזאת טרם נשמעו טענותיו", ציין השופט ויצמן בפסק הדין ואף הדגיש, כי בשלב זה המצב ב"מעגל בירור הידיעה" וטרם הגיע ל"מעגל בירור ההורות המשפטית". כלומר: בשלב זה טובת הקטינה, טובת המטופלות ובני זוגם, ואף האינטרס הציבורי לבירור מהות הטעות שארעה באסותא – דורשים את בירור זהות הוריה הגנטיים של הקטינה. ככל שיימצא קשר שכזה למי מהמטופלות, ניתן יהיה לעבור לשלב הבא – בירורה של השאלה מי יהיה ההורה שיגדל את הקטינה.
* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"
