האח הגדול גרסת שלום הבית: 125 אלף שקל על הפגיעה בפרטיות

אישה הגישה תביעה נגד הגרוש שלה ואבי שתי בנותיה, היא עתרה לחייב אותו בתשלום פיצויים בסך 300 אלף שקל על עוולות שביצע, ועיקרן: התקנת מצלמות בדירתה, צילום והתחקות אחריה לרבות במצבים אינטימיים עם בן זוגה.

באמצעות עורכי הדין אסי סגל ושי שמחיוב טענה האשה כי הגרוש שלה פתח במסע רדיפה והשפלה שלה, הן במהלך הנישואין והן לאחר הגירושין. השיא היה התקנת מצלמות בתוך שקעי החשמל בסלון ובחדר השינה שבדירתה. המצלמות הזעירות צילמו קול ותמונה במשך 24 שעות ביממה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, בזמן שהבעל לשעבר צופה, שומע, מתעד ומקליט את כל המתרחש, לרבות אקטים של קיום יחסי מין.
האישה הוסיפה וטענה, כי במהלך סריקה שבוצעה מטעמה בדירה נמצאו שתי מצלמות מוסלקות בשקע חשמל, האחת בסלון והשנייה בחדר השינה מכוונת ישירות מעל מיטתה. השקעים והמצלמות הוסרו מהקיר והוכנסו לשקית מתוך כוונה לקחת אותם למחרת היום למעבדת מחשבים ולהגיש תלונה במשטרה.
אלא שלמחרת התחוור לאשה, כי בעלה לשעבר שהוא מנעולן במקצועו פרץ לדירה והחליף את כל השקעים במטרה לטשטש ולהעלים ראיות.

הגרוש, באמצעות עורכי הדין אסף שרעף ועו"ד רחל למברג, ניסה להפחית מחומרת המעשה וטען להגנתו כי המצלמות הותקנו בידיעת האישה ובהסכמתה עוד כשהתגוררו יחד כנשואים, זאת לאחר שגילה כי יש לה רומן עם בן מיעוטים. לטענתו, המצלמות הותקנו בניסיון להשיב את האמון ביניהם, מה גם שהוא ביקש להגן על שלומן של הילדות שלהם אשר נחשפו למעשיה המכוערים של האשה לנגד עיניהן. הוא ציין כי לאחר שהאשה הגישה נגדו תלונה למשטרה הוא הציג לחוקרים סרטון בו היא נראית מבצעת מין אוראלי בבן זוגה, כאשר הילדות שלהם נמצאות לצידה.
לבסוף הוא טען, כי מלוא הנזק לכאורה של האשה "נובע אך ורק בשל התנהלותה הלא מוסרית והבוגדנית ולכן אין לה על מי להלין אלא על עצמה בלבד".

בסיום המשפט הודיע השופט יהורם שקד מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב כי הוא מקבל את גרסת פרקליטי האישה על כך שאין נפקות להסכמה שנתנה כאשר התגוררו יחד, שכן היא לא ידעה ולא הסכימה להתקנת המצלמות בדירה כאשר נותרה להתגורר בה אחרי הגירושין. השופט ציין כי טענת הבעל לשעבר, כי הוא התגורר עימה ולכן היתה לו זכות להתקין את המצלמות היא מופרכת, בין היתר משום שהוא לא הוכיח כי הוא המשיך להתגורר בדירה בתקופה המדוברת.

"ככל שהאיש התגורר בדירה, מה מנע ממנו להציג ראיה פוזיטיבית למגוריו בדירה? למשל, צילומים שלו בדירה כפי שנתפסו בעדשת אחת המצלמות שהתקין?!
"כיצד זה שאנשים אחרים לנו בחדר השינה בזמן שהאיש אמור היה ללון בו?!
"אף אם התגורר בדירה יחד עם האשה (מה שלא היה), עדיין לא היתה לו כל זכות להתקין מצלמות בסלון ובטח לא בחדר השינה".

השופט שקד פסק כי צילום האישה, בתוספת הקלטות השמע בדירתה ובחדר השינה שלה, עולים כדי פגיעה בפרטיותה.
"האיש ידע היטב על אפשרות הפגיעה בפרטיותה של האשה… היא נרתעה מבילושו אחריה כך שהטענה כי הדבר נועד לשלום בית, מופרכת מהיסוד. גם הטענה כי הדבר בא להגן על בנותיהם התבררה כטענה חלולה שאין בה מאומה. מעשי האיש התאפיינו ברמיסת פרטיותה של האשה ואף ברשעות בלתי מבוטלת.
"התקנת מצלמות בתוך דל"ת אמותיו של אדם כדי לתעד אותו במצבים אינטימיים היא מעשה בל ייעשה, מעשה חמור בכל קנה מידה שיש לגנותו. משהגעתי לכלל דעה ומסקנה ברור כי התקנת המצלמות נועדה להשפיל את האשה, להראות לה כי האיש מוסיף לשלוט בחייה, ליטול ממנה את יכולת הבחירה ולמעשה לבטל כליל את חירויותיה כאדם עצמאי וחופשי – הרי שלא עומדת לאיש כל הגנה בדין".

לאחר סקירת החוק והפסיקה בנושא גובה הפיצוי בגין פגיעה בפרטיות ותוך שקילת חומרת המעשים ומשכם, נפסק פיצוי לאישה ברף המקסימאלי בסך של 100 אלף שקלים. בנוסף חויב הבעל לשעבר בתשלום שכר טרחה לפרקליטי האישה, סגל ושמחיוב, בסך 25 אלף שקל נוספים.
ממשרד סגל ושמחיוב נמסר בתגובה: "מדובר בפיצוי חסר תקדים בתחום דיני המשפחה, כמו שמשרדנו הוביל את המלחמה בתלונות השווא תוך שהוא משיג סכומי פיצוי חסרי תקדים, כך גם נהווה חלק אינטגרלי במלחמה נגד עלוות הפגיעה בפרטיות, בלי קשר לשאלת המגדר".

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"