עבודות שירות לנאשם שמכר קנאביס לחבר: "לא בחר בסחר בסמים כעיסוק"

שתף כתבה עם חברים

התביעה דרשה מאסר בפועל, שירות המבחן המליץ על עונש שיקומי, הסנגור הדגיש את ההליך הטיפולי, והשופטת ציינה כי מדובר ב"משקלים קטנים מאוד"

צילום ארכיון להמחשה: משטרה

שוטרים שערכו בינואר 2021 חיפוש בביתו של א"מ (31) מדימונה מצאו במטבח 90 גרם קנאביס, כ-3,500 שקל במזומן ומשקל אלקטרוני.
נגד א"מ הוגש כתב אישום על החזקת הסמים, ונטען בו גם שמכר לאדם אחר בהזדמנויות שונות כשישה גרם קנאביס בסך הכל תמורת כ-350 שקל.

תחילה, הנאשם כפר בכתב האישום שהוגש על ידי מחלקת התביעות של המשטרה במרחב נגב. בהמשך הודה בעובדותיו של כתב אישום מתוקן שהוגש במסגרת הסדר טיעון, והורשע בבית משפט השלום בבאר שבע בשלוש עבירות סחר בסמים ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. מכתב האישום המקורי נמחקו מספר עובדות.

בהמשך להסדר הוגש בעניינו של הנאשם תסקיר של שירות המבחן, ממנו עלה כי הנאשם – נשוי ואב – פוטר מעבודתו בעקבות ההליך הפלילי. כמו כן צוין שהנאשם הביע חרטה ומעוניין בשיקום, וגם אשתו נרתמה לתהליך ותומכת בו. בשירות המבחן תיארו את הנאשם כ"אדם בעל פוטנציאל לתפקוד חיובי גבוה", והמליצו על עונש של עבודות לתועלת הציבור (של"צ).

סנגורו של הנאשם, עו"ד אלי אונגר, הדגיש את רצונו בהליך השיקומי וכי למרות שאין לו עבר פלילי – הנאשם היה עצור במשך זמן רב ואחר כך שהה במעצר בית כחמישה חודשים, הרחק מבנו, והוא במעצר בית לילי עד היום.
השופטת שוש שטרית ציינה כי הנאשם סחר ב"משקלים קטנים מאוד" והוסיפה כי התרשמה ש"אין ענייננו במי שבחר בסחר בסמים כעיסוק, ואין ענייננו בסדרה ארוכה ומשמעותית של ביצוע עבירות סחר ובהפצה רבתית, אלא במכירה לקונה בודד שהוא מכר קרוב של הנאשם".
השופטת גם הדגישה את ההליך הטיפולי שעובר הנאשם ולבסוף גזרה על הנאשם ארבעה חודשי עבודות שירות בלבד, כמו גם קנס של 2,500 שקל (19 אוקטובר).

עו"ד אונגר מסר בתגובה: "כתב האישום המקורי ייחס לנאשם ביצוע עבירות רבות של סחר בסם מסוכן. לאחר עבודה משפטית מאומצת וקפדנית הושג הסדר טיעון במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן הכולל רק את העבירות בו הורשע הנאשם. בית המשפט קבע מתחם עונש שנע בין שמונה ל-24 חודשי מאסר בפועל. המאשימה טענה כי יש לגזור על הנאשם עונש שבין שישה ל-12 חודשי מאסר בפועל. ואולם, בית המשפט בגזר דינו קיבל את עתירת ההגנה לחרוג ממתחם העונש ההולם על יסוד סעיף 40 (ד) לחוק העונשין, תשכ"ז 1977 וזאת בשל שיקולי שיקום והליך השיקום המשמעותי שעבר הנאשם. אנו מברכים על התוצאה העונשית שמותירה את הנאשם מחוץ לכותלי בית הסוהר ומוכיחה, פעם אחר פעם את חשיבות איכות הייצוג המשפטי וחשיבות הליכי השיקום במיוחד נוכח תיקון 113 לחוק העונשין".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *