למשרד היועץ המשפטי לממשלה הוגש בתחילת השבוע ערעור על סגירת תיק המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נגד נצ"מ שרית פיליפסון, מי שהיתה בעבר ראש תביעות תעבורה במשטרה (12 דצמבר).
מח"ש, על דעת פרקליט המדינה, המליצה למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי את נצ"מ פיליפסון בגין התנהלותה במספר תיקי תעבורה. במקביל הוחלט לגנוז את התיק הפלילי בעניינה.
החשדות נגעו לתיק עקרוני שנוהל בבית המשפט לתעבורה בעכו, שאיחד את הדיון בתשעה תיקי תעבורה בהם עלתה סוגיית אמינות דו"חות תנועה אשר הופקו באמצעות מצלמות המהירות של מערכת אכיפה אלקטרונית אוטומטית (א'-3).
בספטמבר 2018, בפסיקה דרמטית של השופט יעקב בכר, נקבע כי אין כל הוכחה לאמינות המצלמות, מה שהוביל לזיכוי נהגים מנהיגה במהירות מופרזת. מלבד הזיכויים, השופט מתח ביקורת נוקבת על אופן ניהול ההליך על ידי התביעה המשטרתית והתייחס לנצ"מ פיליפסון שלא העבירה להגנה חומר חקירה והמצביע על כך שעדות שמסר מומחה מכון התקנים בתיק היתה שקרית לכאורה. כמו כן קבע השופט כי תו התקן שניתן למערכת המצלמות לא היה צריך להינתן מלכתחילה.
מי שייצגו את הנאשמים בתיק המצלמות היו עורכי הדין תומר גונן, כפיר דור, יוסי יעקבי וערן בר אור. בעקבות הכרעת הדין של השופט בכר, עורכי הדין גונן ודור הגישו תלונה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. הנציב דאז דוד רוזן המליץ ליועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית וכן להעביר את פיליפסון מתפקידה, כפי שאכן נעשה.
היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט העביר את התיק למשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר. לטענת עורכי הדין גונן ודור, החקירה בתיק התנהלה בעצלתיים. מאחר שהתיק נחקר במשך חודשים רבים, הסנגורים הגישו שוב תלונה לנציב רוזן, הפעם על משך הטיפול בתיק.
לאחר בירור, רוזן קיבל את דברי הסנגורים, ובעקבות זאת מח"ש פתחה בחקירה. בחודש מרס האחרון, ראש מח"ש עו"ד קרן בר מנחם, בהתייעצות עם פרקליט המדינה עו"ד עמית אייסמן, החליטה לסגור את התיק הפלילי נגד פיליפסון והמליצו להעמידה לדין משמעתי במשטרה.
על פי חוק, ערר על סגירת תיק צריך להיות מוגש תוך פרק זמן של 30 יום מקבלת הודעת הסגירה. ואולם, עורכי הדין גונן ודור לא קיבלו הודעה רשמית על סגירת התיק, ולפיכך לא ערערו. עו"ד גונן מסביר כי מאז חודש מרס ועד אמצע נובמבר, ההודעה על גניזת התיק לא הועברה לידיו. בשלב זה, מ"מ נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות קבע כי ההודעה לא הועברה כראוי. באמצע חודש נובמבר קיבל עו"ד גונן את המכתב באופן רשמי.
כעת, עו"ד גונן פנה ליועמ"שית גלי בהרב מיארה וערער על סגירת התיק הפלילי. במכתבו הלין עו"ד גונן על התנהלות מח"ש בפרשה. "קשה להשתחרר מהמחשבה שבעוד אזרחים שמבצעים עבירות פחותות בהרבה זוכים ליחס נוקשה, הרי שבענייננו אנשים בעלי מעמד רם במערכות האכיפה והתקינה הישראלית זוכים להנחת סלב משמעותית. כאשר החקירה בעניינם נמשכת חודשים ושנים ולבסוף בניגוד לכל הגדרות החוקיות נסגר התיק נגדם בצורה שגויה מבחינה משפטית תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי הברור שיש במקרה זה להעמיד את המעורבים לדין, הן בשל חומרת המעשה ובנסיבות בו הוא בוצע (משפט עקרוני של מצלמות המהירות שנוגע למאות אלפי נהגים) והן בשל העובדה שהציפייה היא שאנשים המשרתים את הציבור – הדין לגביהם יהיה דומה ואף מחמיר יותר, ומקל וחומר כאשר מדובר בעורכי דין האמונים על אכיפת החוק", כתב עו"ד גונן.
בתגובה לפניית אתר "פוסטה" אמר עו"ד גונן: "הרעיון המדהים שאנשים עם רקע משפטי לא הבינו כי בפעולותיהם לא לשתף את צוות ההגנה ובית המשפט, כי הם לא התכוונו שמעשיהם יגרמו נזק, הוא אירוע שאין לו אח ורע בעולם המשפט הפלילי בישראל. אין שום צורך בהתממשות התוצאה בכדי להרשיע אדם בשיבוש מהלכי משפט ואו בהפרת אמונים. לראיה, הפרקליטות רק לאחרונה הגישה כתבי אישום נגד אנשים שצייצו נגד העדה הדס קליין למרות שהם לא התכוונו להטריד אותה. הנחת הסלב שיש במחלקה לחקירות שוטרים ובפרקליטות המדינה לאנשים בכירים במערכת אכיפת החוק היא לא דבר חדש ואם מישהו באמת רוצה לחזק את האמון של הציבור במערכות אכיפת החוק כדי שיחשב מסלול מחדש, ובראש ובראשונה היועצת המשפטית לממשלה שאמורה לדון בערר הזה".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "כפי שנמסר בהחלטה שפרסמנו בעניין זה, לאחר בחינת מכלול חומר הראיות בתיק והנסיבות הרלוונטיות נמצא, על דעת פרקליט המדינה, כי התשתית הראייתית אינה עומדת ברף הנדרש להעמדתם לדין פלילי של פיליפסון וכתר. מחומר הראיות עולה, כי על אף הכשל בהתנהלותם בכל הנוגע להעברת חומרי חקירה להגנה הרי שלא ניתן לשלול את גרסתם לפיה לא היתה להם כוונה לשבש את הליכי המשפט בהתנהלותם.
"לצד זאת, החליטה מח"ש להמליץ להעמיד לדין משמעתי את נצ"מ פיליפסון וזאת בשים לב להתנהלותה, אשר אינה הולמת שוטר בכלל, וקצין משטרה בכיר בפרט. ערר שהוגש בנוגע להחלטה זו ייבחן כמקובל".
