בית המשפט העליון דחה את ערעורו של פרופ' אמיר חצרוני על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב וקבע גם כן כי חסימתו מהרשת החברתית פייסבוק מוצדקת, בהתאם לכללי השימוש בה.
חצרוני, שהפך לאושיית רשת ולאחד האנשים המושמצים בישראל, נחסם מהרשת החברתית באפריל 2018, בגלל שורת פרסומים שנגדו את מדיניות השימוש שלה. כך למשל, בדצמבר 2017 כתב: "התמקדתי במאבק עם הפמי-נאציות. בשנים האחרונות קצת ירדתי מהן, גם כי יש זונות גדולות יותר כמו המתנחלים והחרדים… מעולם לא יצא לי לדבר עם מתנחל שהוא בן אדם ולא כובש אכזר. חוץ מזה, גם לא הכי מתאים לי להזדהות עם גברים דוסים שמטרידים מינית…".
במרס 2018 כתב: "את המחלוקת על גורלם של הכושו-נים מאפריקה שהתנחלו בדרום תל אביב אסור לראות כוויכוח מוסרי, כי מה שעומד על הפרק זה לא מוסר אלא כינים ועגבת… מהצד השני עומד רוב הציבור הישראלי, אנשים שאולי מצביעים לליכוד ולא מאמינים בפסיכומטרי… לא הייתי רוצה כינים בשיער מוש כמו שלי, אפילו אם האלטרנטיבה היא שכמה כושו-נים ימותו מרעב ביבשת השחורה…".
בעקבות חסימתו הגיש חצרוני תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד איתן להמן, וטען כי חסימת החשבון נעשתה מבלי שניתנה לו התרעה מראש, מבלי שידע מהו הפרסום שבגינו נחסם ומה היו השיקולים לחסימתו, לא ניתנה לו אפשרות בפועל לערער ולא אפשרות לתקן את דרכיו. עוד טען כי פרסומיו לא הפרו את תנאי השימוש וכללי הקהילה. הוא הוסיף כי הוא דמות סאטירית והומוריסטית ורק אוהדיו וחבריו, אשר מבינים את ההומור שלו, נחשפו לפרסומים.
בנוסף טען חצרוני כי פרסומים שלו כבר הוסרו בעבר והוא נחסם מבלי לקבל הסבר. לטענתו מדובר בפגיעה בחופש הביטוי, בזכויות היוצרים שלו ובכבודו – על אחת כמה וכמה מפני שהתבטאויות פוגענית כלפיו לא הוסרו בהתאמה מהרשת.
עו"ד שי כגן שייצג את פייסבוק טען כי חצרוני פרסם "דברי שטנה" ברשת ובכך עבר על חוקי הקהילה. דברי שטנה, לדבריו, "מוגדרים בכללי הקהילה בין היתר כ'התקפה ישירה' על אנשים על בסיס מאפיינים של גזע, מוצא אתני, מוצא לאומי, שיוך דתי, נטייה מינית, מין, מגדר, זהות מגדרית, נכויות ומחלות קשות".
עוד טענה פייסבוק כי לאורך תקופת השימוש של חצרוני ברשת הוסרו לפחות 69 פרסומים מחשבונו, כאשר בכל פעם שהוסר פוסט קיבל המערער על כך הודעה, תוך שהוזהר כי הפרות נוספות עשויות לגרור את חסימת חשבונו, "אלא שחרף אזהרות אלו הוא המשיך לפרסם תכנים מפרים, ובכך נתן למשיבה את הזכות לחסום את חשבונו".
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את טענת פייסבוק לפיה מדובר בדברי שטנה, ובינואר 2021 דחה את הערעור. בית המשפט דחה גם את טענת חצרוני לפיה מדובר בתכנים סאטיריים וקומיים. זאת, מפני שלא אלגוריתם דיווח על פרסומיו של חצרוני, אלא אנשים בשר-ודם שאמורים להבין את "הסאטירה המורכבת".
חצרוני ועו"ד להמן ערערו לבית המשפט העליון, בטענה שפסק הדין מהמחוזי פוגע גם הוא בחופש הביטוי, וכי בית המשפט שגה בהבנת תכני הפוסטים והמימד הסאטירי שלהם. בנוסף טענו למונופול של פייסבוק ברשת.
השופטים דוד מינץ, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן דחו את הערעור לגבי העמדה המונופוליסטית של פייסבוק ברשת, והדגישו כי טענה זו לא עלתה במחוזי. השופט מינץ אמר על פרסומיו של חצרוני כי "אין כל מקום לספק כי הם עונים להגדרת 'דברי שטנה' בכללי הקהילה".
השופט הוסיף כי אף לפי חצרוני עצמו, דבריו הם סאטירה מורכבת שלא תמיד קל להבין. בנוסף, השופטים חייבו את חצרוני בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
