צעיר מהרצליה שהורשע בפרשה 1131 זוכה מהסתה לטרור באירועי שומר החומות

שתף כתבה עם חברים

יוסי בן דהן ריצה מאסר על נסיון לחסל בכיר בארגון פשע מוסלי וכאשר השתחרר נעצר והוגש נגדו כתב אישום על הסתה לטרור בקבוצות וואטסאפ

מתוך אירועי שומר חומות (צילום מסך)

בית משפט השלום בתל אביב זיכה מחמת הספק את יוסי בן דהן (29), תושב הרצליה, שהוגש נגדו כתב אישום על הסתה לטרור, בעקבות התבטאויותיו ברשת במהלך מבצע שומר חומות.
בן דהן מוכר מפרשה 1131, שם הוגש נגדו כתב אישום על מעורבות בניסיון רצח של בכיר בארגון מוסלי ב-2012 יחד עם יעקב שמעון "עקא", עמית פוגל ועד המדינה המכונה שוורצמן.
כתב האישום הוגש ב-2018 ובסופו של דבר הוא הורשע בעבירת סיוע בלבד במסגרת הסדר טיעון מקל ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר.

בדצמבר 2020, בהמשך לאירועי מבצע "שומר החומות", התעורר גל הפרות סדר והתפרעויות אלימות ברחבי הארץ על רקע לאומני, והתרחשו תקיפות אזרחים יהודים וערבים זה כלפי זה.
על הרקע הזה, על פי כתב האישום, נפתחה קבוצת וואטסאפ בשם "האוסולניקים", שמנתה כ-40 חברים. השיח בין חברי הקבוצה, נטען, היה בעל אופי אלים והנושא היחיד שדובר בה היה הפרעות בין יהודים לבין ערבים. בן דהן הואשם כי הוא ואחרים דנו בהתארגנות ממשית ובקריאה להתכנסות לצורך פגיעה באנשים ממוצא ערבי. על רקע אירועי מבצע שומר החומות, הוא הואשם כי פרסם קריאות ישירות שמטרתן היה להסית לביצוע מעשה טרור ולתיאום פעולות כוחניות ואלימות נגד אנשים ממוצא ערבי.

כך למשל, בן דהן כתב בקבוצה: "זהו זה ערבים יהודים זה מלחמת אזרחים". במקרה אחר הוא כתב הודעות כמו "שמע יש מלא ערבים באזור גליל ים"; "איפה שבונים"; "בכללי בכל מקום שבונים יש פה משכם"; "קדימה". בעקבות הודעות אלו ואחרות נחקר בן דהן כחודש לאחר פרסומן בקבוצה, והוא הואשם בשתי עבירות הסתה לטרור. כתב האישום נגדו הוגש ביוני 2021 על ידי פרקליטות מחוז תל אביב פלילי.

שני חברים אחרים באותה קבוצה הודו והורשעו באותן עבירות, אך בן דהן בחר לנהל משפט על חפותו. הוא הודה בעובדות כתב האישום, אך טען כי אין בהן כדי לגבש עבירת הסתה לטרור. בחקירותיו טען כי הוא "עובד עם ערבים" וכי "אני לא בן אדם גזען ולא הסתתי אף אחד". עוד טען כי כל חברי הקבוצה מכירים זה את זה וכי הם חברים – ולפיכך, היה מדובר בשיח חברי, ללא מניעים לקריאה לפעולה. בן דהן הדגיש כי כל מה שעשה בקבוצה זה לפרוק עול, ללא כוונה להסית.

סנגוריו, עו"ד זוהר ארבל ועו"ד נעים קעדאן, אמרו אז כי "כיום קיימות גם בתקשורת מדי יום אותן אמירות זהות ולמרות זאת לא מועמדים לדין". בנוסף טענו הסנגורים, כי הסתה לטרור מתאימה יותר למובילי דעה בציבור מסוים או אנשים בעלי מעמד, ולא לאמירות בקבוצת חברים. הם הדגישו כי אם היו בודקים את רוב הקבוצות המשפחתיות והחבריות באותם ימים היו ככל הנראה מוצאים אמירות דומות, ולכן מדובר בהבעת רגשות אופיינית כללית של כל המעורבים לאותם הימים המתוחים.

השופטת, שלומית בן יצחק, אמרה כי לא מצאה שניתן לשלול את עיקרי גרסת ההגנה, לפיהם דבריו של הנאשם "נבעו מרצונו לפרוק את שעל ליבו בנוגע לאירועי התקופה, מבלי שהתכוון 'למשוך', כלשונו, מי מחברי הקבוצה לממש תוכנן, ומבלי שצפה 'פוטנציאל' לאלימות כתוצאה מהן". היא הוסיפה כי הטענה שלפיה הקבוצה עסקה רק באירועי "שומר חומות" אינה מדויקת וכי חברי הקבוצה דנו גם בדברים אחרים. מנגד, השופטת שללה את עמדת ההגנה לפיה נאמרו דברים ברוח דומה גם על ידי אחרים, ונימקה זאת בכך שלא סופקו ראיות לטענה.

השופטת בן יצחק סכמה ואמרה כי "ייתכן כי אמרות הנאשם, על פי תוכנן והקשרן, עולות ומתפרשות כדי קריאה למעשה טרור", אך הוסיפה כי קיים ספק סביר וכי אפשר לפרש אותן גם אחרת. בנוסף, היא אמרה כי אין בתוצאה הסופית "כדי למחות את הרושם הרע, האלים מילולית, לעתים נגוע בגזענות, שהותירו חלק מאמירות הנאשם".
השופטת קראה לבן דהן להתרחק בעתיד מאמירות דומות, הקרובות מדי לגבול בין המותר לאסור, אולם זיכתה אותו כאמור, מחמת הספק.

מהסנגורים עו"ד ארבל ועו"ד קעדאן, נמסר בתגובה: ״אנו מברכים על החלטתו האמיצה של בית המשפט לזכות את מרשנו מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום. הכרעת הדין מנומקת ומפורטת ומביאה ניתוח משפטי מדהים ומדויק. למן הרגע הראשון טענו שהפרסומים נעשו במסגרת קבוצה סגורה שבניגוד לנטען בכתב האישום, לא הוקמה לצורך הסתה, אלא כקבוצת חברים שפעלה זמן רב לפני האירועים. ההתבטאויות נבעו מתחושת התסכול שהיתה נטועה בקרב קבוצות גדולות באוכלוסייה, הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים. ניסוח כתב האישום תיאר בצורה מעוותת את רצף ההודעות עד כדי הוצאת הדברים מהקשרם. מכל מקום אנו שמחים על התוצאה״.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *