התנועה לאיכות השלטון פנתה לעיריית רחובות ולראש העירייה, רחמים מלול, במכתב שכותרתו "חשש לתעמולת בחירות אסורה של עיריית רחובות באמצעות שימוש אסור בנכסי הציבור".
עו"ד גילי גוטוירט, מנהלת המחלקה המוניציפלית ופניות הציבור בתנועה, ושקד נדיב, רכזת המחלקה המוניציפלית ופניות הציבור, טוענות במכתב כי ב-30 נובמבר 2022 פורסמה עיתון הכלכלי "דה-מרקר" של עיתון "הארץ" כתבה המהווה תוכן שיווקי אסור – כתבת תדמית לפעליו של ראש העירייה אשר ממונת על ידי תאגידים הנשלטים על ידי העירייה ומשום כך היא מהווה לכאורה תעמולת בחירות אסורה, זאת בשנת הבחירות אליה נכנס השלטון המוניציפלי לאחרונה – הבחירות לרשויות המקומיות ייערכו בחודש אוקטובר 2023.
כותרת הכתבה היתה: "השילוב בין עבר לעתיד, בין היסטוריה לחדשנות, הוא סוד הקסם של רחובות".
הקרדיט על הכתבה הוא: סימון טטרו בשיתוף עיריית רחובות.
"מאז נבחר לתפקיד ראש העיר בשנת 2009 חולל רחמים מלול מהפכות רבות ברחובות", נטען בכותרת המשנה לכתבה המתמקדת בראש העירייה מלול, "בראיון מיוחד הוא מדבר על החזון שלו לעיר, על ההתחדשות העירונית, ההשקעה המאסיבית בחינוך, בתרבות, בתחבורה ובתשתיות, ומספר למה כל כך חשוב לעירייה לשמר את ההיסטוריה של העיר…".
מלול היה בעברו חבר כנסת מטעם ש"ס והכתבה של "דה-מרקר" מהללת את פעילות העירייה בראשותו: "רחובות היא אחת הערים הוותיקות בישראל… במהלך 132 שנות קיומה עברה העיר גלגולים רבים, כאשר האחרון שבהם החל בשנת 2009, אז נכנס לתפקידו ראש העיר רחמים מלול. מלול, יליד 1946, נולד במרוקו למשפחה ברוכת ילדים וגדל בשכונת בקעה בירושלים… כמי שמשתייך לזרם החרדי, בחירתו לתפקיד ראש העיר הולידה גל של חששות בקרב תושבים רבים, שמא תשנה רחובות את צביונה, אבל מהר מאוד התברר כי השינויים הרבים שהוא תכנן עבור העיר מעולם לא נעשו בעיר, והם אלה שהפכו אותה לאחת הערים המבוקשות בישראל, מטרופולין שהולך ומתפתח מדי שנה".
הכתבה כוללת כאמור גם ראיון עם מלול, שמצוטט בין היתר באומרו: "משנבחרתי לראשות העיר – אני ראש העיר של כולם: חילונים, דתיים וחרדים… ככזה, מוטל עליי לספק את הצרכים של מגוון האוכלוסיות בעיר. אחד מהם למשל היה הקמת היכל תרבות ראוי בעיר, שיהווה מוקד משיכה מרכזי למופעי תרבות בעיר. אני שמח על ההחלטה שקיבלתי, למרות התנגדות גורמים שונים. כיום היכל התרבות משמש את כולם, גם גורמים חרדים שהתנגדו בעבר משתמשים בו לכינוסים ואירועים שונים.. אחד ממרכיבי החזון שלי היה להצעיר את העיר באמצעות משיכת זוגות צעירים ועצירת ההגירה השלילית, כך שבני העיר יישארו לגור בה".
במכתב ששלחה לעירייה התנועה לאיכות השלטון נכתב: "התנועה סבורה שפרסום זה עולה כדי תעמולה אסורה תוך שימוש בנכסי צבור". לטענת התנועה, על פי חוק הבחירות (דרכי תעמולה), "אסור לעשות שימוש בכספיו של גוף מבוקר כדוגמת רשות מקומית… האיסור על שימוש בנכסי ציבור לצורך תעמולת בחירות הוא כלל בעל חשיבות רבה להגנה על חופש הבחירות ושוויון הליך הבחירות… ההנחה הכללית היא שראש עיר מכהן מעוניין לשוב ולהיבחר בבחירות הבאות, ולכן באופן טבעי יהיה לו עניין לפעול במהלך תקופת באופן שישפיע על בוחריו לשוב לבחור בו… לפיכך, האיסור נועד למנוע את האפשרות שראש הרשות יעשה שימוש בנכסי ציבור, אליהם יש לו נגישות מיוחדת בכוח תפקידו הציבורי, באופן שייפגע בזכות לשוויון של המתמודדים האחרים… תוכן הכתבה האמורה עולה כדי 'תעמולת בחירות' האסורה בחוק".
לסיום כותבות גוטוירט ונדיב כי עיריית רחובות מתבקשת לאלתר להסיר את הפרסומים האחרונים ולחדול מלהדפיס, לפרסם ולהפיץ תוכן דומה בעיתון "דה מרקר" וכן בכל עיתון או אתר אחר.
קומבינת החברות העירוניות
ראש עיריית רחובות מלול השוהה בכנס ציבורי באילת מסר ל"פוסטה" הסבר מפותל לעסקה עם מחלקת התוכן השיווקי של "דה-מרקר". לטענתו, העירייה לא שילמה שקל עבור הראיון איתו במוסף ואישר כי חברות הבת העירוניות כן נטלו חלק במימון הפקת המוסף, הוא רק לא אמר שהוא או מי מטעמו הם יושבי ראש הדירקטוריון בחברות העירוניות אשר מצויות בשליטת העירייה. "ההפקה היתה ללא כל תשלום מקופת העירייה. במסגרת הפקת המוסף פנתה המחלקה המסחרית של העיתון למפרסמים נוספים בעיר ומעניינת אותם בפרסום מסחרי במוסף. בין היתר פנה העיתון גם לחברות עירוניות, החברה העירונית לתרבות וספורט, החברה הכלכלית לרחובות (ה.ל.ר), תאגיד המים הבאר השלישית ורשת חוויות. כולן לקחו חלק במיזם במסגרת תקציב הפרסום שלהן".
מדוברות העירייה נמסר ל"פוסטה" בתגובה: "העירייה לא שילמה כסף עבור הפקת המוסף. פרויקט '10 ערים' הוא יוזמה של עיתון 'דה-מרקר' שבמסגרתו הם פונים לערים מובילות בארץ ומבקשים את שיתוף הפעולה שלהם בסיקור הנעשה בעיר בתחומים רבים ומגוונים. עד כה השתתפו בפרויקט הזה ערים כמו ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע, אשדוד ועוד. במסגרת הפרויקט מתבקשות הערים לאפשר למנהלים מובילים בעירייה להתראיין לעיתון ולחשוף בפני הכתבים את הנעשה בתחום אחריותם: חזון, תכניות, יעדים ועוד, תוך התניה ברורה כי לא תינתן במה לנבחרי ציבור או לתעמולת בחירות למעט ראיון מקצועי עם ראש העירייה.
"במסגרת הפקת המוסף פונה המחלקה המסחרית למפרסמים נוספים בעיר ומעניינת אותם בפרסום מסחרי במוסף. בין היתר, פנה העיתון גם לחברות עירוניות, תאגידים ולגופים כמו מכון ויצמן, בית חולים קפלן, קופות חולים, המרכז האקדמאי פרס ועוד, כדי שיפרסמו את פועלן במוסף הזה. על החברה העירונית לתרבות וספורט, החברה הכלכלית ה.ל.ר, תאגיד המים הבאר השלישית ורשת חוויות שלקחו חלק במיזם במסגרת תקציב הפרסום שלהם, הוטלו אותן הגבלות הקשורות לתעמולת בחירות וכדומה".
עו״ד גוטוירט מסרה על תגובת עיריית רחובות: "התנועה ממתינה לתגובתה הרשמית של עיריית רחובות… עם זאת, יצויין כבר כעת כי סעיף 2א לחוק דרכי תעמולה המגדיר מהו שימוש אסור בנכסי ציבור לתעמולה,ֶ חל על העירייה וכן על תאגידים בשליטת העירייה או בהנהלתה".
על רקע קריסת עיתונות הפרינט, רשת המקומונים של קבוצת "הארץ" (רשת שוקן) סגרה את מרבית העיתונים שלה בשנים האחרונות ומכרה אותם לעובדיה ולגורמים שונים. אלא שבמקביל המשיכה הקבוצה לפעול במרחב המוניציפלי, בין היתר באמצעות הפקת חוברות תוכן שיווקי המשלבות פרסום של תאגידים עירוניים ושל מוסדות ציבוריים הפועלים בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית.
ככל הידוע, המכתב של התנועה לאיכות השלטון לא הופנה גם ל"דה-מרקר", חוד החנית של המאבק בשחיתות הציבורית, שבו פורסם התוכן האסור לכאורה.
ב"דה מרקר" מגוננים על המוספים השיווקיים שלהם, שנטמעים בבליל התוכן השיווקי שהשתלט על העיתונות בישראל על כל ענפיה.
"פרויקט '10 ערים' מבית המחלקה המסחרית של עיתון TheMarker, הינו מוסף המכיל תוכן שיווקי ומופץ אחת לחודש לקוראי העיתון", נמסר בתגובה. "במסגרת הפרויקט אנו פונים לגופים מסחריים וגם אל העיריות השונות על מנת להשתתף במוסף ולהביא לידיעת הקורא את הנעשה בעיר. המוסף מסומן באופן גלוי וברור כתוכן שיווקי בכותרת ובכל עמודי המוסף. כמו כן בראשית כל כתבה ובסיומה, אנו מציינים באופן גלוי כי הכתבה נעשתה 'בשיתוף עם'. כל עירייה מקבלת מספר כתבות, ללא כל עלות כספית מצידה, והכוונה היא לפרסם מידע חדש ונחוץ לציבור תושבי העיר".
