בכתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בחיפה נטען כי סלים סלמאן (35) מכפר ירכא החזיק בביתו מצבור אמל"ח שכלל אקדחים, תחמושת, מחסניות, רימוני הלם, רימון עשן וחלקי נשק.
מכתב האישום עלה כי בחיפוש שנערך ב-15 בפברואר בבית בו מתגורר הנאשם עם אשתו וילדיו, הוא החזיק בחדר השינה שלו אקדח ברטה חצי אוטומטי ו-35 כדורים תואמים.
בארון בחדר השינה נתפס אקדח סמית-אנד-ווסון עם שלוש מחסניות ו-37 כדורי 9 מ"מ.
בארון המטבח נמצאו 12 רימוני יד הלם, ורימון יד עשן אפור.
בארון מטבח נוסף הוא החזיק 216 כדורי 9 מ"מ ו-35 כדורי 5.56 מ"מ, 40 כדורי ציד, 15 כדורים בקליבר 380, וחלק מנשק (מכלול).
הנאשם, נעדר עבר פלילי, טען כי מצא את פריטי האמל"ח מפוזרים כפר בעת ש"עשה הליכה", לקח אותם ושמר אותם אצלו על מנת "שלא יגיע לילדים קטנים". לדבריו, הוא תכנן למסור את כלי הנשק למשטרה, אולם השוטרים הקדימו אותו כאשר ערכו חיפוש בבית קודם לכן.
סנגורו של הנאשם, עו"ד שלומי שרון, הגיע להסדר טיעון עם התביעה, במסגרתו הודה הנאשם והורשע. לאחר מכן הוא נשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. לבית המשפט הוגש תסקיר בו צוין כי בעברו שירות הנאשם ביחידה מסווגת, ואף בשירות קבע. עד למעצרו עבד כקבלן בתחום המתכת.
שירות המבחן ציין כי בעברו שירת הנאשם בשירות מסווג וכאיש קבע ובמעצרו עבד כקבלן בתחום המתכת. שירות המבחן התרשם כי הנאשם הודה בביצוע העבירה תוך קושי לקבל אחריות על מעשיו.
התביעה, באמצעות עו"ד נעמי הוניג, הפנתה לכמות הגדולה של הנשק ועתרה לעונש ברף התחתון של מתחם ענישה של 4-6 שנות מאסר בפועל.
עו"ד שרון טען כי גרסת הנאשם הועלתה לא רק בפני שירות המבחן, אלא כבר בחקירתו במשטרה. בנוסף טען הסנגור כי הנאשם ביוזמתו ניצל את תקופת מעצרו כדי להשתלב בהליך שיקומי. לבסוף ביקש הסנגור להתחשב בעברו הנקי של הנאשם ולהטיל עליו עונש במתחם של 15-18 חודשי מאסר בפועל.
הנאשם, שעצור מזה עשרה חודשים בכלא דמון, ביקש לציין כי הוא מתבייש במצבו וכי עשה כל שביכולתו בכלא על מנת להשתקם.
השופטת הבכירה אורית קנטור ציינה בגזר הדין: "אזקוף לזכות הנאשם את ההודאה בהזדמנות הראשונה, את היעדר ההרשעות הקודמות ואת העובדה כי מדובר במשפחה נורמטיבית".
לבסוף גזרה השופטת על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל בקיזוז ימי מעצרו (כעשרה חודשים כאמור). בנוסף נגזרו על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי.
