בית משפט למשפחה אישר לשנות שם תינוקת שנרצחה על ידי אביה

בארוע טראגי שהתרחש בחודש מרס 2020 בהוד השרון, תקף אב בדקירות את אשתו ובנותיהם המשותפות, ילדה בת ארבע ותינוקת בת 10 חודשים. כתוצאה מהדקירות נרצחה הבת הקטנה, בהיותה כאמור – בת 10 חודשים בלבד.
האבא הדוקר הורשע ברצח בכוונה בנסיבות מחמירות, ובשתי עבירות של ניסיון רצח, ונשפט למאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר במצטבר.

לימים הצדדים התגרשו והאפוטרופסות של האב על הבת הגדולה נשללה. האמא גם בחרה לשנות את שם משפחתה ואת שם המשפחה של הבת שנותרה בחיים, אך בקשתה לשינוי שם משפחתה של התינוקת המנוחה נדחתה על ידי רשות האוכלוסין במשרד הפנים כפר סבא מהטעם שלא קיים הליך שינוי שם לנפטר.

האמא, באמצעות עו"ד רותי אלדר מתוכנית סנ״ה של הסיוע המשפטי הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה תביעה לשינוי שם משפחתה של המנוחה.
עו"ד אלדר טענה, כי בשינוי שם משפחתה של הקטינה המנוחה ייעשה צדק באופן בו לא יוצמד לשמה לדיראון עולם שם משפחתו של מי שרצח אותה באכזריות. עו"ד אלדר ציינה כי האמא מתנגדת להצעת פקיד הרישום, שהשם הפרטי של המנוחה יירשם בספח תעודת הזהות של האמא, ללא שם משפחה. עוד נטען, כי ככל שהיתה המנוחה שורדת היתה לאמה זכות לשנות את שם משפחתה, כפי שנעשה בנוגע לבת שניצלה – הדעת והשכל הישר אינם נותנים שדווקא מותה של התינוקת מציב מחסום לשינוי שם משפחתה, נטען. עו"ד אלדר הדגישה, כי מדובר במקרה פרטני נדיר וחריג, ואין אינטרס פרטי או ציבורי שעלול להיפגע משינוי שם המנוחה.

רשות האוכלוסין התנגדה לבקשה בטענה כי חוק השמות עוסק בשינוי שם משפחת קטין בחייו בלבד. עוד טען המדינה, הגם שיש להניח שלו הייתה הפעוטה בין החיים עמדתה בבקשה הייתה מובאת לדין באמצעות אימה או על ידי אפוטרופוס, הרי שבנסיבות הטראגיות בהן היא נפטרה פוקעת האפוטרופסות לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומרגע המוות לא ניתן לבצע פעולה בשם הקטין כאפוטרופס שלו.

השופטת עידית בן-דב ג'וליאן נעתרה לבקשת האמא להצהיר כי שם משפחתה של בתה המנוחה יהיה כשם משפחת אמה ואחותה, ולא כשם משפחתו של מי שרצח אותה. "זכותה של הקטינה שנרצחה על ידי אביה, זכות יסוד, שלא להיקשר בעבותות לשם משפחתו של מרצחה אשר התכוון להשמידה יחד עם אמה ואחותה… מתוך שכך לא רק שאין מניעה ליתן הסעד המבוקש… אלא שבנסיבות החריגות והטראגיות אך צודק ונכון לעשות שימוש בסמכות כללית זו…

"לגישתו של הנתבע, דווקא במקום בו נפגע קטין על יד הורהו אשר הביא למותו בכוונה, תמנע האפשרות מאותו קטין שלא להשתייך להורה הפוגע. תוצאה שכזו מנוגדת לעקרונות הצדק והמוסר, ולא ניתן לקבלה… באיזון בין האינטרס הפרטי של התובעת לאינטרס הציבורי אותו מייצג הנתבע, בנסיבות החריגות והטראגיות במקרה זה, אני סבורה כי גובר האינטרס הפרטי".
לבסוף ציינה השופטת בן-דב ג'וליאן, כי עמידתו הדווקנית של הנתבע והתנגדותו לסעד המבוקש בנסיבות הקיימות חוטאת לתכלית של עשיית משפט צדק, ולאור התנהלותו והארכת ההליך המשפטי חייבה את המדינה בהוצאות האם בסך 10,000 שקלים.

עו"ד אלדר מסרה ל"פוסטה" בתגובה: "מדובר בפסק דין חשוב ופורץ דרך מסוג פסקי הדין שמחזירים לבית המשפט את גלימת האנושיות שלו. בית המשפט מביט מעבר לחוק היבש, ופוסק על פי אמות מידה של צדק וזכויות יסוד של כבוד האדם וחירותו, וכן מעדיף את האינטרס הפרטי של האמא על פני האינטרס הציבורי האמורפי. מדובר בפסק נועז ויצירתי שאנשי משפט יכולים לשאוב ממנו השראה לאופן שבו יש לבחון ולהכריע בסוגיות מורכבות וחריגות במיוחד כאלה הטעונות בהרבה כאב וייסורים".

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"