בוטל שחרור מוקדם לעבריין תנועה סדרתי שנשפט למאסר על הריגה

שתף כתבה עם חברים

האסיר נשפט למאסר לאחר שנהג שיכור בהשפעת קנאביס ופגע למוות ברוכב אופניים. ועדת השחרורים קיצרה לו שליש, השופטים הפכו את ההחלטה וביקרו את הוועדה שתיארה את העבירות באופן לקוני ולא בחנה את עברו התעבורתי

טרם בשלה העת לשחרור (אילוסטרציה: freepik)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים, קיבל ערעור שהגישה המדינה נגד ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר, וקבע כי עבריין תנועה סדרתי יישאר במאסר.
ריאד אבו שנדי נשפט ל-58 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע לפי הודאתו בעבירות הריגה ונהיגה בשכרות. בערב ה-24 בפברואר הוא בילה כל הלילה ולא ישן כלל. למחרת בבוקר נהג ברכבו כשהוא שיכור ובהשפעת קנאביס ופגע עם חזית הרכב באופניים. הרוכב הועף למרחק של כ-50 מטר, נפצע אנושות ובהמשך מותו נקבע.

באוקטובר 2019 הורשע אבו שנדי על פי הודאתו ונשפט למאסר. בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש על גזר הדין.
לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו ביקש אבו שנדי באמצעות עורך הדין קובי אביטבול, לקצר שליש ממאסרו ולהשתחרר. ועדת השחרורים נענתה לבקשה והורתה בחודש נובמבר על שחרורו המוקדם, למרות התנגדות המשטרה והפרקליטות, בנימוק שהתנהגות האסיר בכלא ראויה, הוא יוצא לחופשות, ולמעט בדיקת שתן אחת בתחילת מאסרו, בדיקות הסמים שלו יצאו נקיות. גם גורמי הטיפול התרשמו ממנו לטובה וציינו כי קיבל אחריות על התאונה הטראגית.

הפרקליטות הגישה ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע וטענה כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחומרת המעשים, ולעברו התעבורתי של האסיר.
הסנגורים אמרו מנגד כי חומרת העבירה ועברו של האסיר כבר נלקחו בחשבון בגזר הדין. בנוסף טענו עו"ד טובול ועו"ד אביטבול כי האסיר השתלב בטיפול שיקומי בבית הסוהר ועומד בקריטריונים לשחרור מוקדם.

השופטים אליהו ביתן, יובל ליברדו ואיתי ברסלר-גונן קיבלו את הערעור וקבעו שאבו שנדי לא יזכה לשחרור מוקדם. "החלטת הוועדה איננה מתארת את האירוע עצמו ואת נסיבותיו ומסתפקת בתיאור לקוני, שמדובר בעבירה של 'הריגה במסגרת תאונת דרכים קטלנית'. מבלי לעמוד על כך שהמשיב נהג ברכב כשהוא 'שיכור'… ושבמשך הלילה הוא בילה עם חבריו ולא ישן כלל…"., ציינו השופטים והוסיפו כי הוועדה לא בחנה את עברו התעבורתי של האסיר ולכן לא נחשפה לטיב ולכמות ההרשעות הקודמות.
עוד ציינו השופטים כי הוועדה לא נתנה משקל לכך שהאסיר נתפס נוהג בשלילה זמן לא רב לאחר התאונה שבה היה מעורב. "התנהגות טובה יכולים להצביע על מוטיבציה לשיקום ועל סיכוי לשיקום, המקנים נקודות זכות בסוגיית השחרור המוקדם. אולם עם כל חשיבותם, אין המדובר בשיקולים בלעדיים או מכריעים והם נשקלים כחלק מתמונה כוללת", הוסיפו השופטים, "הגענו למסקנה שבנקודת הזמן הזו טרם בשלה העת לשחרורו המוקדם של המשיב".

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *