העונש לאלוף הסייף יצחק חטואל שהגיב בירי על שודדי מטמון הקנאביס

שתף כתבה עם חברים

חבורה שחדרה לחצר הבית של הבן יעקב חטואל ונסתה לגנוב קנאביס מחצר ביתו הובילה את האבא שלו לירות לעברם ולפצוע אחד מהם * נשיא בית משפט המחוזי מתח ביקורת על המשטרה והפרקליטות, שלא נקטו בצעדים נגד שודדי הסמים

תקרית אלימה שהתחילה בגלל כמות גדולה של קנאביס (צילום ארכיון להמחשה: דוברות המשטרה)

ב-17 נובמבר הוצג בבית המשפט המחוזי בחיפה הסדר טיעון בעניינם של שלושה נאשמים בני משפחת חטואל מעכו, שהוגש נגדם כתב אישום בעבירות נשק, אלימות, והחזקת כמות גדולה של קנאביס.
שם המשפחה חטואל היה בעבר שם נרדף לעולם הסייף הישראלי. יצחק חטואל, כיום בן 60 מעכו, נחשב בישראל לאגדת סייף, מי שהיה ספורטאי אולימפי בעבר. הוא אמנם בעל עבר פלילי מכביד, אך 15 ההרשעות הקודמות שהוא נושא באמתחתו, בעבירות סמים ואלימות, כבר התיישנו.

במקרה הנוכחי הסתבך יצחק בסיפור פלילי שכולל יריות וסמים, ויחד איתו הואשמו בתיק גם בנו יעקב (אור) חטואל (37) ואחיו אורי חטואל (62) מקריית מוצקין.
לפי כתב האישום המקורי שהוגש נגד השלושה בתום חקירת משטרת עכו, ב-24 בפברואר הוביל יעקב עשרות שקיות גדולות של קנאביס במשקל של לפחות 121 ק"ג לביתו ברחוב בת שבע בעיר, במשאית בה נהג. ביחד עם אחרים הוא הוציא את השקיות והכניס אותן לחצר הבית. עוד נטען, כי בחלוף זמן קצר עזבה החבורה, וזמן קצר לאחר מכן הגיעו אביו יצחק והדוד שלו אורי חטואל והחלו להעביר את השקיות מהחצר פנימה לתוך הבית.

בכתב האישום נטען, כי סמוך ל-15:00 באותו יום הגיעו יעקב וחברים, ואיתם קבוצה נוספת של אנשים, שזהותם אינה ידועה, כאשר חלק מבני החבורה השנייה מצויידים באלות.
כאשר יעקב פתח את שער הכניסה לבית, שתי החבורות נכנסו פנימה וזמן מה לאחר מכן התפתחה קטטה בפנים.
זמן קצר לאחר מכן החלו בני החבורה השנייה לצאת משטח הבית, כשהם נושאים איתם שקי קנאביס.
במהלך הוצאת השקים, נטען, הבן יעקב חטואל שלף אקדח מפינת המנגל בחצר והעביר אותו לאביו יצחק, שדרך את האקדח וירה לפחות שתי יריות לעבר החבורה שבחצר. שתי היריות פגעו באחד האנשים ופצעו אותו.
מיד לאחר הירי נמלטו שתי החבורות מהבית, כאשר חלק מאנשי החבורה השנייה נושאים איתם שקי קנאביס.
הפצוע מהירי, ושניים אחרים, הסתירו שלוש שקי קנאביס במשקל 6.42 ק"ג בבניין סמוך.
זמן קצר לאחר מכן, כך נטען, יצחק ואורי עזבו את הבית ואילו יעקב יצא משער הבית ואסף את שקיות הקנאביס שהותירו מאחוריהם הנמלטים.

במהלך ההליך המשפטי כולו טענו הסנגורים של הנאשמים לאכיפה בררנית.
הם הדגישו, כי בעוד שבני משפחת חטואל נעצרו והוגש נגדם כתב אישום, המדינה לא נקטה בהליכים נגד אנשי החבורה השנייה, למרות שזהות חלק גדול מהם היתה ידועה להם.
כמו כן טענו הסנגורים למחדלי חקירה וקשיים ראייתיים שונים.

הסנגורים ניהלו דין ודברים מול הפרקליטות, והשתתפו בישיבות גישור רבות, עד שהושג בין הצדדים הסדר טיעון אשר הוצג כאמור בבית המשפט, והנאשמים הודו והורשעו במיוחס להם.
יעקב חטואל הורשע בהחזקת סמים שלא לשימוש עצמי, ובהחזקת כלי נשק בצוותא עם אביו יצחק.
יצחק חטואל הורשע בהחזקת ונשיאת נשק, גרימת חבלה חמורה וסיוע להחזקת סמים.
אורי הורשע בסיוע להחזקת הסמים.

הצדדים סיכמו חלקית גם לגבי עונשים שיוטלו על חלק מהנאשמים.
סוכם כי על אורי יוטלו 39 ימי מאסר בלבד, ואילו על יעקב יוטל קנס של 300 אלף שקל.
מלבד זאת סוכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי.

במעמד הטיעונים לעונש ציינה התביעה כי מדובר בעבירות חמורות והגדירה את יעקב כנאשם המרכזי, שכן העבירות התבצעו בביתו והוא גם זה שמסר את האקדח לאביו. התביעה הוסיפה וטענה כי אין מדובר בהגנה עצמית כפי שהנאשמים ניסו להציג זאת.
עם זאת התייחסה התביעה להודאת הנאשמים ולכך שחסכו זמן שיפוטי יקר, שכן עשרות עדי תביעה היו אמורים להעיד בפרשה.

סנגוריו של יעקב ממשרד משה גלעד טענו כי האחרים שנורו השתייכו לקבוצה עבריינית והדגישו שוב את הטיעונים לאכיפה בררנית. הסנגורים ציינו את גרסתו של יעקב, לפיה עשה טובה לחבר כאשר שמר עבורו את הסמים. לגבי החזקת הנשק הם אמרו, כי הוא הוחזק לצורך הגנה עצמית. בהקשר הזה הם הזכירו כי הרכב של יעקב פוצץ כמה חודשים קודם לכן, ולאחר שהתלונן במשטרה אף נזרק רימון לעבר ביתו.

עו"ד רונן חליוה, סנגורו של יצחק חטואל, שהיה אלוף ישראל בסייף מספר פעמים ופעם אחת אפילו סגן אלוף העולם, טען כי המדינה היתה צריכה להודות שטעתה ו"להפנים את השערורייה בתיק הזה". לטענת הסנגור, לא יתכן שהתיק נגד החבורה השנייה נסגר, תיקי זריקת הרימון ופיצוץ הרכב לא פוענחו, ואילו מרשו נאשם בתיק שבו בסך הכל ניסה להגן על בנו.

סנגורו של אורי חטואל, עו"ד יובל זמר, טען כי לא ברור כיצד ידעו בני החבורה השנייה להגיע לביתו של יעקב. לדבריו, ניתן לראות בסרטונים אשר צורפו לחומר הראיות בתיק, כי מרשו ספג "מכות רצח מאנשים בגיל של הבן שלו". לא ברור, טען הסנגור, מדוע אותם אחרים לא נעצרו מעולם.

השופט רון שפירא אמר לפני הקראת גזר הדין (1 דצמבר): "בנסיבות אלו לא ניתן להתעלם בענייננו מטענות באי כוח הנאשמים שיש להן בסיס, לגבי אי אחידות לפעולות שנקטה המשטרה כלפי הנאשמים ומנגד כלפי האחרים. האחרים לא נעצרו ולא הוגשו נגדם כתבי אישום לפחות עד היום וזאת למרות שתקפו את הנאשם יעקב בביתו והיו מעורבים לכל הפחות בהחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ובעבירות אלימות, וייתכן כי אף בעבירות הקשורות בהחזקת הנשק".
נשיא בית המשפט הוסיף: "לא ניתן לקבל את הטענה כי זהותם אינה ידועה… לעניין זה התקיימו מחדלי חקירה או לחילופין התקבלו החלטות משיקולי מדיניות כאלו או אחרים שמשפיעים על תחושת אי הצדק… לנוכח הדברים האמורים מתעוררת תחושת אי נוחות מן העובדה שלכל הפחות לעת הזו קיימים פערים בין האכיפה כלפי הנאשמים ובין האכיפה כלפי האחרים אשר היו מעורבים בביצוע עבירות לפחות באותה המידה או במידה דומה. מראית פני הצדק מחייבת התייחסות זהה למעורבים באותו אירוע עברייני. התייחסות כזאת לא הייתה במקרה שבפניי".

יעקב חטואל שהה במעצר בתיק במשך שנה ושלושה חודשים, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני. השופט גזר עליו תקופת מאסר זהה, כך שבעצם סיים לרצות את מאסרו. הוא הוסיף לכך 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס כאמור של 300 אלף שקל.
על יצחק חטואל הטיל השופט שישה חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו, כך שבפועל הוא סיים לרצות את המאסר. בנוסף הוטלו עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי.
על אורי חטואל הוטלו 39 ימי מאסר כמניין ימי המעצר שריצה לאחר שנעצר. בנוסף הוטלו עליו שישה חודשי מאסר על תנאי.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *