התפרצותו לכר הדשא של מריו פרי במחצית השנייה של המשחק בו ניצחה פורטוגל את אורוגוואי 0:2, מנופף בדגל הלהט"ב ולבוש חולצת "סופרמן" עליה נכתב בצדה הקדמי "הצילו את אוקראינה" ובצדה האחורי "כבוד לנשים האיראניות", היתה רק הפרומו המושלם לקטאר – מדינה בפחד? סרט דוקו מצמרר ומפחיד לאללה, החושף את ערוותה של המדינה המארחת את מונדיאל 2022.
בעיני רבים מאוהדי הכדורגל שהגיעו בהמוניהם מכל כנפות תבל כדי לחזות במו עיניהם בגביע העולם של פיפ"א, דוחא הבירה נראית כלפי חוץ מגה מודרנית ונוצצת, ומהווה הזדמנות ייחודית לקמפיין יח"צ שיכניס לקופתה 17 מיליארד דולר. לצורך זה גייסה אפילו את כדורגלן העבר וסלבריטאי העל דיוויד בקהאם, כדי להחמיא לה על "המגוון הרחב של החוויות" ועל כמה "המקום הזה נפלא". אבל מאחורי המבצר המצוחצח וקבלת הפנים החמה ישנה קטאר שונה מאד.
אוכלוסייתה של קטאר מונה כ-2.6 מיליון תושבים, אבל רק 313 אלף מתוכם הם אזרחים קטארים. כל השאר מהגרי עבודה.
קטאר גם נחשבת על ידי האו"ם כאחת המדינות הערביות המתקדמות ביותר. היא בעלת עתודת הגז השלישית בעולם ונחשבת לבעלת ברית אסטרטגית נאמנה של בריטניה כספקית גז ונפט, שחשיבותה קפצה מדרגה בעקבות המלחמה באוקראינה. כלומר, לעולם יש חוזה עם המשטר – ולא עם אזרחיו.
אף אחד לא העז לקרוא תיגר על קטאר, עד שלפני כשנה וחצי יצאה הבמאית-מפיקה האנגלית האמיצה קלייר ברנט למסע חשאי בקטאר, כדי לחשוף את הקרביים האפלים, החשוכים והרקובים ביותר של דיקטטורה אכזרית ודכאנית, שאלוהים ישמור.
עבדאללה אבחיס מאחורי הסורגים
עמאן, ירדן. זיאד אבחיס מנסה להשיג בסמרטפון את אחיו הצעיר עבדאללה אבחיס, הכלוא כבר 10 חודשים בכלא המרכזי של קטאר מאז 15 בנובמבר 2021.
עבדאללה נענש אך ורק בגלל שנקט עמדה ברורה וחד משמעית נגד ועד מנהלי המונדיאל של קטאר, כשאלפי עובדים זרים שבתו באוגוסט 2019 בגלל תנאי עבודה משפילים במיוחד. היוצא דופן בסיפור של עבדאללה – ובזכות זה הוא פרץ לתקשורת הבינלאומית – היה העובדה שבעברו הוא היה מנהל התקשורת של הוועדה העליונה בקטאר, שהוקמה כדי לשדר את המונדיאל.
אחרי שהקטארים זכו באירוח המונדיאל ב-2010, היחס הנוראי של קטאר לעובדים הזרים גרר ביקורת בינלאומית. ארבע שנים אחרי הצהירה הוועדה המרכזית של גביע העולם ש"כל העובדים הזרים יזכו לתנאי עבודה ורווחה לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר באצטדיונים". אלא שבאוגוסט 2019 שבתו אלפי עובדים בגלל שלא קיבלו את משכורתם ארבעה חודשים וסבלו מתנאי עבודה משפילים ביותר. בין העובדים השובתים שפגש עבדאללה היו עובדים שסיימו לבנות את אצטדיוני "עיר החינוך" ו"אל-בית" של גביע העולם.
אחרי שהגיש את הנתונים לוועדה העליונה של קטאר רצו חבריה לצאת בהצהרה ש"אף אחד לא עבד באצטדיון של גביע העולם". עבדאללה התנגד וטען ש"אם נשקר לגבי זה, בסופו של דבר זה יתגלה".
הלחץ על עבדאללה מלמעלה גבר כאשר ראש הוועדה חסן א-תעודי הצהיר בקולו: "תשנה את הנרטיב. תעשה ספין אם צריך ותן לי אסטרטגיה או הסבר".
עבדאללה סירב לשנות את דעתו, אבל הוועדה פרסמה בהמשך הצהרה שלא הכירה בכך שעובדים של גביע העולם השתתפו בשביתה. שלושה חודשים אחרי, הוועדה הגישה תלונה במשטרה נגד עבדאללה, קצינים הופיעו במשרדו ועצרו אותו. הוא הוחזק במעצר במשך 38 ימים. הסוהרים איימו עליו בעינויים ואמרו לו: "נראה לך שניתן לך להיפגש עם עורך דין? נשבור לו את הרגליים!".
הלחץ עשה את שלו, עבדאללה נשבר וחתם על ההודאה, אחרי שהבין שאין לו שום דרך אחרת. שורה תחתונה: עבדאללה הואשם בשוחד על הענקת חוזה ברשת החברתית. אישום שתמיד הכחיש.
לאן נעלם מארק בנט?
עוד סיפור קטארי אפל במיוחד שפרץ לתקשורת הבינלאומית מתכתב עם סיפורו של מארק בנט, יליד מחוז סאסקס באנגליה.
בנט עבד ב"דיסקאבר קטאר", פיתוח התיירות בקטאר לקראת גביע העולם, במסגרת חברת התעופה הלאומית "קטאר איירווייז".
ב-2019 הוא קיבל הצעת עבודה מחברה בערב הסעודית והחליט לעזוב את קטאר.
זה היה בשיאו של משבר דיפלומטי בין שתי המדינות השכנות, אך בנט האמין שאפשר לעזוב ברוח טובה.
בחודש אוקטובר הוא חזר לדוחא כדי לסגור עניינים, אב אז הוא התבקש לבקר במשרדי "קטאר איירווייז", שם תוחקר על ידי המשטרה. אחר כך הוציאו אותו, עצרו אותו, כיסו את עיניו, כבלו אותו באזיקים והסיעו אותו לבית מעצר.
ביום שבו הוא היה אמור לצאת מקטאר, בני משפחה שלו הבינו שהוא הפסיק לפתע לענות לשיחות והחלו לדאוג.
"רק בשעות המוקדמות של יום שישי קבלתי שיחה ממארק", מספרת ננסי אשתו, "היי ננס, זה מארק. אני עם המשטרה ואסור לי להגיד לך שומדבר", אמר ולא הוסיף.
שבועיים אחר כך דיברה אתו שוב, הוא סיפר שהוא מואשם בגניבת קניין רוחני בידי מתחרה, שהיווה איום לקטאר. הוא עבר עינויים נפשיים וגופניים, סיפר שהיכו אותו במשך כמה ימים רצוף, העירו אותו כל שעתיים וצעקו עליו, האשימו אותו שהעביר מידע לסעודים. הוא הוחזק במעצר במשך 25 ימים לפני שהוא שוחרר ללא אישום, אבל חתם על מסמך לפיו הוא מתחייב לא לעזוב את המדינה.
הוא לא היה רשאי להחזיק בדרכון שלו, בטלפון שלו, במחשב האישי ובאייפד, ושגרירות בריטניה לא הצליחה להשיג מידע לגביו. לאחר מכן שוחרר בנט בתנאים מגבילים כאמור, ובמשך שבעה חודשים דיבר עם משפחתו באנגליה, עד כי נדמה היה שהכל בסדר, אבל בערב חג המולד היתה שתיקה.
"המשכתי לשלוח לו הודעות", מספרת אשתו. "אבל לא קבלתי יותר תשובה".
"בשבע בערב", מספר מייק, אביו, "התייצבו שני שוטרים על סף דלתנו כדי להודיע לנו שהבן שלנו מת בקטאר".
"זה סוריאליסטי", מספרת טוני, אימו. "הייתי בטוחה שנפלה כאן טעות".
הדו"ח המשטרתי בקטאר טען שהוא נמצא תלוי בחדרו ולא היו סימני אלימות, אך לא נמצא מכתב התאבדות. חוקר מקרי מוות באנגליה קבע שאין ראיות מוצקות על כוונות אובדניות.
"מארק לא היה מתאבד לעולם", נשברת אשתו. "היה לנו עתיד. היו לנו חלומות. אין ספק שהוא לעולם לא היה שוקל להתאבד".
"לעולם לא נדע מה באמת קרה שם", פולט אביו, והאם שמתקשה למחות דמעותיה מוסיפה: "יש בקטאר תחכום ושפע, אבל מתחת לכל זה יש משטר אפל, רשע, כמו בימי הביניים, שלמרבה הצער עלה בחיי בננו".
בחזרה לימי הביניים
מעבר לשני הסיפורים המצמררים שפרצו לתודעה הבינלאומית, חושפת בסרט הבימאית-מפיקה האמיצה ברנט שורה אינסופית של ראיונות מוסתרים ומוחשכים עם קורבנות הדיכוי הקטרי בסגנון ימי הביניים: נשים, הומואים, לסביות, טרנסים, שפוחדים פחד מוות לחשוף את זהותם כדי לא להפוך לפושעים. העונש בקטאר על יחסים הומוסקסואליים הוא שבע שנים בפנים, כולל אשפוזים כפויים של כל הלהט"בים במוסד המתהדר בשם: "סטיות והפרעות התנהגותיות בחברה".
"טיפולי ההמרה, ביסודם, מנסים לשבור נפשית את האדם ולשמור רק את הרסיסים שמתאימים לחברה", מתמצת את החוויה ד"ר נאסר מחמד, שהצליח לברוח לארה"ב, יצא מהארון ועשה דוקטורט.
ועוד לא דיברנו שעל פי דיווחים בעשור האחרון של יועצים בכירים בממשל האמריקאי, קטאר תומכת במיליארדי דולרים בארגוני טרור כמו אל-קעידה, דעאש, אל-נוסרא (סניף דעאש בסוריה) וחמאס.
כל זה הוא אפס קצה הקרחון המסתתר מאחורי מגדלי המתכת המשוננים, הצבעוניים, השקופים, המקושטים בתמונות ענק דיגיטליות של מסי, רונאלדו וניימאר.
"קטאר – מדינה בפחד?". ראשון, 4.12, 21:15, HOT8 וב-HOTVOD
וואוו מזעזע. כמו בישראל. דיכוי, פגיעה בלהט"בים והודאות שווא, והעלמת אנשים והחזקת גופות.