בית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב, זיכה בתחילת השבוע (27 נובמבר) נאשם (33) מגבעת שמואל מגרימת תאונה עם שליח של חברת "וולט".
לפי האישום, ב-26 בנובמבר 2020 סמוך לשעה 20:10, נהג הנאשם ברכבו בדרך שירות המובילה לרחוב מוזס בתל אביב. אז, לא הבחין מבעוד מועד בתמרור "מתן זכות קדימה" נכנס לצומת תוך פניה ימינה, ובכך חסם את דרכו של רוכב הקטנוע הנפגע, שליח באותה העת, גרם לו לאבד שליטה ולהחליק על הכביש. כתוצאה מכך נרגמה לרוכב מ"ג שבר בידו. בנוסף נגרם נזק לקטנוע.
כתב האישום ייחס לנהג הרכב עבירות של אי ציות לתמרור מתן זכות קדימה, נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק וגרימת חבלה של ממש.
הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. במהלך החקירה הנגדית עימתה סניגורית הנאשם, עו”ד רויטל נחום, את המשטרה עם הטענה כי בכביש היה רטוב והיה בו חצץ, בעוד שהבוחן המשטרתי לא כתב זאת בחוות הדעת. הבוחן השיב כי אופנועים נוסעים על חצץ והתאונה נבעה מכך שהנאשם לא הבחין בנפגע וגרם לו לבלום.
גם הנפגע בעצמו העיד על החצץ. בחקירתו הראשית סיפר רוכב הקטנוע כי הנאשם התפרץ לכביש, ולא נתן לו זכות קדימה. במהלך חקירתו הנגדית, סיפר הנפגע שבעת התאונה היה ברשותו תיק של חברת וולט אך הוא לא עבד באותו הזמן, כן סיפר כי הכביש היה "טיפה רטוב" והיה בו "טיפה חצץ".
הנאשם מנגד, גרס במהלך חקירתו הראשית כי בעת הפניה ימינה לרחוב מוזס האט החל מקו התמרור, ולאחר מכן בקו הצומת הסתכל שמאלה ללא שראה כל גורם שיכל לגרום לבעיה בפניה. לאחר הפניה, נסע במהירות איטית ולאחר כ-15 מטר נצמד לשטח הפרדה בצד שמאל ונעצר מתוך כוונה לערוך פניית פרסה מותרת. לאחר שנעצר, שמע צעקה מחוץ לרכבו, יצא מהרכב והבחין באדם שעמד על המדרכה או ליד המדרכה בצד ימין של הכביש ובקטנוע שהיה במרכז הכביש. האדם בו הבחין הנאשם דימם מהברכיים ולכן פעל לשכנעו להזמין אמבולנס ולאחר מכן הסיעו לבית החולים. במסגרת חקירתו הנגדית לשאלת התובעת מה מנע ממנו לראות את רוכב האופנוע, חזר הנאשם על דבריו מהחקירה הראשית.
במהלך הדיון טענה עו"ד נחום לליקויים בחקירת המשטרה, ואמרה כי הבוחן הגיע לזירה 16 יום לאחר האירוע. בנוסף ציינה הסניגורית כי היו ליקויים בדו"ח הבוחן שכוללים אי ציון הביסוס לקביעתו לפיה המהירות המותרת במקום עומדת על 50 קמ"ש, מדידת שדה הראיה ללא כל מכשור, ציון הכביש כ"תקין, נקי, ויבש", בעוד שהנפגע אמר בחקירה כי הכביש היה רטוב.
לאחר ששקל את הממצאים, פרטי החקירה ושמע את הצדדים, החליט השופט שי שלהבת מבית המשפט לתעבורה במחוז תל אביב לזכות את הנאשם תוך שהוא מותח ביקורת על עבודת הבוחן, וציין שעבודתו של הבוחן התבצעה בשעות הערב על כביש יבש ונקי. "דומה שהבוחן התעלם מהשאלה האם העובדה שהכביש היה רטוב, השפיעה על נסיעת המעורב (הנפגע) ולא התעמק בסוגיית הקשר האפשרי בין קיומו של חצץ על הכביש לעובדת קרות התאונה. תשובתו של הבוחן בבית המשפט לפיה אופנועים נוסעים על חצץ והתאונה נבעה מכך שהנאשם לא הבחין בנהג המעורב וגרם לו לבלום, נראית כמניחה את המבוקש ואינה מתמודדת עם שאלת ההשפעה האפשרית של חצץ לגופו של עניין. זאת למרות שקיום הרטיבות והחצץ הועלו על ידי המעורב עצמו בשתי חקירותיו".
עוד ציין השופט כי הבוחן לא ניסה "לאתגר את גרסת המעורב בנתונים שיפעלו לטובת הנאשם. הבוחן גם לא התעמק בשאלת מהירות נסיעתו של המעורב…על אף שלמהירות האמורה עשויה להיות השפעה על קרות התאונה".
השופט ציין כי עדותו של נפגע הייתה אמינה, אבל הוא ציין כי הכביש היה "טיפה רטוב" והיה בו "טיפה חצץ", בעוד שבחקירת המשטרה הוא טען כי הכביש היה רטוב מבלי שציין את מידת הרטיבות. "הבדל זה עשוי להיות סמנטי בלבד אך ניתן גם לראות בו כעומד לזכותו של הנאשם".
השופט הוסיף כי "עדותו של הנאשם נראתה בעיני כאמינה, קוהרנטית ותואמת את שאמר במסגרת חקירתו…לאור קיומו של הספק בנוגע להתנהגות הנאשם, התנהגות המעורב והשפעה אפשרית של תנאי הכביש על קרות התאונה, הרי שקיים ספק משמעותי בנוגע לאשמתו של הנאשם בקרות התאונה ודינו להיות מזוכה".
