העונה הראשונה של דרמת הפשע האמיתי "מצוד" (MANHUNT), מבוססת על סיפור אמיתי מחקירה בלונדון בשנים 2006-2004. הסיפור נפתח בטוויקנהם גרין, לונדון, 19.4.2004. גופת צעירה שוכבת חסרת חיים בלב פארק ירוק וחשוך. אין תעודה מזהה. אין ארנק. רק כמה מספרי טלפון רשומים על הקבלה בשקית שלקחה איתה. הטלפון מצלצל בעצבנות בביתו של קולין סאטון (מרטין קלונס), בלש לשעבר במשטרת מטרופוליטן הלונדונית, המוזעק למשימת הפיענוח בתפקיד החוקר הבכיר. סאטון, שפרש מהשירות, מהסס קלות, אך גודל האתגר מפתה אותו לקחת על כתפיו את המשימה ולנצח על החקירה עד ל"אקדח המעשן".
אחרי חקירה קצרה נחשפת זהותה של הנרצחת: אמילי מרטין ג'וסט דלאגראנז', סטודנטית צרפתיה בת 22 ששהתה חודשיים בבריטניה ועבדה בפטיסרי ברחוב לינטל, לא רחוק מהפארק. פקד הבילוש סאטון, מודיע בתדריך שנכון לעכשיו, אי אפשר לקשור את רצח דלאגראנז' לרצח מרשה מקדונל, שאירע כשנה קודם לכן. יש קווי דמיון, אבל כרגע כל הפוקוס מתמקד על אמילי. "אני, אתם, כולנו, נשקיע בזה הכול", מתמצת סאטון את המטרה בקיצור נמרץ. "מדובר בשני מקרי רצח נדירים ויש נרצחות דומות באותה פינה בטוחה בדרום לונדון".
ניל ג'ונס, המכונה ג'ונזי (סטפן אודרי), מתנדב להיות קצין מצלמות אבטחה: חנויות, בנקים, כספומטים, כל פריים. כל מצלמה. כל מקום שבו אמילי הייתה יכולה להיות. ניצב בילוש אנדי מרפי (פיטר פורבס), הבוס הגדול של מטרופוליטן, מתייצב בתחנת המשטרה ומודיע לסאטון: "ארחיק ממך את המפקדים ואטפל בתקשורת. זה סיפור ענק. התקשורת לא תרד מאיתנו".
הוא מדווח לסאטון שגייס למענו תגבורת של 70 שוטרים ממחלק שוד, מחלק חטיפות, ומעוד יחידות רצח, ומתעניין מי יהיה מספר 2 שלו. סאטון מצביע על סמלת הבילוש ג'ו ברנט (קתי ליינס). מרפי מציע לקחת כעוזר גם את ריצ'רד אמברוז (יאן קונינגהאם), שהיה הממונה על חקירת רצח מרשה מקדונל. "אתה חושב שיש קשר בין שתי הרציחות?" תוהה סאטון. "בוא נשמור על ראש פתוח", מבקש מרפי, ומעלה עוד שם של בלש, שנפסל על הסף, וסונט בסאטון. "לא כולם חושבים שאתה מתאים למשימה. בוא נראה אותך מוכיח להם שהם טועים". מאותו רגע נטען סאטון במוטיבציה ענקית לפענח ויהי מה את רצח דלאגראנז', והופך כל אבן.
במסיבת עיתונאים גועשת-שוצפת, טוען מרפי שיש סימני דמיון בין רצח אמילי לאגראנז' לרצח מרשה מקדונל. אבל יש גם הבדלים משמעותיים. "יכול להיות שמסתובב כאן רוצח סדרתי?", תוהה אחד העיתונאים. "חשוב מאד לא ליצור פאניקה בציבור עם השערות לא מבוססות", מנסה מרפי להרגיע את העיתונאים הלא רגועים.
"הנרצחת היא בחורה בת 22, שהייתה בריאה. יש ראיות למכה חזקה באחורי הגולגולת, מדווח רוב צ'פמן (מייקל גולד), מנתח הגופה במכון הפתולוגי, לסאטון ואמברוז. "לגבי הפציעות, אולי מדובר בפטיש. הפציעות מרובעות. נראה כמו פטיש רעפים או פטיש אריחים". "כמו אצל מרשה?" תוהה אמברוז. "יש מצב", משיב צ'פמן. בעקבות פעילות נמרצת של יחידת צוללני המשטרה, נשלפים מנהר התמזה מפתחות הבית, הארנק ונגן הדיסקים של דלאגראנז'.
החקירה מסתבכת, מסתעפת ומאבדת כיוון. "זאת לא מחט בערמה של שחת. זאת מחט בערמה של מחטים", מדייקת סמלת הבילוש ג'ו ברנט את גודל הפלונטר.
ואז מגיע הטוויסט בעלילה בדמות תצהיר שהגישה ג'והנה קולינגס לשוטרת שישבה באותו זמן בניידת ליד פארק. קולינגס טענה בתצהיר שהאקס שלה, ליוויי בלפילד (קלין ג'ונס), מכיר היטב את האזור ושונא נשים. בעיקר בלונדיניות. היא מצאה אצלו גיליון של 'קוסמופוליטן', כשכל הפרצופים שם מחוקים. ליוויי החזיק סכין וכובע גרב בכיס נסתר במעיל. הוא אוהב להסתובב, יש לו כמה ילדים מנשים שונות, הוא עובד כמאבטח ומסנדל מכוניות, ומשתמש במסחרית לבנה בעסקי הסנדול שלו. ליוויי גם משוחרר על תנאי על תקיפה אלימה והנשק שבו השתמש בתקיפה היה פטיש. בקיצור: סטריאוטיפ קלאסי של פסיכופט.
ואז מבליח ממצלמות האבטחה קצה חוט, המאיר את קצה המנהרה: מצלמות זיהוי מספר רישוי, זיהו מסחרית קורייר לבנה חשודה שחלפה כמה פעמים ליד טוויקנהם גרין שני לילות אחרי רצח אמילי. סאטון האינסטינקטיבי, שעובד בעיקר עם הבטן, מרגיש שעלה כאן על משהו. "לפני שאתם ממהרים לדרככם, אני רוצה להגיד לכם משהו על המרטש מיורקשייר", נושא סאטון נאום מוטיבציה לבלשים שעובדים תחתיו. "הדבר היחיד שהיה למחלקת חקירות פליליות, זה סימן צמיג אחד ורשימת מכוניות ומשאיות שאולי השאירו אותו. מאגר המכוניות האפשריות היה 53,000, ותהליך הפסילה היה סיוט. כל רישומי המכוניות הודפסו על גלילי נייר, והשוטרים היו צריכים לפרוש אותם על הרצפה ולמחוק מכוניות במרקר כשהם כורעים על ברכיהם. היו כל כך הרבה ארונות תיוק, שהם היו צריכים להזיז אותם לצדדים, כי הרצפה נטתה וחברת הבניה בקומה מתחת התחילה להתלונן. אחרי 33,000 מכוניות הם התייאשו וויתרו. הפורד קורייר של פיטר סאטקליף (המרטש מיורקשייר) היה בין 20,000 המכוניות שחיכו לבדיקה. אם הם היו ממשיכים, הם היו תופסים אותו ומצילים שלושה בני אדם".
ואז עולה שמה של שרה נייט, שנדרסה לפני כמה חודשים על ידי ואן לבן והצליחה להינצל בעור שיניה. "יש לו מזל של שטן, אבל בסוף המזל אוזל", נאנח סאטון. מאותו רגע צוות מעקב יושב על הזנב של בלפילד, עד שהשוטרים מקבלים פקודה לעצור אותו. האם סאטון מצליח להוכיח קשר ישיר בין רצח אמילי לאגראנז' לרצח מרשה מקדונל ומילי דאולר? נחסוך מכם ספוילרים ונותיר זאת לדמיונכם הפרוע.
העונה השנייה של "מצוד", ששמה המלא הוא: "מצוד: עוקב הלילה" – מבוססת על סיפור אמיתי של מרדף משטרתי בעקבות דלרוי גרנט (אשלי זאנגאזה): אנס סדרתי נודע לשמצה, שפרץ ותקף מינית נשים מבוגרות וקשישות בין הגילאים 68 עד 93, בדרום מזרח לונדון, במשך 17 שנים ברציפות (2009-1992). המצוד אחר גרנט נחשב עד היום לחקירת האונס הארוכה והמסובכת ביותר בתולדות אנגליה. שלא כמו חקירת רצח דלגראנג' שסאטון הוביל מהיום הראשון, העונה השנייה מתעמקת כיצד סאטון, שהגיע לתיק באיחור רב, עזר לפענח אותו תוך שבועיים.
"מצוד". כל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV. ימי שלישי, 21:15, HOT HBO
