עלייה ניכרת במספר תיקי עבירות הנשק שנפתחו בשנת 2021 על רקע הגברת האכיפה בחברה הערבית, כך עולה מסיכום נתוני האכיפה לשנת 2021, שמפרסמת פרקליטות המדינה באיחור ניכר.
לפי הפרקליטות, בשנת 2021 נפתחו 2,686 תיקי נשק (לעומת 1950 תיקים בלבד בשנת 2019), עלייה של 37.7 אחוזים בשנתיים.
בשנה המדוברת הוגשו כתבי אישום נגד 1061 נאשמים, לעומת 857 נאשמים בשנה הקודמת ורק 650 נאשמים בעבירות נשק שנתיים לפני כן.
אמנם אוטוטו מסתיימת שנת 2022 אולם הדו"ח לשנת 2021 מציג מגמות והתפתחויות נוספות שראויות לתשומת לב.
במבט כללי, הפרקליטות מדווחת כי בשנת 2021 הגישה 4,434 כתבי אישום, עלייה של ארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת ו-10 אחוזים שנתיים לפני כן.
33 אחוזים מכתבי האישום היו בעבירות אלימות.
20 אחוז בעבירות מין.
10 אחוז בעבירות נשק.
8 אחוזים בעבירות סמים.
14 אחוזים מכתבי האישום הוגשו נגד קטינים.
מנגד, הוחלט על סגירתם של 16 אלף תיקים נגד 25 אלף חשודים מבלי שהוגש בהם כתב אישום.
בארבעה אחוזים מהתיקים הפרקליטות בחרה לחזור בה מכתב אישום.
נתון מעניין בהקשר זה, 74 אחוזים מהתיקים בפרקליטות בשנת 2021 הסתיימו בהסדר טיעון.
כאשר בוחנים תיקים בהם נאשמים ניהלו משפט עד תום, ללא הסדר, מתברר כי שיעור הזיכויים עומד על שמונה אחוזים.
הליכי שיקום : איסמן מתחייב לשינוי
דוח הפרקליטות מכריז על "שינוי יסודי במדיניות הפרקליטות" בנוגע לנכונות להפנות נאשמים לשיקום והליכים חלופיים למאסר. חלק מהשינוי מיוחס ליישום מסקנות דו"ח דורנר (בראשות השופטת דליה דורנר) שהוגש כבר לפני מספר שנים, אך נראה שמרבית השינוי קשור לביקורת של בג"ץ על הצפיפות בבתי הסוהר והכישלון של שב"ס לעמוד בדרישות פסק הדין להפחית את הצפיפות לרמה מתקבלת על הדעת.
"שלבי ההטמעה של השינוי התודעתי הם ארוכים, והפרקליטות טרם הגיעה ליעד המיוחל", כתב פרקליט המדינה עמית איסמן. "לפי תפיסת העולם העדכנית של הפרקליטות, האינטרס הציבורי אינו מתמצה בהעמדתו לדין של הנאשם, אלא גם בפעילות יזומה להוצאתם וחילוצם של נאשמים ממעגל הפשיעה… יעד זה מחייב את הפרקליטות להיות אקטיבית ויוזמת".
בין היתר, נכתב בדו"ח בהקשר זה, "הפרקליטות תפעל לאתר את המקרים המתאימים לניתוב נאשמים למסלולים חלופיים כמו הסדרים מותנים או בתי המשפט הקהילתיים, והליכי שיקום ייבחנו גם בשלב המעצר וגם בשלבים המתקדמים, כולל אפשרות ענישה טיפולית-שיקומית".
בשנת 2021 הפנתה הפרקליטות לבתי המשפט הקהילתיים 55 נאשמים, שהטיפול בהם יתמקד בשיקום. חצי מהם הואשמו בתיקי סמים, ו-35 אחוז בתיקי אלימות.
עבירות מין – אחוז זיכויים גבוה
בשנת 2021 נפתחו בפרקליטות (לאחר העברתם מהמשטרה) תיקי עבירות מין נגד 4,222 חשודים, מהם 544 קטינים – יותר מ-10 אחוזים.
900 תיקים שהועברו מהמשטרה סווגו מראש על ידי המשטרה כמיועדים לסגירה עקב היעדר ראיות, חוסר אשמה, או היעדר שיתוף פעולה של נפגעי העבירה.
בנוגע ל-2,200 תיקים בהם המשטרה לא המליצה לסגור, הפרקליטות הגישה 717 כתבי אישום בלבד, כשליש.
את שני השליש הנותרים הפרקליטות החליטה לסגור, לרוב מחוסר ראיות.
במקביל, בשנת 2021 הסתיימו בבתי המשפט תיקים בהליכים נגד כ-700 נאשמים בעבירות מין.
530 נאשמים מהם הורשעו באופן מלא או חלקי, כ-75 אחוזים.
בחמישה אחוזים מהם נרשם זיכוי.
לגבי אחרים נקבע שביצעו את העבירה אך בית המשפט נמנע מהרשעתם (בעיקר קטינים).
הנתון המעניין נוגע ל-251 נאשמים בתיקי עבירות מין, שעמדו על חפותם עד תום ללא הסדר טיעון.
שיעור הזיכויים בתיקים אלה הגיע ל-15 אחוזים לעומת 8 אחוזים זיכויים של נאשמים בכלל העבירות האחרות, שניהלו משפט ולא הודו בעבירות.
הפרקליטות מסבירה את השיעור (הנמוך של הרשעות והגבוה יחסית של זיכויים), במורכבות של תיקי עבירות מין, בקשיים ראייתיים האופייניים ובהתנהגות האנושית, הקושי של מתלוננות/ים בניהול ההליך ועמידה על דוכן העדים.
ב-10 אחוזים מתיקי עבירות המין שנוהלו בהם הוכחות החליטה הפרקליטות עצמה לחזור בה מכתב האישום במהלך שמיעת העדויות, משהחליטה שאין סיכוי סביר להרשעה.
בתוך כך, יחידת הסייבר בפרקליטות מדווחת על 19 כתבי אישום שהגישה ב-2021 כנגד נאשמים שהפיצו תמונות וסרטונים מיניים ברשת ופגעו ב-276 נפגעות עבירה.
חצי מהתכנים צולמו כאשר נפגעות העבירה היו קטינות, ואחוז משמעותי מתוכן היו מתחת לגיל 15.
אכיפה כלכלית: "תפיסת יתר"
פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה הגישה בשנת 2021 בקשות לחילוט רכוש בהיקף של כ-200 מיליון שקל יחד עם כתבי אישום, כחלק מתקיפת תשתית הכסף של העבריינים.
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה במקביל בקשות חילוט בהיקף של כ-40 מיליון שקל בלבד.
אחת השאלות העולות לעתים קרובות היא, מה היחס בין היקף הרכוש שנתפס אצל הנאשמים והפרקליטות מבקשת את חילוטו, לעומת היקף החילוט המאושר בפועל על ידי בית המשפט בסיום של ההליכים המשפטיים.
מנתוני תיקים שהסתיימו ב-2021 עולה כי הפרקליטות ביקשה לחלט מהנאשמים נכסים (תפוסים) בשווי 237 מיליון שקל, בפועל היקף החילוט שאושר על ידי בתי המשפט הגיע ל-161 מיליון שקל (כולל קנסות ושומות מס). מכך עולה, כי שליש מהנכסים שהוקפאו על ידי המשטרה והפרקליטות לצורך החילוט, רכוש בשווי 76 מיליון שקלים מתוך 237 מיליון שנתפסו היו "תפיסת יתר", שבתי המשפט לא אישרו את חילוטם הסופי.
הנתונים מתייחסים כאמור לתיקים שהסתיימו ב-2021, לפני הגל הגדול של תקיפה כלכלית נגד החברה הערבית בשנת 2022, שתניב מן הסתם עלייה תלולה במספרים.
מתברר כי בתיקים חדשים שרק נפתחו בשנים האחרונות הפרקליטות מכבידה את ידה, והיקף התפוסים קופץ דרמטית, בשנת 2021 היקף הנכסים שהקפיאה המשטרה לחשודים בתחילת חקירות עלה ל-926 מיליון שקל, פי ארבע כמעט מהיקף בקשות החילוט שהגישה הפרקליטות בסופו של דבר.
כפי שפורסם אתמול בפוסטה, יעד המשטרה לשנת 2022 נקבע על תפיסות רכוש במיליארד שקל (!!), מתוכו מאות מיליונים של נכסים השייכים לחשודים המזוהים עם ארגוני פשיעה בחברה הערבית.
מח"ש: אלפי תלונות, 68 כתבי אישום
דו"ח הפרקליטות כולל גם פרק קצר על סיכום תיקי המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) בשנת 2021.
מח"ש קבלה 2,286 תלונות אולם לאחר בדיקה הוחלט לחקור באזהרה שוטרים ב-625 תיקים, שיעור של 27 אחוזים.
כ-10 אחוז מהחקירות באזהרה הסתיימו בכתב אישום, משמע, בשנה הנבדקת פרקליטות מח"ש הגישה 68 כתבי אישום בסך הכל, 36 מהם על אלימות שוטרים ושימוש בכוח.
ב-11 מהתיקים הואשמו שוטרים בעבירות מין, במסגרת העבודה או מחוץ לשעות עבודתם.
לסיכום הנתון הזה, רק 3 אחוזים מאלפי התלונות הסתיימו בהגשת כתב אישום.
לגבי התיקים שהסתיימו בשנה זו בבתי משפט:
71 אחוזים הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית של השוטר.
14 אחוזים ממהתיקים הסתיימו ההליך של אי הרשעה, ותיקים נוספים הסתיימו בעיכוב הליכים.
רק שני תיקים של מח"ש הסתיימו בזיכוי.
במח"ש ציינו לטובת הדו"ח כי לצד הנתונים האלה, מאות תיקים הועברו לטיפול מחלקת המשמעת של המשטרה.
