בין המרדה לבין התגברות על בג"ץ, עורכי דין מגיבים לטלי גוטליב

על רקע ההכנות להשבעת הממשלה והסיכומים המסתמנים בין השותפות הקואליציוניות על חקיקת פסקת ההתגברות והגבלת בג"ץ, בלטו דבריה של חברת הכנסת המיועדת, עו"ד טלי גוטליב, כי "אין צורך לכבד פסיקות בג"ץ שמבטלות חוקים, לבית המשפט העליון אין סמכות לבטל חוקים, זו פסיקה בלי סמכות ואני מתעלמת ממנה".
מיד לאחר הציטוט הפרובוקטיבי הזה, חברת הכנסת החדשה מהליכוד, שידועה בסגנונה המיליטנטי והבוטה, הוסיפה ואמרה בראיון לאתר וואינט, "פסקת ההתגברות זו כותרת יפה אבל אין צורך בה. חוק יסוד השפיטה לא נותן לבית משפט העליון סמכות לבטל חוקים. כשבית המשפט פועל בחוסר סמכות אני לא מכבדת את זה".

ההתבטאות תפסה כותרות לרגע, משום החריגות והמנגינה הבוטה, עו"ד גוטליב קוראת בעצם לשבירת כלים בין הרשויות. האם היא באמת מתכוונת לכך במהות או שזה רק הסגנון השלטוני החדש בישראל, זה שהביא להדחה שלה מהאולפנים של חדשות 13?

יו"ר מחוז חיפה בלשכת עורכי הדין, עו"ד תמי אולמן, לא נותרה אדישה לדברים והגיבה בפוסט פומבי: "אני שומעת ולא מאמינה. עו״ד טלי גוטליב קוראת שלא לכבד פסיקת בית משפט שאינה מוצאת חן בעיניה!? האם כל אחד יבחר אם לכבד או לא – לפי שיקול דעתו? בעיניי מדובר במעשה פלילי של המרדה. מדובר באמירה חמורה מאד, שלא נשמעה כמותה עד היום. לקרוא תיגר על מערכת המשפט ולבקש שלא לכבד את פסיקת בג"צ – זאת לא הבעת דיעה לגיטימית, זאת עבירה פלילית".

עו"ד אולמן אומרת ל"פוסטה" כי נראה לה שחברת הכנסת הנבחרת מנצלת לרעה את חסינותה – למרות שטרם הושבעה וטרם יש לה חסינות פורמלית.
"זו המרדה של הציבור, הציבור יוצא מבולבל, מה הוא מבין? שאפשר לצפצף על פסקי דין של בית המשפט. למה רק לחברת הכנסת גוטליב מותר? כל אחד יעשה דין לעצמו". לדברי אולמן, על התבטאויות קלות יותר מסוג המרדה נפתחו חקירות והוגשו כתבי אישום, או תלונות נגד עורכי דין לוועדת האתיקה. "אזרח שיקרא ברשתות לא לציית לחוקי הכנסת מכיוון שהם בטלים ופסולים מהיסוד – ייחקר ויועמד לדין".
עו"ד גוטליב הגיבה לדבריה של עו"ד אולמן ברשת, בקינטור כדרכה: "אני לא מופתעת מדברייך המתחנפים למערכת. יד רוחצת יד".

לעו"ד גוטליב יש הסטוריה חריגה לפחות עם אחד משופטי בית המשפט העליון, מני מזוז. בשנת 2017 גוטליב ייצגה נאשם שהגיש ערר על תנאי שחרורו. השופט מזוז נטל ממנה את רשות הדיבור במהלך דיון, אך עו"ד גוטליב הרימה את קולה. בהתפרצות חריגה השופט מזוז אמר לה: "תסתמי את הפה שלך". לאחר מכן השופט התנצל.
"זה לא היה קורה לעורך דין אחר, שמכבד את בית המשפט העליון", אומר על כך גורם שנזכר באותה התקרית השבוע. "כאשר שופט אומר שהוא מעביר את זכות הדיבור לצד השני, אתה מכבד. אתה לא הולך באופן כוחני נגד בית המשפט… אתה שומע את עו"ד גוטליב גם בהופעותיה הפומביות, מדברת לעתים בסגנון מתלהם, היסטרי, בדיבור צפוף".

לפני מספר חודשים גוטליב קצרה כותרות אחרות כאשר היתה הראשונה בליכוד, במהלך קמפיין הבחירות ועוד לפני הפרסומים על מהפכת סמוטריץ', שהציעה לבטל את עבירת הפרת האמונים, ולא הסתירה את המטרה הפוליטית הברורה לשמה היא מיועדת – ביטול משפט נתניהו. "אנחנו רוצים נציגים בכנסת שיידעו איך פותרים בעיות", הכריזה בכנס פריימריז. "קבלו פתרון ברגע, אני מבטלת את עבירת הפרת האמונים בחוק העונשין. אין לי צורך בה… כל ביטול של עבירה פלילית חל רטרואקטיבית וכתב האישום נגד נתניהו נמחק בזאת".

יש מי שמזכיר כי ב-2015 התמודדה עו"ד גוטליב לראשות לשכת עורכי הדין, אבל אז עדיין לא נהנתה מתקשורת שמתמסרת לכל התבטאות פרובוקטיבית שלה.
לעו"ד אפי נוה הצביעו באותן בחירות מעל 10,000 עורכי דין. עו"ד דורון ברזילי קיבל 4500 קולות, ועבור עו"ד טלי גוטליב הצביעו 788 עורכי דין שהיו חמישה אחוז מהקולות בלבד. "בלשכת עורכי הדין הכירו אותה", אומר אחד הגורמים, "והיא לא היתה דמות מהמובילים בלשכה שאפשר להתגאות בה".

בחודש פברואר השנה עו"ד גוטליב עוררה סערה אחרת, לאחר שזמרת צעירה שהוזמנה לטקס הסמכת עורכי דין צעירים, נתקפה בבלאק אאוט במהלך שירת "התקוה". הזמרת, יוצאת להקה צבאית, שלא נחזור על שמה, חזרה פעמיים בשגגה על שורת ההמנון "עין לציון צופיה", ועוד במהלך השיר ניכר כי היתה נבוכה מטעותה.
עו"ד גוטליב העלתה פוסט בו קבעה כעובדה מוחלטת כי ראשי לשכת עורכי הדין הם האחראים להשמטת השורה "נפש יהודי הומיה" משירת ההמנון. "זה היה מעשה מכוון", פסקה גוטליב בסרטון תוקפני שפרסמה. "אני מודיעה בזאת כי אינני שייכת עוד ללשכת עורכי הדין. אני מסרבת לקחת חלק ולהיות חלק מגילדת עורכי הדין בישראל… אני בזה, בזה בוז גמור לתעוזת מחיקת המילים 'נפש יהודי הומיה' בטקס קבלת רשיון עריכת דין". בהמשך גוטליב הוסיפה כי היא "לא מתרגשת מהתנצלותה של הזמרת", ודרשה הודעת התנצלות מראש הלשכה אבי חימי.

כך, מי שעוקב אחר הודעותיה של גוטליב יבחין כי היא מרבה לשתף תחושות של "בוז וגועל" במילותיה ובהתבטאויותיה כלפי מוסדות שונים. את היוע"משית גלי בהרב-מיארה היא כבר קראה להדיח, ובמהלך מצעד המפלגות לבית הנשיא היא פרסמה פוסט חדש וקראה לבטל את מוסד נשיא המדינה בעקבות פרסומים על אמירות של הנשיא יצחק הרצוג בעניינו של ח"כ איתמר בן גביר.
הפוסט האחרון שלה קורא לפיטורי הפרקליטים בתיקי נתניהו, ופרקליטים באופן כללי. "אפעל להעמיד לדין משמעתי את כל מי שידע בפרקליטות על התקנת תוכנות ריגול ללא סמכות ושתק, את הפרקליטים שידעו על הוצאת צווים ללא סמכות משופטים, את הפרקליטים שלא בדקו חומרי ראיות בתיק נתניהו, ששיקרו בבית המשפט".
עו"ד גוטליב תמשיך מן הסתם להגג, ולהלך אימים על בעלי תפקידים ועיתונאים, אבל מה חושבים הקולגות על הסגנון החדש ישן הזה שנכנס כעת לכנסת?

עו"ד אייל בסרגליק: מערכת המשפט חייבת שינוי, אבל לא עם די-9
הפליליסט לענייני צווארון לבן בעיקר, עו"ד אייל בסרגליק, אשר בצד עבודתו המשפטית מזדהה גם כאיש ליכוד, אומר ל"פוסטה" כי הוא מסכים ש"במהפכה החוקתית בג"ץ נטל סמכות שאינה שלו לפסול חוקים, בצורה שעוקפת את המחוקק תוך פגיעה משמעותית ביכולת הריבון למשול".
עו"ד בסרגליק מזכיר כי דוקא ממשלת רבין הכניסה פסקת התגברות לחוק יסוד: חופש העיסוק, כבר בשנות התשעים, "ואף אחד לא חשב אז שיש בעיה". פסקת ההתגברות הוכנסה עקב דרישת ש"ס, למנוע פסיקת בג"ץ שהכשירה ייבוא בשר חזיר לישראל.
"אני סבור שמערכת המשפט חייבת שינוי", אומר עו"ד בסרגליק. "שינוי בביקורת על הפרקליטות, שינוי במעמד היועצים המשפטיים, וגם בהתערבות בג"ץ בחקיקה ובסמכויות הרשויות האחרות. גם הבוחרים נתנו לאג'נדה הזו רוב. יחד עם זאת, אני מתנגד לגישה שצריך לגשת למערכת עם די-9".

עו"ד דניאל חקלאי: הפגיעה בזכויות אדם לא תיעצר בערבים או להט"ב
עו"ד דניאל חקלאי, המוכר כעורך דין רב תחומי ופעיל זכויות אדם, המזוהה יותר עם צד שמאל של המפה, תקף בשיחה עם "פוסטה" את דבריה של עו"ד גוטליב על בית משפט העליון: "חברי הליכוד אינם מבינים או אינם רוצים להבין שמשטר דמוקרטי אינו שלטון רוב, אלא שלטון רוב בשילוב הגנה משוריינת על זכויות הפרט והמיעוט, וזאת באמצעות הפרדת רשויות ועצמאות מערכת המשפט".
לטענת עו"ד חקלאי, התזה של גוטליב על חוסר הסמכות של בג"צ לבטל חוקים איננה נכונה. הוא מסביר: "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מאפשר לבית המשפט העליון לפסול חוקים או סעיפי חוק שפוגעים בזכויות האדם בצורה בלתי מידתית. חוק היסוד קבע זכויות מוגנות כמו קניין, חירות, הגנה על החיים, שלא ניתן לפגוע בהן לפי לשון החוק אלא 'לתכלית ראויה במידה שאינה עולה על הנדרש, ובהתאם לערכי המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית'.
"בית המשפט העליון נוקט דווקא איפוק רב", מדגיש עו"ד חקלאי. "השוואה למדינות דמוקרטיות רבות מלמדת שבית המשפט העליון מיעט מאד לפסול סעיפי חוק שפוגעים בזכויות אדם. דוגמאות למקרים בהם בית המשפט כן הפעיל סמכותו? למשל בפסילת סעיף החוק שאיפשר כליאת מבקשי מקלט (מסתננים) לתקופה בלתי מוגבלת, או פסילת החוק שנועד לאפשר בעלות פרטית על בתי כלא במדינת ישראל. הפגיעה בזכויות האדם בסעיפי החוק האלו הייתה כה חמורה, ופגעה בחלשים מכל, עד שלא היה מנוס מפסילתם".
עו"ד חקלאי אומר ומוסיף, כי "דבריה של גוטליב משתלבים בדרישת מרכיבי הקואליציה החדשה לחוקק פסקת התגברות שתאפשר פסילה של כל פסיקה של בג"צ ברוב של 61 חברי כנסת. משמעות חקיקה כזו היא ריסוק ההיבטים הליברל-דמוקרטיים שנותרו בשיטת המשטר הישראלית… הפגיעה בזכויות אדם לא תיעצר באזרחים ערבים או בלהט"ב, היא תגיע בהכרח לכל אחד בשכונות ובעיירות הפיתוח, כמו גם בלב תל אביב".

עו"ד אורי בר-עוז: "בסופו של יום ביבי יתעשת ויאזן את הקיצוניים לידו
הפליליסט הוותיק עו"ד אורי בר-עוז סבור כי אמירותיה של עו"ד גוטליב "קיצוניות ופוגעות בשלטון החוק ובדמוקרטיה… המדרון תלול. איפה נעצור? אם לבג"ץ אין סמכות, המדינה יכולה להידרדר לתהומות".
עם זאת, בר עוז סבור כי "בסופו של יום ביבי יתעשת ויאזן את הקיצוניים לידו. הוא מספיק שקול". בר עוז מדגיש כי פסקת התגברות שתאפשר להכשיר מחדש סעיפי חוק שנפסלו בבג"צ היא רעיון מתקבל על הדעת, כל עוד נדרש רוב של 70 חברי כנסת: "זה מבטא איזון לשני הצדדים, גם לתומכי האקטיביזם השיפוטי וגם למתנגדיו".
עם זאת, עו"ד בר עוז תומך דווקא בביטול עבירת הפרת האמונים בצורתה הנוכחית. "זו עבירה מעומעמת, שיסודותיה לא מוגדרים, עבירה ללא כללים שפרשנותה תלויה באינטואיציה של השופט".

עו"ד שוש חיון: המהפכה החוקתית של אהרון ברק באה בסתירה לערכי הדמוקרטיה
הפליליסטית עו"ד שוש חיון מציעה עמדה מורכבת מן העבר השני: "אני מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי וסבורה שהשימוש בכוחו של בג"ץ חייב להיות מוגבל. לדידי, המהפכה החוקתית בישראל שהחלה ב-1992, בניצוחו של הנשיא אהרון ברק, באה בסתירה לערכי הדמוקרטיה.
"מנגד, אני מתנגדת בתוקף לאמירה כוללנית שאין לכבד את פסקי הדין, וסבורה כי עו"ד גוטליב התכוונה לומר אמירה נכונה משפטית, לפיה פסק דין שניתן בחוסר סמכות עניינית בטל מעיקרו (void)".
עו"ד חיון תומכת בפסקת התגברות אשר "תעניק לכנסת את הסמכות לחוקק חוק חדש שנפסל על ידי בג"ץ ובכך לתת ביטוי לאחד מערכי הדמוקרטיה הבסיסיים, כי נבחרי הציבור מחוקקים את החוקים, ולא בית המשפט. על כן, אני תומכת גם ברוב רגיל של 61 חברי כנסת (להתגברות על פסילת חוקים)".

עו"ד אלון ארז: "גם מקטרגיה לא יערערו על ידענותה
הפליליסט המנוסה עו"ד אלון ארז תומך בדברי עו"ד גוטליב וטוען כי "גם מקטרגיה לא יערערו על ידענותה. אני מציע לבחון את דבריה באופן משפטי טהור, ולא מעמדה פוליטית". עו"ד ארז סבור כי סעיף 2 לחוק יסוד השפיטה מרוקן מתוכן את סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים (הסעיף המדובר קובע שהמרות היחידה על השופטים היא מורא החוק, ז.ק)". עו"ד ארז סבור כי "אין בדבריה של גוטליב קריאה לאנרכיה כפי שכמה קולגות ניסו לצייר".

עו"ד ליאור אפשטיין: בעיות יסוד הנובעות מהיעדר חוקה לישראל
לעו"ד ליאור אפשטיין, סנגור איכותי במיוחד הבולט בתחום הצווארון הלבן, יש תמיד עמדות מקוריות ומנומקות. לדבריו, "ח"כ גוטליב, בתבונתה, הצביעה באופן מדויק על בעיות היסוד הנובעות מהיעדר חוקה לישראל והיעדר כללים המסדירים את היחסים והגבולות בין הרשויות". עקב המחלוקות בעניין, עדיין לא נחקק בישראל חוק יסוד: החקיקה. תוצאה אחת היא, אומר עו"ד אפשטיין, "לבג"ץ אין יכולת לתת צו לקיום (אכיפת) החלטותיו. הנחת היסוד מקום המדינה היא שמקיימים ומכבדים את פסיקותיו, אבל זאת רק מתוך כבוד לבג"ץ".
לפי עו"ד אפשטיין, ח"כ גוטליב לא פגעה בכבוד של בג"ץ אלא חידדה כי "השיטה המשפטית שלנו עדיין חסרה, ולא נותנת תשובות למצבים בהם פסק דין ניתן בחוסר סמכות", הכל כאמור בגלל העדר כללים מוסכמים בין הרשות השופטת לרשות המבצעת, כולל פסקת התגברות. עם זאת, עו"ד אפשטיין מדגיש כי בג"ץ דווקא פוסע בעדינות ומחיל על עצמו מגבלות.