איתמר בן גביר קרוב מאי פעם לחזונו לכהן כשר לבטחון הפנים. משפט שנשמע דמיוני בעבר, הפך עכשיו עם הכוח שנתנו לו הבוחרים למציאות פוליטית.
מי שהיה אאוטסיידר, איש תנועת כך לשעבר ועוצמה יהודית, שהשותפים הבכירים שלו ברוך מרזל, בנצי גופשטיין ומיכאל בן ארי נפסלו להתמודדות לכנסת מטעמי גזענות והתלהמות, ימונה בקרוב מאוד לחבר הקבינט הבטחוני מדיני של ממשלת ישראל, ולשר באחד המשרדים הרגישים ביותר.
את המוטו של בן גביר, לפני הכניסה לתפקיד, ניתן לסכם בשתי מילים: "הסרת כפפות". משמע, מדיניות הפעלת הכוח תהיה אגרסיבית יותר מול הטרור, אבל גם מול הפשיעה עם דגש על החברה הערבית. החשש של רבים הוא שהכוח שבן גביר יבקש להפעיל לא תמיד יבחין בין עבריינים לאוכלוסיה נורמטיבית. על רקע מדיניותו המוצהרת והתבטאויות העבר, הפוטנציאל הנפיץ מול האוכלוסיה הערבית גדול ונקודות החיכוך רבות.
בשנה האחרונה, תחת השר עמר בר לב וסגן השר יואב סגלוביץ, המשטרה הניעה את אסטרטגיית "מסלול בטוח", מבצע שהגביר הילוך ביוזמה נגד ארגוני הפשע בחברה הערבית. הנוכחות המשטרתית גדלה, מאות יעדים משטרתיים בחברה הערבית נעצרו, הטיפול בתשתית הכלכלית של העבריינים נמצא בעיצומו והחוק תוקן עם קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק. עדיין, הטיפול בפשיעה האלימה, בפרוטקשן ובאיסוף הנשק הלא חוקי, בחיתוליו.
לפי ההצהרות של בן גביר, לא תהיינה הגבלות על טיפול בפשע ביד הקשה ביותר.
עד כמה מינויו האפשרי לשר בט"פ ישנה את התנהלות המשטרה?
האם איסוף הנשק יגבר ויביא לשינוי דרמטי בתופעה?
האם "רוח המפקד", זה הדורש להסיר מגבלות מהשוטרים וכוחות הבטחון, ומי שנוהג לתייג אזרחים ערבים כחשודים בסיוע לטרור, תשפיע על שינוי והגמשת נהלי הפתיחה באש גם בתוך ישראל?
האם יגבר החיכוך בין שוטרים לבין אזרחים ערבים במהלך פעולות האכיפה?
האם יתרבו אירועי ירי של אזרחים ערבים על שוטרים, כמו באום אל חיראן או בגליל?
האם בן גביר ידרוש שינוי ביחס לאכיפת עבירות תכנון ובנייה ומדיניות הריסת בתים?
עד כמה תשתנה המדיניות בהר הבית, סדרי העלייה של יהודים להר, ומה יהיו התוצאות למהלכים אלה?
ערכי ה"עליונות היהודית" המיוחסים לבן גביר מעוררים כלפיו אנטגוניזם ועשויים לגרום לתפנית באמון המוגבל שרוחשים האזרחים הערבים למשטרה. דמותו הקיצונית יחסית של השר המיועד, והיותו "איש מחוץ למערכת" שנחשב שנים ארוכות כאנטי-ממסד ואיש שוליים ימניים, כמעט "אנרכיסט", מעוררת דאגה גם אצל חלק מבכירי המשטרה והממסד הבטחוני לשעבר.
מנגד, בכירים אחרים שהיו חלק מהממסד סבורים שלא כצעקתה, וגם ההתנהלות של בן גביר תתמתן כתוצאה מהמפגש עם אחריות. הם גם מדגישים, כי סמכותו של השר להתערב בעניינים מבצעיים היא מוגבלת, אך אין ספק שלמדיניות השר תהיה השפעה גם על ההוראות ואופן הפעלת הכוחות על ידי הדרג הפיקודי הבכיר.
שוחחנו עם רבים – בחרנו להביא דברים של ארבעה.
ישראל חסון: גם ליברמן דרש "נאמנות" והבטיח לחסל את הנייה
סגן ראש השב"כ לשעבר, ישראל חסון, שהיה גם חבר כנסת ב"ישראל ביתנו", מזכיר את אביגדור ליברמן שהיה ה"בן גביר" של לפני 15 שנה, זה אשר דרש "נאמנות" מהאזרחים הערבים, וגם הוא עבר שינוי. ליברמן, לפני שמונה כשר ביטחון, יצא בהצהרות פומפוזיות והבטיח לחסל את איסמעיל הנייה תוך 24 שעות, ואחרי שמונה לשר "עבר ניתוח של הארכת פתיל".
האם מינויו של בן גביר יקרין על אמון האזרחים הערבים במשטרה?
"נקודת הפתיחה של בן גביר מול הציבור הערבי נמוכה יותר", אומר ל"פוסטה" חסון. "כדי לרכוש את האמון של הציבור הזה, הוא צריך לעשות דברים שלא עולים עם משנתו. לאף אחד, גם לבן גביר, אין פתרון קסם לבעיות. לפשע ולחברה הערבית צריך להיות פתרון גם מערכתי וגם חברתי, צריך שינוי עמוק במדיניות. ברור שתפיסת העולם של בן גביר תיצור קשיים, כי לרכוש את אמון החברה הערבית זה תהליך מתמשך ולא פשוט.
"אני סבור שמדינת ישראל צריכה לקבל שתי החלטות, האחת, חקיקה, לקבוע חמש שנות מאסר לכל מי שמחזיק נשק לא חוקי, ללא שיקול דעת בית משפט. השנייה, לרתום את שב"כ למשימת מיגור הפשע כי הגענו למצב של העדר משילות, משטרת ישראל ושב"כ יישבו בתאי שטח, כי דרושה נוכחות פיזית בשטח".
כמה חשוב לרכוש את אמון החברה הערבית במהלכים אלו?
" בניגוד לטיפול בטרור שהאוכלוסיה לא איתך, פה אתה מבטיח לאזרחים איכות חיים ובטחון אישי. אתה לא בא לכבוש אותם, חשוב מאוד ליצור תהליך של הידברות ודו שיח".
מה לגבי הר הבית?
"כחבר כנסת בן גביר לא עשה שינוי בסטטוס קוו, אבל הוא אתגר אותו, בדיוק כמו ששרון עשה כאשר עלה להר הבית. צריך לזכור שאיתמר בן גביר הוא לא ראש ממשלת ישראל, ובסוף ראש הממשלה הוא שמעורב בהחלטות מדיניות".
כיצד ישתנה היחס לפזורה הבדווית בדרום?
"זו לא בעיה של משטרת ישראל או משרד הפנים. הממשלה כולה צריכה לקבל החלטה מה עושים עם 300 אלף בדווים, שבעוד 20 שנה יהיו חצי מיליון. המדינה צריכה להחליט לאן היא רוצה להגיע בנושא הסדר האזרחי ויש מנעד אפשרויות. אני סבור שבן גביר הוא אדם רציונלי, והוא יפעל בהתאם".
כמעט מפכ"ל: פרא אדם בלשכת השר יתנהג אחרת
"אני לא מתרגש מהמינוי של בן גביר ומהחששות לגביו, אני מכיר את בן גביר מהתקופה שהייתי במשטרה", אומר ל"פוסטה" קצין בכיר לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד מפכ"ל המשטרה. "כמאמר הקלישאה 'מה שרואים מכאן לא רואים משם', וגם הוא ישנה את התנהלותו. מעבר לכך, בן גביר לא יכול לשנות הוראות פתיחה באש – הסמכות הזו שמורה רק לקבינט כולו.
"יש הבדל דרמטי בין שר הביטחון לבין השר לביטחון פנים. שר הביטחון מנחה את הרמטכ"ל באופן שוטף, אצל השר לביטחון פנים זה לא כך. המפכ"ל מרגע שמונה, הוא אוטונומי, למעט מינויים בפיקוד הבכיר שנבחרים על ידי צוות המפכ"ל ורק מאושרים על ידי השר. לשר אין הרבה השפעה על הפעילות השוטפת והיומיומית של המשטרה, הוא לא יכול להנחות מפקד תחנה, ואסור לו להתערב. הסמכות המוגבלת נובעת מהצורך בהפרדה והרחקת התערבות פוליטית בחקירות רגישות. השר לביטחון פנים נלחם להשיג תקציבים ותקנים, והוא יכול וצריך לתת גיבוי לכוחות".
האם אמון האזרחים הערבים במשטרה ייפגע?
"המשטרה צריכה לייצר הרתעה כלפי אלו שמתפרנסים מפשע. כדי לרכוש את אמון הציבור היא צריכה לשלוט ברחוב. לרכוש את אמון הציבור זה לא לחלק פרחים ולעשות ימי עיון, אלא לשלוט ברחוב. צריך להכניס עבריינים להרבה זמן לכלא, באמצעות עונשי מינימום. נדרשות פעולות אגרסיביות. רוב האוכלוסייה שומרת חוק, והציבור הערבי כמו כל ציבור רוצה חוק וסדר. אבל לא תקבל שיתוף פעולה בלי שיאמינו למשטרה, ואמון מקבלים כאשר האזרחים יודעים שיזכו להגנה. אמון יהיה כאשר עבריינים יחטפו בראש, וחוסר הסמכות הנוכחי הוא בגלל שרואים משטרה דרדל'ה.
"הבעיה המרכזית היא שהחוק לא אוכף עונשי מינימום. אין מערכת ענישה אפקטיבית, יש חשש של השוטרים שהם לא יקבלו גיבוי. השר לביטחון פנים צריך לדאוג להעצמת המשטרה, ולתת גיבוי.
"נכון שלבן גביר יש תדמית של פרא אדם, אבל כשמתיישבים בתפקיד ממלכתי מתנהלים אחרת. תזכרו את אריאל שרון, רק התמנה לראש ממשלה וביצע את ההתנתקות".
ד"ר מאיר גלבוע: מודאג מאוד, במשטרה "מתיישרים"
נצ"מ בדימוס, ד"ר מאיר גלבוע, לשעבר סגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים, סבור אחרת משני הבכירים הנ"ל לשעבר: "אני אהיה מודאג מאוד אם וכאשר בן גביר ימונה לתפקיד, יש יחסים רגישים מאוד בין השר לביטחון פנים לבין המפכ"ל.
"אחד ממקורות הכוח העיקריים הוא התקציב, השר מייצג את המשטרה בדיונים עם אגף התקציבים ויכול לשנות דברים. "במשטרה מבינים היטב מי בעל הדעה ומי בעל המאה, ומתיישרים לפי עמדות השר. בפרשת אסון מירון לדוגמה, היתה עמדה ברורה של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים לפתוח את ההר ללא הגבלה, במשטרה לא חשבו שזה נכון אבל החליטו לפי העמדה שחלחלה מלמעלה. במשטרה מתיישרים.
"דוגמה אחרת? מחקר אקדמי גדול הראה שהפגנות נגד מדיניות הממשלה מטופלות ביד קשה יותר, לעומת הפגנות של דתיים וחרדים שמטופלות ביד רכה יותר. כאשר יוסף בורג היה שר הפנים וממונה על המשטרה הוא היה שולח אנשים להפגנות של חרדים כדי לבדוק שאנחנו (המשטרה) לא מתנהגים באופן נוקשה מדי עם המפגינים. הממצא הבולט עד היום הוא, שהממשלה מטפלת בכפפות של משי בתומכי הממשלה, והפוך בהפגנות נגד".
"נכון שהמשטרה עצמאית בכל מה שקשור להתנהלות מבצעית, אבל לשר יש כוח אדיר באישור מינוי קצינים מסגן ניצב ומעלה, וזה בסמכותו הבלעדית. כאשר השר עושה סבב שיחות עם קצינים, דבר שהוא מאוד מקובל, הוא יכול למשל לשאול את הקצין מה הוא עושה בעניין אכיפת בנייה לא חוקית בנגב, וכמה מבקרים יהודים ביקרו בהר הבית.
"ככל שהמשטרה ברוח הנחיות המפקד תגביר את האכיפה נגד הבנייה הלא חוקית והישובים הלא מוכרים בנגב, הדבר יגביר את חוסר האמון מול התושבים הערבים וההתנגדות למדינה תהיה חזקה. במשך שנים אין משילות, ואת המשילות לא מחזירים בזבנג. משילות מושגת גם בהידברות, לא רק בהפעלת כוח. סביר להניח שהפעלת כוח אגרסיבי רק תעמיק את חוסר האמון של החברה הערבית במשטרת ישראל ובחברה הישראלית. גם השירות והטיפול היומיומי בפשיעה הוא לא טוב. אמון צריך לבנות על הדברים הקטנים, אני לא רואה שזה ישתפר".
ומה בגזרת חקירות נבחרי ציבור, האוטונומיה של יאח"ה?
"אני לא צופה טובות גם למאבק בשחיתות. בארבע השנים האחרונות אין עיסוק מכוון בחקירת פרשיות שחיתות חדשות של שרים וחברי כנסת. המשטרה מורתעת, אחרי שכולם ראו מה קרה לקצינים הבכירים שניהלו את חקירות נתניהו, הם הוזזו מתפקידיהם. בתחום של השחיתות צריך להפעיל מודיעין כי אלו עבירות ללא מתלונן, ואם המשטרה לא תשקיע מאמצים העבירות לא ייחשפו".
עו"ד מודר יונס, ראש ראשי הרשויות הערביות: עם מר בן גביר קיימת בעיה ייחודית"
"כל ממשלה במדינת ישראל צריכה לשרת את תושביה, זו חובתה, ולא משנה באיזו ממשלה מדובר, אבל עם מר בן גביר קיימת בעיה ייחודית", אומר ל"פוסטה" מודר יונס, עורך דין ויושב ראש מועצת ראשי הרשויות הערביות בישראל, ראש מועצת ערערה במשולש. "אנחנו יודעים שלאדם הזה יש תיקים פליליים בנושא הלאומני, ואנחנו מכירים את הגישה שלו. כל 'ההתרסות' שלו ושליפת אקדחים מול ערבים, אני לא חושב שמישהו מעלה על דעתו שזה המינוי המתאים לשר בטחון הפנים, זה מינוי שרק ישריש את חוסר האמון.
"בשנה האחרונה ראינו החלטה ממשלתית שהוביל סגן השר יואב סגלוביץ, לקחת אחריות על נושא החזרת הבטחון לישובים הערבים, הרגשנו שיש יותר רצינות והחלטה אמיתית לטפל בבעיות הפשיעה. אנחנו לא יכולים לומר שראינו תוצאות מיידיות אבל גם אנחנו מבינים שזה לא דבר שאמור להיפתר בתוך יום יומיים, אלא תהליך".
במשטרה אומרים שמאז תחילת מבצע "מסלול בטוח" הם חשו בנכונות לשיתוף פעולה מצד האוכלוסיה הנורמטיבית, מינויו של בן גביר עלול לקטוע את התהליך הזה?
"אני לא מבין את השיח הזה על שיתוף פעולה, כי מעולם לא נסגרו הדלתות… המשטרה היא אוכפת חוק ולא צריכה רשות של איש לקיים את המוטל עליה, זו סמכותה וחובתה, והאזרחים זכאים לשירותי המשטרה".
