שני עורכי דין מאזור הצפון נעצרו בחשד שהגישו מאות תביעות כוזבות לביטוח לאומי בשם תושבי שטחים פלסטינים שעבדו בישראל (24 אוקטובר).
לפי החשד, מדובר במאות תביעות מפוברקות לקבלת גמלאות מאז שנת 2017, בגינן שילם המוסד לביטוח לאומי עשרות מיליוני שקלים לתובעים פלסטינים, ביניהם תושבים מכפר חארס בשומרון, ובעיקר לעורכי הדין מטעמם.
על פי החשד, שיטת הביצוע היתה הגשת תביעות פיצויים בגין עבודה בחברות ישראליות אשר פשטו רגל, אולם מדובר באנשים שמעולם לא עבדו בחברות אלה והמסמכים ותלושי השכר שהוגשו היו מזוייפים.
בחודשים האחרונים הוקם צח"מ משותף לחוקרי תחנת אריאל במחוז ש"י ולמוסד לביטוח לאומי, לחקירת הפרשה.
היום נעצרו שני עורכי דין תושבי הצפון מהחברה הערבית, להם מיוחסת יוזמת ההונאה וניהולה תוך ביצוע עבירות של זיוף מסמכים, סיוע לקבלת גמלאות במרמה, מסירת מידע כוזב ועבירות על חוק חדלות פירעון. המשטרה ביקשה להאריך מעצרם בשמונה ימים, בית המשפט נענה לבקשת הסנגורים, עו"ד יובל זמר ועו"ד חנא בולוס, והוציא צו איסור פרסום על שמם,
נציג המשטרה בדיון, רס"ר קובי כחילה אמר כי "מדובר בתיק עבירות הונאה ברף החמור, תיק ששנים המוסד לביטוח לאומי לא ראה, לאור היקף התופעה".
לדבריו, שני עורכי הדין הגישו מאות תביעות לקצבאות בשם תושבי שטחים שאת פרטיהם קיבלו מאיש קשר בכפר חארס. לפי החשד, עורכי הדין פברקו את תצהירי התובעים על עבודתם ואת המסמכים הנלווים הדרושים. לאחר שהתביעות אושרו, הכסף הועבר על ידי הביטוח הלאומי לחשבונות בבנקים פלסטינים, אבל במרבית הכסף התחלקו לפי החשד "יזמי ההונאה" עורכי הדין ואיש הקשר מהכפר, כאשר התובעים עצמם קיבלו חלק קטן מהכסף.
רס"ר כחילה טען בבית המשפט כי באופן אבסורדי, לאזרחים פלסטינים קל יותר לרמות את הביטוח הלאומי ולהוציא ממנו כספים: "כאשר אזרח ישראלי מגיש תביעה, לביטוח לאומי יש את מסד נתונים לבחון את אמיתות התביעות. לא אלה פני הדברים כאשר התביעות הן של בעלי תעודת זהות פלסטינית. אז אין לביטוח הלאומי אותו מסד נתונים, לכן התביעות אושרו, עד שהביטוח הלאומי ראה שיש תופעה שיטתית ומגמתית (לדיווח על עבודה בחברות שפשטו רגל) וזה התפוצץ".
נציג המשטרה ציין ש-30 פלסטינים מתוך המאות אשר בשמם הוגשו תביעות הפיצויים נחקרו וטענו כי לא ידעו שעורכי הדין הגישו תביעות בשמם. המשטרה החליטה לשחרר אותם, כי עיקר החשד מופנה אל עורכי הדין ולאותו איש קשר בכפר חארס שריכז את הרשימות, הוא היה עצור מעל 20 ימים ושוחרר.
לדברי המשטרה, חומר הראיות כולל "תכתובות ווטסאפ מאוד ברורות", ועשרות עדויות כאמור שנגבו מתושבי שטחים החתומים לכאורה על התביעות אך כנראה ראו רק "פירורים" מהכסף.
נציג המשטרה הדגיש כי שחרור עורכי הדין עלול לגרום נזק לחקירה, מאחר שהעדים מפחדים לדבריו. "התיק עלול ליפול", אמר רס"ר כחילה בבית משפט השלום בפתח תקוה, "אנו רוצים לבצע פעולות חקירה כשהחשודים במעצר, זה לא תיק ראשון שאני מתעסק עם החברה הערבית. גם תיקי רצח נפלו".
למרות הדברים, השופט אריאל סלטו דחה את הבקשה להארכת מעצר עורכי הדין בשמונה ימים וקיבל את בקשת הסנגוריםן זמר ובולוס, לשחרורם המיידי בתנאים מגבילים.
עו"ד זמר אמר כי הלקוח שלו יודע מחודש ספטמבר שישנה חקירת משטרה – הביטוח הלאומי עצמו הודיע על כך בהליך אחר שהתנהל עקב דחיית תביעות שהגיש עורך הדין בשם לקוחותיו. עו"ד זמר הוסיף כי אין בסיס לטענות כלפי עורך הדין שהוא מייצג – הוא מקבל מסמכים מלקוחות ולא ניתן לראות בו כאחראי לאותנטיות שלהם.
עו"ד בולוס המייצג את העורך הדין השני שנעצר, אמר כי מרשו גבה שכר טרחה של 15 אחוז בלבד מגובה התביעות שאושרו.
השופט סלטו אמר כי יש מקום לתמיהות שהעלו הסנגורים, על אי מעצרם של איש מהתובעים את תביעות הפיצויים מבין אותם הפלסטינים שנחקרו, וכן על שחרורו של איש הקשר שריכז את התובעים מכפר חארס, וכן שהחקירה ידועה לחשודים מזמן. לדברי השופט, ישנו חשד סביר כנגד עורכי הדין אולם "בנסיבות אלה אני סבור כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר ראויה", והורה על שחרור שני עורכי הדין למעצר בית.
