ארבע שנים אחרי שבג"ץ סירב לבקשת הממשלה לדחות את יישום פסק הדין להורדת הצפיפות בבתי הסוהר עד לשנת 2027, הממשלה החליטה לשוב ולבקש מבג"ץ לדחות את יישום פסק הדין להפחתת הצפיפות עד 2027.
בג"ץ אישר כבר מספר דחיות למדינה, ולפני שנה וחצי קבע דד ליין "אחרון בהחלט" לכאורה – דצמבר 2022, כלומר עוד חודשיים כדי לעמוד ביעד של 4.5 מטר כמרחב מחיה מינימלי לכל אסיר. לא יהיו דחיות נוספות, קבע השופט מלצר (שפרש בינתיים) בפברואר 2021, וככל שהמדינה לא תצליח לבנות מספיק ולהגדיל את בתי הסוהר – "עליה להיערך מבעוד מועד להשלמת הפעימה באמצעים אחרים".
כעת החליטה הממשלה להודיע לבג"ץ שהיא נכשלה במשימה ועומדת בפני משבר כליאה חריף, אלא אם כן יאשר לה מה שסירב קודם (23 אוקטובר).
על רקע משבר הכליאה, בעקבות גלי המעצרים הנרחבים במסגרת המאבק בפשיעה בישראל בכלל, ובחברה הערבית בפרט, אישרה הממשלה תוכנית חדשה "לייעול והרחבה של בתי הסוהר במטרה להביא לעמידה בפסיקת בג"ץ בהקדם האפשרי… לכל המאוחר בסוף שנת 2027". שוב.
עד כמה המצב הנוכחי חמור?
לפי הודעת הממשלה, "במתקנים שונים עצורים ומוחזקים כיום בשטח מחיה נמוך מ-3 מ"ר".
כדי לסבר את האוזן, באפריל 2019 הודיעה המדינה כי בכל בתי הסוהר שטח המחיה של האסירים עומד על 3 מ"ר ומעלה", ובכך בוצע השלב הראשון בתוכנית להפחתת הצפיפות.
ההחלטה היום מבשרת על רגרסיה, כך שבפועל נערכה רק מעט התקדמות מאז ניתן פסק הדין של בג"ץ ב-2017 (לפני חמש שנים!).
לפי הממשלה, יוסבר לבג"ץ כי "הגברת האכיפה בחברה הערבית, במאבק נגד הפשיעה, הביאה לעלייה מתמשכת של מאות כלואים בשנה האחרונה" ונוסף לכך גם "גל הטרור הפוקד את המדינה בחודשים האחרונים והמצב הביטחוני", שהביא לעלייה נוספת במספר העצורים והכלואים. עקב המצוקה, מוסיפה הממשלה בהודעתה, "נסגרים מתקני מעצר לפרקי זמן מסוימים עקב מחסור במקומות, וגם פעילות משטרת ישראל נפגעת – אי אפשר להעביר עצורים למתקני כליאה".
כאמור, בתקוה לקבל חבל נוסף מבג"ץ אישרה הממשלה תוכנית חירום חדשה לבנייה בשב"ס:
בינוי מאסיבי של 1,300 מקומות כליאה חדשים לפי החלוקה הבאה:
הוספת 800 מקומות כליאה ב"מעשיהו", חצי מהם עד סוף 2024, והחצי השני עד סוף 2027.
הוספת 480 מקומות ב"צלמון" עד סוף שנת 2025.
בנוסף, הממשלה מתחייבת היום לקדם תוכנית בינוי שכבר הוכרזה לפני כמה שנים ונתקעה – מתחם בתי הסוהר החדש במגידו שבצפון, שיוקם עד שנת 2030 ויכיל 2,600 מקומות כליאה עם אפשרות הרחבה ל-4,000 מקומות.
המתחם מתוכנן להחליף תשתיות של כמה בתי סוהר ישנים באזור הצפון, שמתוכננים להיסגר בסוף העשור.
לתוכניות הבנייה הוסיפה הממשלה החלטה על הרחבת "חלופות הכליאה".
בראשן, הגדלה נוספת של מכסת האיזוק האלקטרוני מ-1250 ל-1750 מפוקחים – עצורים בעבירות חמורות יחסית אשר ישהו בביתם. 100 אזיקים אלקטרוניים נוספים יוקצו לרשות לשיקום האסיר, כך שניתן יהיה להגדיל גם את מספר האסירים שמשתחררים בשחרור מוקדם באיזוק אלקטרוני.
עוד החליטה הממשלה על הרחבה נוספת משמעותית של תוכנית בתי המשפט הקהילתיים, אליהם יועברו תיקים של נאשמים אשר התביעה מוכנה מראש כי יבצעו "עונש בקהילה", למשל באמצעות של"צ (שעות לתועלת הציבור) לשיקום במקום מאסר.
עד היום נפתחו שמונה בתי משפט "קהילתיים" ברחבי הארץ. עד סוף 2024 יוקמו חמישה בתי משפט נוספים בחדרה, נתניה, טבריה, קרית שמונה ובית שמש, ותורחב גם הקיבולת של בתי המשפט הקהילתיים הקיימים כך שיוכלו לקלוט יותר תיקים (למשל עד 200 תיקים בתל אביב ובבאר שבע).
סך הכל הקיבולת הארצית של תיקים בבתי משפט קהילתיים תגדל ל- 1,750.
בנוסף, המשרד לבטחון פנים הודיע על "ייעול השחרור ממעצרי ימים" באמצעות הגדלת מספר העצורים שישתחררו בתנאים שיקבע קצין משטרה.
המשרד הודיע כי שופרו האמצעים הטכנולוגיים המאפשרים הפקדת ערבות כספית בתחנות משטרה, ובנוסף יתבצע תיקון לחוק המעצרים כדי להרחיב סמכויות השחרור בתחנה, מבלי להביא עצור לפני שופט.
בנושא שחרור מנהלי מוקדם ממאסר, הממשלה החליטה כי המנגנון הנוכחי לשחרור מנהלי יוארך בשנה נוספת. כלומר, שחרור מנהלי מוגבר פרט לאסירים שהורשעו בעבירות אלימות חמורות ועבירות מין.
לפני מספר ימים פרסם גם פרקליט המדינה עמית איסמן הנחיה חדשה המצהירה לפחות על נכונות לריכוך המדיניות בנושא מעצרים, "ולבחון מקרים מתאימים שבהם התביעה תגיש מיוזמתה בקשות לשחרור בערובה וקביעת תנאי שחרור או למעצר בפיקוח אלקטרוני, לצורך הגברת השימוש בכלים אלו". ההנחיה קובעת, כי גם אם נאשם נשלח למעצר מאחורי סורג ובריח, על התובע לבחון בנקודות שונות לאורך ההליך את עמדתו לגבי הצורך בהמשך שהייה בבית הסוהר.
השר לבטחון פנים עמר בר לב וראש הממשלה יאיר לפיד מסרו לאחר אישור הממשלה כי "זו הפעם הראשונה שמאושרת תוכנית מסודרת בהיקפים כאלו" ותקציבה של התוכנית לחמש השנים הקרובות הוא כ-800 מיליון שקל, מתוכם חצי מיליארד שקל עבור תוכניות הבנייה "שיובילו לשינוי דרמטי בשב"ס ובכל תשתיות הכליאה".
כאמור, הממשלה הקודמת בראשות בנימין נתניהו כבר פרסמה החלטות די דומות בשנים 2018 ו-2020, ואפילו התחייבה בפני בג"ץ לסיים את המשבר עד סוף 2022. בפועל, נעשה מעט מדי, מאוחר מדי. נבנו (או בשלבי בנייה) רק כ-400 מקומות בכלא אלה בדרום, ומספר דומה בכלא נפחא ובכלא עופר. עכשיו הכדור חוזר לבג"ץ.
נציבת בתי הסוהר רב גונדר קטי פרי מסרה בתגובה להחלטת הממשלה: "מדובר בהחלטה היסטורית. תוספת תקני כח אדם ומקומות כליאה תצעיד את שב"ס לעשור הקרוב".
