ועדת השחרורים בראשות השופטת בדימוס ברכה סמסון, החליטה על שחרור מוקדם של מורה בסטודיו לריקוד מכרמיאל שביצע עבירות מין בשתיים מתלמידותיו שהיו בנות פחות מ-16.
האסיר (38), ללא עבר פלילי, מרצה מאסר ראשון ל-7 שנים בגין עבירות אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים בקטינות, וכן ניסיון למעשה סדום תוך ניצול יחסי תלות וחינוך. הוא היה אמור להשתחרר במאי 2025 ומדובר בקיצור שנתיים וחצי ממאסרו.
משטרת ישראל והפרקליטות התנגדו לשחרורו והציגו מידע מודיעיני של שב"ס, ואולם ועדת השחרורים ציינה כי רק ידיעה אחת היא מהעת האחרונה "ואינה ברף הגבוה".
לאחר עיון במידעים החסויים, שמעה הוועדה גם את עמדתה של אחת הקטינות נפגעות העבירה, אשר היתה מיוצגת על ידי עו"ד, והביעה התנגדות לקיצור העונש. הקטינה תיארה את הנזק הנפשי שגרם לה מדריך הריקוד, וצירפה חוות דעת פסיכיאטריות.
מנגד, הוועדה עיינה בחוות הדעת החיוביות של גורמי שב"ס בדבר התנהגות האסיר בכלא, תפקודו באגף השיקום ותוכניות הטיפול שעבר במחלקה המיועדת לעברייני מין בכלא חרמון. על פי חוות הדעת, מסוכנותו נמוכה-בינונית, והרשות לשיקום האסיר (רש"א) הכינה המשך תוכנית טיפול לאחר שחרורו.
הוועדה ציינה כי "לאחר ששקלנו את מכלול נסיבותיו של האסיר ואף שמדובר בעבירות מין קשות, החלטנו בסופו של יום להורות על שחרורו המוקדם".
בוועדה הסבירו: "מדובר באסיר שזהו מאסרו הראשון. התנהגותו בכלא הייתה תקינה, אין לו עבירות משמעת ואין לתת משקל למידע המודיעיני שהוצג. האסיר מצוי בסבב חופשות ויצא לאחרונה לחופשה נוספת… דו"ח גורמי הטיפול בעניינו חיובי מאוד, האסיר שיתף פעולה הן בחינוך, הן בתעסוקה והן בטיפול. האסיר למעשה מיצה את כל הסל הטיפולי שהוצע לו על ידי שב"ס".
עוד ציינה הוועדה כי "לבנו עם נפגעת העבירה ואין ספק שהאסיר פגע בה קשות, והיא נאלצה בשל מצבה הנפשי לעזוב את תחום הריקוד שהיה חלום חייה. ואולם עלינו לשקול את מכלול השיקולים… אנו שוכנענו כי לאחר הטיפול הארוך, המעמיק והמשמעותי שהאסיר עבר הן לפני המאסר והן במהלך המאסר יש בהם כדי להפחית את מסוכנותו של האסיר הן לנפגעות העבירה והן לכלל הציבור".
סניגורית האסיר, עו"ד יפעת איפ, מסרה בתגובה: "האסיר עשה כברת דרך ארוכה, החל משלב המעצר ועד להיום, שבקשת השחרור שלו התקבלה. הוא התחיל לטפל בעצמו עוד בזמן המעצר ועד לישורת האחרונה ברשות לשיקום האסיר. הוא לוקח אחריות על מעשיו ומתנצל בפני הנפגעות".
