המדינה דיווחה להולנד על ארגון פשע ישראלי, ומתקשה לבסס ראיות בארץ

בתחילת חודש ספטמבר השלימה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה את תהליכי הסגרתו של יורם ון הארן (56), שנחשד כי ממקום מושבו בהולנד הוא שלח לישראל יותר מארבעה ק"ג MDMA (אקסטזי).
בשנת 2016 הסמים נתפסו בנתב"ג יחד עם הבלדר שבא לאסוף אותם, אבל הבקשה להסגרה מישראל הוגשה להולנד רק ב-14 ליולי 2020, בין היתר נטען בה כי ון הארן הוא פעיל בארגון פשע ישראלי, שאחד מחבריו מסר עדות על חלקו בהברחות האקסטזי לישראל. משכך, לאחר הליך משפטי הכריז עליו בית המשפט בהולנד בר הסגרה לישראל.

ימים ספורים לאחר הסגרתו של ון הארן, הוגש נגדו לבית משפט המחוזי בירושלים כתב אישום המתייחס לשני אירועי הברחה עיקריים – האחד משלהי 2015 והשני מיולי 2016.
על פי כתב האישום, ב-21 דצמבר 2015 פנה אל ון הארן אחד החברים ברשת, גלעד הנקין, והציע שאדם בשם יונתן מרלנגון יעביר עבורו סמים מהולנד לישראל. בהמשך לכך, נטען, ון הארן העביר לאותו מרלנגון תיק עם מספר בקבוקים ובהם MDM נוזלי מהסוג שהוא ביקש, וזה העביר התיק לישראל.

באירוע השני שבכתב האישום נטען, כי בחודש יולי 2016 סכמו השלושה עם אדם נוסף (ע"ל, שלא נעצר) על העברה נוספת, ואכן, נטען, ון הארן העביר לשניים מזוודה שהכילה שני בקבוקי יין שבכל אחד מהם MDMA נוזלי. באותה העברה, נטען, הוטמנו בתא נסתר במזוודה שלוש שקיות ניילון מוארכות, בהן 3,143 ק"ג אבקת MDMA.
שלושה ימים לאחר ההעברה השנייה הצטרף לרשת אדם נוסף, שלום מליוגין המכונה "ג'ניה", שקיבל לידיו מזוודה עם חומר, וב-21 ביולי 2016 הוא נעצר בנתב"ג כשברשותו כמויות דומות של סמים.

בבקשת המעצר שצורפה לכתב האישום טענה הפרקליטות כי "בידי המאשימה ראיות לכאורה להוכחת האישומים המיוחסים לנאשם, והן כוללות, בין היתר הפללה של הנאשם" על ידי אחד משלושת הנאשמים שמסר עדות מפורטת נגד מי שהוגדר כ"ספק ההולנדי".

עו"ד ניר ליסטר, המייצג את הנאשם ון הארן, בחן את חומרי החקירה וסבר כי לצורך בקשת ההסגרה מדינת ישראל בכלל הטעתה את ההולנדים, שכן בקשת ההסגרה הוגשה על "ייבוא סמים וחברות בארגון פשע", אך בסופו של דבר הגישו כתב אישום רק על ייבוא הסמים, עבירה שלצורכי הסגרה מחייבת רף ראייתי גבוה יותר.
בנוסף, חרף בקשת ההסגרה שנהוג כי היא ממצה את איסוף הראיות במדינת המקור, אחרי שהנאשם הוסגר לישראל המשטרה כאן בקשה לערוך השלמות חקירה.

ב-22 ספטמבר התקיים דיון בראיות לצורך בקשת המעצר, ובדיון התברר כי הבסיס לראיות התביעה הוא בהודעת חבר הרשת גלעד הנקין, ש"פתח" על הקונקשן ההולנדי לכאורה.
אלא שעכשיו התעוררה מחלוקת בין ההגנה לבין הפרקליטות בשאלת האמינות של עדות הנקין משנת 2016.
לפי עו"ד ליסטר, מצפייה מוקפדת שלו בתיעוד החזותי של חקירת הנקין נראה כי כל רצונו היה לרצות את חוקריו ולזכות בטובת הנאה, בזמן שהם עשו מאמצים לשכנע אותו עד כמה הוא ירוויח משיתוף הפעולה הזה. לפיכך סבור הסנגור, כי באשר לקביעת הפרקליטות שהנקין הפליל את ון הארן, כי "לא הפללה יש בדבר אלא העללה".

הפרקליטות מצידה עמדה על כך שהחוקרים הבהירו להנקין כי כל טובת הנאה שהם מציעים לו מותנית בהסכמת הדרגים הגבוהים – במשטרה ובפרקליטות.
עם זאת, טענת הסנגור על שיהוי בלתי סביר של ארבע שנים בבקשת ההסגרה ביחס לחומרת העבירות, לא הוכחשה על ידי הפרקליטות.

השופט אלכסנדר רון, הבהיר כבר בתחילת ההחלטה שלו, כי התמונה שעולה מחומר הראיות אינה חד משמעית.
לגבי טענת הסנגור, שהחוקרים הוליכו שולל את העד, קבע השופט: "אכן נעשה מאמץ לתמרץ את הנקין למסור גרסה שתפרט את האירוע ואף תסבך מעורבים אחרים. עם זאת, לא אקבע מסמרות לפיהן השתכנעתי שהדבר חורג לחלוטין ממתחם הלגיטימיות.
"משקלם הכולל של הדברים גבולי בהרבה מרצון הפרקליטות לראותם", כתב השופט, "אין בדברי הנקין (בעדות הראשית) תאריכים, תיאור סדור של האירועים, ביטוי מבוסס דיו להעברת כספים ואף לא קרוב לכך.. ניכר שפרטים רבים הוא אינו יודע או אינו זוכר, ואת שידע, לעיתים ידע, ככל שידע, לאחר ששמע את ששמע מהאחרים".

לפי השופט, גם חבר הרשת לכאורה, "מרלנגון היה יכול לתרום את חלקו במידע בעניינו של ון הארן, אך לא הופניתי להודעות שיש בהן כדי לתרום לפרקליטות וכדי לסבך את ון הארן. בהקשר זה דווקא יש לציין כי מרלנגון טען באחת מחקירותיו כי הוא כלל אינו מכיר את הנאשם ון הארן".
ועוד חוסר מהותי שהסנגור הפנה אליו את השופט, שציין כי כאשר ון הארן נחקר בהולנד חוקריו בקשו לעמת אותו עם האזנות סתר מסוימות, אך בחומר הראיות בישראל לא מופיעות ההאזנות המדוברות.
בכל הנוגע לחיזוקים של הראיות סבר השופט כי "חלקם תומך בעצם קיומה של הפרשה, ובחלקו של הנקין, אך פחות מכך בחלקו של ון הארן".

נוכח קביעות אלו, חתם השופט את החלטתו במסקנה כי "ניכר שיש פער של ממש בין הערכת הפרקליטות שמקומו של ון הארן בפרשה מרכזי ורב, לבין מסת הראיות שהיה בידה לגבש לקראת הגשתו של כתב האישום… גם אם אקבע שאין בנמצא ראיות לכאורה, בנסיבות העניין התשתית הראייתית לכאורה שקיימת – גבולית".
על הרקע הזה קבע השופט כי יש לקבל את בקשת הסנגור ולשקול חלופת מעצר, אבל רק לאחר שיוגש תסקיר מבחן, אבל אז הוא שיגר מסר לשירות המבחן על בסיס הדיון בראיות: "ייקח שירות המבחן לשימת ליבו גם את מסקנתי שיש בחומר הראיות קשיים המצדדים במאמץ לאשר חלופת מעצר, ללא ספק נדרשת חלופה הולמת".

עו"ד ניר ליסטר אמר ל"פוסטה" בעקבות הדיון: "כשאני רואה את התנהלות הפרקליטות בתיק הזה אני חושש מאוד לזכויות האזרח במדינת ישראל. משרדי בראשותי יעשה הכל ללא מורא וללא פחד כדי להוציא את האמת לאור ולהראות את העוול הגדול שנעשה למרשי".