כשצרפתייה בשם פלורנס קאסז עקרה ב-2005 למקסיקו, כדי לחיות עם החבר שלה, ישראל ולארטה, היא לא הייתה מסוגלת לדמיין שכמה חודשים אחרי, תכנס בפנים 60 שנה על חטיפה.
המקרה שהתפתח אז – תלוי באיזה צד של ההסבר נפלת – נשען על הדילמה: האם היא הייתה המוח מאחורי אחת מקבוצות החטיפה המקסיקניות המפחידות ביותר בכל הזמנים? או שמא הייתה קורבן לעיוות דין גס שנגרם לה וקאסז הייתה כולה אישה תמימה שנפלה למלכודת?
הפרשה הסנסציונית שסוקרה במשך שנים על ידי התקשורת, במיוחד על ידי העיתונות הצרפתית והמקסיקנית, פיצלה דעות לכאן ולכאן. כעת, כשנטפליקס העלתה לאוויר את "שערוריית החטיפות במקסיקו: פרשת פלורנס קאסז" (המבוסס על הספר Una Novela Criminal מאת חורחה וולפי) – סדרת דוקו מרתקת בת חמישה פרקים בסגנון פשע אמיתי – הפוקוס חוזר לסיפור המוזר הזה, כשהפעם הוא נחשף בפני הקהל הבינלאומי.
ב-2003, פלורנס קאסז, אז בת 31, נסעה למקסיקו כדי לבקר את אחיה סבסטיאן קאסז ואשתו המקסיקנית. כשנחתה במקסיקו, פגשה את ולארטה, אתו החלה מערכת יחסים רומנטית לוהטת. לפי ה"ניו יורק טיימס": "הזוג החל במערכת יחסים קשה שהרחיקה את חבריה, שחשו שהיא בצרות". הם נפרדו לזמן קצר, אבל ב-2005 האהבה ניצחה גם הפעם וקאסז עקרה לחווה של ולארטה דרומית למקסיקו סיטי.
ב-8 בדצמבר 2005, המשטרה עצרה את ולארטה וקאסז בזמן שנסעו בכביש מהיר. במקום להשאיר אותם בתחנת המשטרה, נלקחו ואלרטה וקאסז בחזרה לחווה, לשם הזמין ה-FUI (ה-FBI המקסיקני) כתבי חדשות טלוויזיה וצלמים, כדי לביים לנגד עיני התקשורת פשיטה מזויפת ומעצר, במהלכו "הצילו" שלושה חטופים שהוחזקו בשטח החווה. ולארטה וקאסז נעצרו בשידור חי לאומה, והואשמו בניהול "לוס זודיאקוס" ("הזודיאק"): כנופיית חוטפים מפורסמת שהטילה אימה על הציבור המקסיקני במשך שנים.
קאסז טענה להגנתה שבדיוק באותו זמן נפרדה מולארטה, והרשויות "שתלו" אותה בחזרה בחווה, אך ורק כדי ל"שחק" בפשיטה מבוימת ששודרה בטלוויזיה. ב"גרדיאן" נכתב ש"כל הפשיטה הזאת נוצרה על ידי הממשלה המקסיקנית, כהוכחה ניצחת שהיא מנצחת במאבק נגד הפשע המאורגן". אולם הרשויות המקסיקניות טענו להגנתם כי החילוץ והמעצר המזויפים נערכו אך ורק לבקשת התקשורת. "כל מה שניסינו לעשות זה לשרת אתכם, את התקשורת", הצהיר התובע הכללי, דניאל קבזה דה ואקה, במסיבת עיתונאים.
הראיות היו תלויות בארבעה אנשים. שלושה מהם היו קורבנות החטיפה, והרביעי היה חלק מקבוצת החטיפה. הראיה הראשונה נשענה על אם ובנה בן ה-11, שבהתחלה אמרו שהם לא מזהים את קולה של קאסז בזמן שנחטפו. ואז שינו עדותם לטענה שעינתה אותם והתגרתה בהם. השלישי היה אדם שטוען עד היום כי היו אלה ולארטה וקאסז שהתעללו בו. העד האחרון היה דיוויד אורוזקו, שטען כי ולארטה וקאסז היו המנהיגים של "הזודיאק", אך מאוחר יותר הכחיש את דבריו, ולפי France 24, טען שהסרטון שלו מדבר צולם בכפייה, וכי "הוא נחטף על ידי חמושים רעולי פנים, שהתברר שהם שוטרים". הוא אמר שהם הכו אותו, הפעילו מכות חשמל ואיימו לחטוף את אשתו ובנו, לפני שיאלצו אותו לחלץ ממנו הצהרה בטלוויזיה נגד קאסז".
חוסר העקביות בעדויות, עליהם עלתה העיתונאית החרוצה יולי גרסיה ("הכול נראה חשוד"), לא הספיק כדי לשחרר את קאסז מהמלכוד המקסיקני. ולמרות האופן הלא חוקי להפליא שבו נעצרה, נשלחה לכלא עד למשפטה, שהתקיים רק שלוש שנים אחרי. באפריל 2008 היא נידונה ל-96 שנות מאסר ונמצאה אשמה בפשע מאורגן, שלילת חירות בלתי חוקית של שלושה אנשים, והחזקת נשק חם שהיה בשימוש בלעדי של הצבא. שנה אחרי, הומתק עונשה ל-60 שנה.
קאסז תמיד הכחישה את כל ההאשמות נגדה, ובסדרה היא מדברת על המצב הבלתי אפשרי אליו נקלעה. בעוד שולארטה, חברה לשעבר, שעדיין יושב עכשיו בכלא, מודה שאמנם היה חלק מזירת החטיפה, אבל לא ידע מאומה על האנשים שנחטפו, ולא היה לו שום קשר לזה.
על פניו, נדמה שקאסז הפכה שעירה לעזאזל, והיחסים הבינלאומיים בין צרפת למקסיקו נפגעו קשות, כשהצרפתים ניסו לשחרר את קאסז בדרכים דיפלומטיות.
ב-2009, במסגרת אמנת שטרסבורג, ביקש נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בביקור במקסיקו, להעביר את קאסז לכלא צרפתי כדי שתרצה שם את שארית מאסרה. הרשויות במקסיקו הכחישו זאת. על פי CSMonitor, גורמים במשרד החוץ הצרפתי הגדירו את הטיפול המקסיקני בתיק כ"מחריד", וסרקוזי אמר שיעלה את הנושא לראש סדר היום ב-G-20. ב-2010, פנו עורכי דינה של קאסז לבית המשפט העליון במקסיקו, בטענה כי מעצרה אינו חוקתי וכי זכויותיה הופרו, אולם הרשעתה אושררה.
רק בינואר 2013 – כמעט שמונה שנים אחרי שנעצרה – קיבל בית המשפט העליון במקסיקו את עתירת השחרור שלה, והיא הייתה חופשית לטוס הביתה לצרפת מכלא טפפן. כפי שדיווח ה-BBC: "המעמד המשפטי הנוכחי שלה בהקשר זה הוא כאילו מעולם לא הוגש נגדה תיק, והיא נחשבת לא אשמה ולא חפה מפשע. במקום זה, נזרק התיק לפח בגלל שורה של הפרות של זכויות האדם וזכויותיה המשפטיות".
עם שחרורה, נסעה קאסז היישר לארמון האליזה, כדי לקבל את פני הנשיא דאז פרנסואה הולנד, שם אמרה לכתבים: "השחרור שלי הוא ניצחון גדול למקסיקנים", והוסיפה שהיא רואה את עצמה כ"קורבן" של כישלון מערכת הצדק.
למרות שפלורנס מצאה דרכה החוצה מהמערכת המושחתת של מקסיקו, גורלו של ישראל ולארטה נותר לוט בערפל כבד. קאסז יצאה לחופשי אך ורק בזכות היותה אזרחית צרפתית, מאחוריה עמדה כל כובד משקלה של ממשלת צרפת ומעמדה הבינלאומי. לולארטה לא היה מי שילחם למענו. נכון לעכשיו, הבן אדם עדין יושב בפנים מאז מעצרו, למרות שמעולם לא הועמד למשפט ולא נגזר דינו. לפני כמה שנים התאהבה הפעילה הפוליטית מרי סיינץ בולארטה, תוך כדי מאבק למען שחרורו, והשניים נישאו זמן קצר אחרי. סיינץ עדיין מתעקשת על חפותו של בעלה ודורשת בכל תוקף את שחרורו מהכלא. בינתיים זה עדיין לא קורה.
