
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי סב אשר ביצע מעשים מגונים בנכדתו במשך שנים, מאז היתה בת 10 ועד גיל 15, ישלם לה ולהוריה פיצויים במיליונים.
הסב הורשע על פי הודאתו ובמסגרת כתב אישום מתוקן, בעבירות רבות של מעשה מגונה בקטינה בת משפחה. כיום הנכדה בת 25. הארועים קרו בשנים 2008-2013, כאשר הנכדה לנה בביתו של הסב בסופי שבוע. אז, במספר רב של הזדמנויות, במיטה הזוגית בחדר השינה, כאשר הנכדה והסב בתחתונים הוא נהג לחבק ולנשק אותה נשיקות "רטובות", ביקש שתלטף אותו על גופו ולקח את כף ידה והכניס אותה מתחת לתחתוניו.
במסגרת התיק הפלילי, האיש נדון ל-40 חודשי מאסר ונקבע פיצוי פלילי בסך מאה אלף שקל, שאינו ממצה את הנזקים שנגרמו לנכדה. היא והוריה, באמצעות עורכי דין אריה שטרן ואורי רונן, הגישו תביעת פיצויים אזרחית. בתביעה דרשו מהסב פיצויים בשני מיליון שקל בגין נזקי הצעירה לה נקבעה נכות תפקודית-פסיכיאטרית של 20 אחוז וכאב וסבל. גם ההורים תבעו פיצויים על נזקיהם בגין צורך בליווי בתם.
הסבא המורשע, באמצעות עו"ד אבנר רון, התכחש לנזקים שגרם ובכתב ההגנה טען כי תפקודה לכאורה רגיל – היא שירתה בצבא ואפילו יש לה בן זוג. "התובעים ובכלל זה התובעת בחרו להאדיר יש מאין, להפריז ולהגזים במצבם ובנזקים שנגרמו להם, ולא כצעקתה", הרהיב הסב לטעון בכתב ההגנה. ועוד הוסיף: "כפי שיוכח לבית המשפט, תפקודם של התובעים (ההורים והנכדה) תקין לחלוטין והם חיים חיים נורמטיביים". הסב ביקש כי "התובענה לא תשמש לנקמה ופגיעה קולוסאלית במשפחה הנותרת". לחיזוק עמדתו לכאורה, הביא הסב לעדות בבית משפט את בתו (הדודה) – אחותו של האב, אשר לפי בית המשפט "ניאצה" את התובעת, אחייניתה, למרות שאין ביניהן קשר.
השופט ארז שני גינה את הסב ודרך הגנתו: "עבירות המין נמנות עם הנתעבות בין העבירות. לדברי הנתבע, יש לנצור כספיו למענו ולמען התומכים בו (במשפחה), בבחינת דבר לא אירע זולת 'אי נחת'… כשעבירות מין מתרחשות בתוך התא המשפחתי וכלפי קטינים אין מדובר ב'אי נחת', אלא בתהומות הגרועים שבהתנהגות האדם".
השופט כתב כי "העובדה שהתובעת עושה כמיטב יכולתה לשקם חייה – נוסעת, רוקדת, נמצאת בחדרה או מקיימת מעט יחסים מיניים עם בן זוגה ה'סבלני' – אין בה לשלול קביעת המומחה באשר לקשיי התובעת… היא מנסה לתפקד כמיטב יכולתה ולמרות קשייה, אך הקושי קיים, מכביד ומטבע הדברים גם מייצר נכות מסוימת".
השופט ציין כי "הנתבע עשה כל שביכולתו להתנער מחיוב, אף העיד את בתו על מנת לנאץ התובעת… סבור אני כי רשעותו של הנתבע, זו שבמעשיו בתובעת, וזו שבהתנהגותו אחר כך… התכחשותו למעשיו ויחס תומכיו לתובעת והוריה, מצדיקה פיצוי על הרף הגבוה – ויידעו הרבים כי התנהגות שכזו אין לה מִפְלָט או סליחה".
לנכדה פסק בית המשפט פיצויים של מיליון וחצי שקל, כאמור – 900 אלף שקל, בגין נכות תפקודית והפסדי שכר הצפויים עד לגיל פרישה ושאר הסכום בגין כאב וסבל.
בית המשפט פסק כי הסב יפצה גם את הורי הקטינה ב-225 אלף שקל בגין צער, עוגמת נפש והוצאות. אביה של הנכדה ואשתו העידו כי "סולקו" מהתא המשפחתי עקב השפעת הסב הדומיננטי על שאר בני המשפחה, אולם בקשתם של ההורים לקבל פיצוי עקב מעבר דירה, נדחתה.








למה לא מפרסמים את שמו של האיש ?