עורך דין (בהשעיה) גור פינקלשטיין מתל אביב הוא עד המדינה נגד אלוף במיל' גל הירש וחברת "דיפנסיב שילד". כך הותר היום לפרסום (7 ספטמבר).
השותפים בחברת הייעוץ הבטחוני "דיפנסיב שילד", הירש (55 אחוז), יניב אדם, עודד שכנאי ומיכאל בנימיני, נאשמים בהעלמת הכנסות במרמה בהיקפים של מיליוני שקלים, כספים מעבודתם עבור צבא גיאורגיה בשנים 2007 עד 2009. פינקלשטיין היה עורך דין של דיפנסיב שילד, הוא סייע בעריכת החוזים, ייצג אותם בגיאורגיה, סייע להם בפתיחת חשבונות בנק בשוויץ ובהקמת חברות במדינת מקלט המס פנמה שבמרכז אמריקה. לפי כתב האישום, פינקלשטיין סייע להם להקים חברות קש, שמטרתן היתה העברת הכספים מגיאורגיה לחשבונות בשוויץ ולחברות שלישיות במטרה להעלים הכנסות מרשויות המס בישראל.
אדם כבר הורשע ונדון לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות, הירש מסרב להודות ומעדיף לנהל מאבק ציבורי, שכחלק ממנו הוא עתר לחשיפת זהותו של עד המדינה.
עו"ד פיני פישלר אשר מייצג את פינקלשטיין בשנים האחרונות מותח ביקורת על הקמפיין של גל הירש. "לבקשה להסרת איסור הפרסום יש מטרה אחת", הוא אומר ל"פוסטה" ערב חשיפת שמו של הלקוח, "להסיט את דעת הקהל מחומרת המעשים המיוחסים לגל הירש… הכל בכוונת מכוון, לעוור ולסנוור את עיני הציבור בניסיון להכפיש את עד המדינה ולהציגו באור שלילי. אבל עד המדינה ישמיע את עדותו המפורטת בבוא היום מעל דוכן העדים באולם בית המשפט, באחריות, באומץ, ללא חשש וללא מורא ופחד".
פישלר, הנחשב למבקר הבלתי רשמי של משטרת ישראל, מדגיש בהקשר זה: "רק אז יוכל הציבור לקבל את התמונה המלאה, רק אז יוכל הציבור לשפוט האם גל הירש היה ראוי לכהן בתפקיד מפכ"ל משטרת ישראל".
תיקי פינקלשטיין
פינקלשטיין, בן 52 היום, היה עורך דין תל אביבי מצליח מאוד, אמיד חלקלק ומקושר, יליד הרצליה, שלמד משפטים באנגליה, והיה בעל משרד גדול בתחומי הנדל"ן והיזמות בארץ ובעולם, שניהל עסקאות רחבות היקף ונתן שירותים משפטיים ברחבי העולם ללקוחות מגוונים.
אחרי ההרפתקה עם הירש ושות', ב-2011 פינקלשטיין הסתבך בפרשות אלימות חמורות, חלקן קשורות לפרויקטים עסקיים שניהל, וחלקן לחייו האישיים עם אשתו השנייה, בת למשפחה יהודית עשירה מאוד משוויץ.
עו"ד פינקלשטיין הסתבך אז כאשר נשכר לנהל פרויקטים עבור הכנסייה הסיינטולוגית בישראל, בין היתר הוביל את הרכישה והשיפוץ של בניין הכנסייה בשדרות ירושלים ביפו. פינקלשטיין העסיק אז במשרדו אב ובנו ממשפחת בכר היפואית. הבן רמזי בכר, שניהל את אבטחת הכנסיה, סיבך את פינקלשטיין באישומים חמורים ביותר: נסיונות רצח, הצתות וחבלות.
למרות התיאורים המחמירים, פינקלשטיין זוכה מאישומי השידול לרצח, בית משפט המחוזי קבע כי העדות של רמזי בכר נגדו היתה מפוקפקת, ובכר עצמו התגלה כעבריין מסוכן שהורשע במסכת אירועי האלימות.
פינקלשטיין, שיוצג אז על ידי משרד עו"ד אבי חימי, זוכה מגרימת חבלה חמורה למנהל מחלקת הרישוי בעיריית תל אביב שוטה חובל, שמטען חבלה התפוצץ ברכבו לאחר שהוציא צו הפסקת עבודה לכנסייה, ומהצתה של מרכז הסיינטולוגיה ביפו. פינקלשטיין זוכה גם מעבירת ניסיון רצח באמצעות מטען חבלה שהתפוצץ ברכב השייך לחבר של גרושתו בחיפה.
במהלך הגשת כתבי האישום נגדו ב-2011 הפרקליטות הציגה את פינקלשטיין כמי שהזמין את ביצוע המעשים החמורים וביקשה לגזור עליו 27 שנות מאסר. בסיום מאבק משפטי הירואי שניהלו עבורו עו"ד אבי חימי ועו"ד משה וייס ממשרדו, הם הצליחו להעלות ספק לגבי העדות המפלילה של רמזי בכר נגד מעסיקו פינקלשטיין, תוך שהם מצביעים על האינטרס של רמזי בכר עצמו לביצוע המעשים.
אמנם הוא יצא בשן ועין ממרבית האישומים, אבל בזמן מעצרו הוא הסתבך בעבירות חמורות חדשות. מתוך הכלא הוא הזמין שני חיסולים, של עד התביעה רמזי בכר ש"תפר לו את התיק" לטענתו, ושל מהנדס מטענים מיפו אשר גויס אף הוא כעד מדינה נגד פינקלשטיין. עדויותיהם של השניים על החיסולים שהזמין מהם לכאורה לא עמדו במבחן הראייתי הנדרש בבית המשפט, אך מדובב שהושתל בתאו הביא להרשעתו בהזמנת ניסיונות רצח של שני העדים.
על זה פינקלשטיין נשפט לשמונה שנות מאסר, אולם בית משפט העליון המתיק את עונשו לחמש וחצי שנים בלבד (להרחבה על פרשות פינקלשטיין בכתבה "החוג להכשרת עדים" משנת 2015).
בנובמבר 2015 עמד להסתיים המאסר, שלא היה קשור לעסקי דיפנסיב שילד וגל הירש, אולם בסמוך לסיום מאסרו הצטלבו שוב דרכיהם של פינקלשטיין הירש ושותפיו.
חקירות גל הירש
באוגוסט 2015 החליט השר לביטחון הפנים דאז, גלעד ארדן, למנות את הירש למפכ"ל משטרת ישראל, מה שהוגדר כמינוי חיצוני אשר "ינקה" את המשטרה לאחר שרשרת השערוריות המיניות וקריסת הניצבים בסגל הפיקוד הבכיר. ארדן לא עדכן את היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין בכוונתו למנות את הירש, וכאשר המינוי פורסם בתקשורת צפו מיד מידעים חסויים על מעורבות החברה של הירש בפרשות שחיתות לכאורה בגיאורגיה, המידע שהתקבל מה-אף.בי.איי היה שמור ברשות לאיסור הלבנת הון.
היועץ המשפטי וינשטיין כינס אז את ראשי המערכת, והמשטרה, והורה לבדוק את המידעים הגולמיים, וכך נפתחה חקירת גל הירש, שכללה את החשדות לשוחד בגיאורגיה ובמקביל לכך חשדות להעלמות מס של השותפים בחברת הייעוץ הביטחוני. השר ארדן נותר פעור פה, ובתוך חודש הירש הודיע כי הוא מוותר על המינוי למפכ"ל.
פינקלשטיין, העורך דין לשעבר שהיה יועץ חיצוני של הירש ושותפיו, היה עדיין אסיר כאשר פרשת הירש התפוצצה בחודש אוגוסט. מאסרו עמד להסתיים חודשיים לאחר מכן, אבל בחודש ספטמבר הגיעו לכלא חוקרי להב 433 שביקשו לחקור אותו כמקורב של הירש ויועץ פיננסי ומשפטי של דיפנסיב שילד.
לפי המידע שהיה בידי יאח"ה, פינקלשטיין סייע לפתוח חשבונות וחברות קש מתחת לאף של רשויות המס בישראל, ובנוסף ביצע עבירות מס משלו. אחרי שנים ארוכות בכלא פינקלשטיין בחן את המידע שבידי המשטרה, הבין את התמונה וחתם על הסכם עד מדינה. הוא מסר לחוקרים עדויות ומסמכים שסייעו להם להגיע אל החשבונות והחברות שהקימו הירש ושות'. בתמורה, אומר גורם המקורב לחקירה, הפרקליטות סגרה לו את תיק עבירות המס האישיות שלו עקב אי דיווח על הכנסות בהיקפים נמוכים בהרבה מאלו המיוחסים לבעלי "דיפנסיב שילד".
בעוד שהחשדות לעבירות השחיתות בגיאורגיה נמוגו עקב מהפכים פוליטיים שמנעו את העמקת החקירה, העדויות שמסר פינקלשטיין על העלמת ההכנסות הבשילו לכתב אישום שהוגש על ידי פרקליטות מיסוי וכלכלה לפני שנה. על פי האישומים, הירש העביר את רווחיו לחשבונות בנק בגיאורגיה, באי ג'רזי ובשוויץ, לצורך התחמקות ממס.
בנוסף נטען, כי הירש הקים חברת קש בפנמה בשם "טמפלטון" ופתח על שמה חשבון בשוויץ בו הוסתרו לכאורה שישה מיליון שקלים. על פי האישומים, בנובמבר 2009 הירש הגיש דו"ח כוזב לפקיד שומה בתל אביב, ולא דיווח על ההכנסות שהופקדו בחשבון של טמפלטון ובחשבונות הנוספים. בהצהרת הון ובדו"חות שהגיש הירש, נטען, הוא לא דיווח על שליטתו בחברה בפנמה ועל נכסים בחו"ל.
עוד עולה מכתב האישום, כי כאשר ביקש הירש להעביר שלושה מתוך שישה מיליון שקל לישראל הוא פתח את חברת גל הירש בע"מ, וכדי להכשיר את העברת הכסף הוציא חשבוניות מהחברה שלו בישראל לחברה שלו בפנמה, לכאורה עבור "יעוץ ותיווך". מהלכים אלו, נטען, סייעו לו לנכות הוצאות תוך מסירת דו"חות כוזבים והתחמקות לכאורה מדיווח על שלושה מיליון שקל נוספים שהחזיק בחו"ל. מה גם שהוא מנע מהחוקרים לקבל מידע על החשבונות בשוייץ, מה שעיכב את החקירה מספר שנים, עד שהחוקרים פצחו את התעלומה הבינלאומית בסדרת הליכים משפטיים.
על פי האישומים, שותפיו של הירש בדיפנסיב שילד פתחו בדומה חברות נוספות בפנמה וחשבונות בשוויץ תוך העלמתם ממס הכנסה בישראל, לחלקם מיוחסות עבירות בסכומים גבוהים אף יותר, שכנאי למשל נאשם בהעלמת 20 מיליון שקל.
בבקשה לחשוף את זהותו של עד המדינה העלה הירש טענות שכל העבריינים והנאשמים בתיקי פשע חמור טוענים, שהפרקליטות אינה צריכה לגייס עד עבריין שכזה ולסמוך על דבריו, שזכות הציבור לדעת מיהו עד המדינה, ושבית המשפט יוכל לשקול את העדות שלו בהכרעת הדין.
הפרקליטות התנגדה בטענה שהמסע התקשורתי שכבר נפתח ברשתות נגד עד המדינה ובעד הירש עשוי להרתיע את עד המדינה ממתן עדות חופשית, ולהביא לפגיעה חמורה בפרטיותו.
בהקשר זה, פינקלשטיין טען כי הוא כבר קיבל "טלפונים מוזרים" מגורמים אנונימיים ברשתות והביע חשש להתהלך בציבור. "המטרה שלהם להכפיש את שמי… וכך להחליש את התיק, לגרום לי לפחד להעיד ולהלבין כך את החשדות המיוחסים להירש", כתב פינקלשטיין לבית המשפט.
השופט שאול אבינור מבית משפט השלום בתל אביב לא התרשם מטיעוני הפרקליטות, והעדיף תחתם את בקשות עורכי הדין טל שפירא, גיורא אדרת ודן אלדד (הירש) ועו"ד ז'ק חן (שכנאי), ואת בקשת עיתון "הארץ" ו"חדשות 13". הוא אישר להסיר את איסור הפרסום על שמו של עד המדינה פינקלשטיין וקבע שאין ראיות לאיומים על עד המדינה, ובכלל, "החשש מסיקור מוטה קיצוני וחד צדדי" אינו מהווה עילה לאיסור פרסום.
אסיר "תומך", ומדובב
"מי שמעיין בפסק הדין של בית משפט העליון אמור לדעת כי עד המדינה פינקלשטיין זוכה מכל סעיף ותת סעיף בעבירות נסיונות הרצח והחבלה", מבקש להדגיש עו"ד פישלר. "לימים הוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין עבירות אחרות (פגיעה בעדי המדינה נגדו) שהיה נגוע בכשלים חמורים אשר נגרמו על ידי סוכן מדיח".
כאן נדרש הסבר: כאשר פינקלשטיין היה עצור בכלא השרון ב-2011 על ניסיונות רצח מהם זוכה בדיעבד, הוצמד לו "אסיר תומך", כזה שלפי הכללים אמור להיות אסיר למופת אשר מתנדב לחנוך אסירים חדשים או בלתי מסתגלים. פינקלשטיין היה כלוא אז בתא "חללית" עקב חשש שיפגע בעצמו.
"בפועל", אומר סנגורו פישלר, "המדובב ניצל את חולשת הדעת שלו". ה'תומך' שישב על תיק רצח (אסיר עולם) וגויס כמדובב משטרתי לא הצליח לחלץ ממנו הודאות על המעשים שיוחסו לו מלכתחילה (ניסיון רצח ומטעני חבלה), אבל כאשר פינקלשטיין אמר לו שהוא מחפש מישהו שירצח את שני העדים נגדו הוא חילץ ממנו הזמנה לתוכנית רצח חדשה. או אז המדובב סיכם עם פינקלשטיין על הפעלת אסיר אחר, שתמורת תשלום כספי ירעיל את עד המדינה בכר בתוך הכלא, באמצעות ציאניד או מנת יתר של סם.
עו"ד פישלר מבקש לקחת בחשבון, שהמדובב בתיק פינקלשטיין הורשע בתיק הרצח שיוחס לו מלכתחילה, אבל גם בהברחת סמים לכלא באמצעות אימו של אסיר אחר, מה שלדבריו מעיד על חוסר אמינותו. לפי פישלר, אפילו קצין המודיעין שגייס את המדובב תיאר אותו בתיק הסמים כבלתי אמין. "למרות כתבי אישום שהוגשו נגד המדובב במהלך מאסרו הוא גויס על ידי משטרת ישראל, תוך הפרה בוטה של הנהלים".
כך, ולמרבה האירוניה, גם לעד המדינה פינקלשטיין יש טענות קשות בדבר אמינות הסוכן/מדובב שהביא להרשעתו.
שופט בית משפט העליון יצחק עמית יצא להגנתו של פינקלשטיין בפסק הדין של הערעור: "מעשיו החמורים (של פינקלשטיין) מתוך כתלי בית המעצר עשויים גם להתיישב עם תחושת זעם כבד על הסיטואציה אליה נקלע בשל מעלליו של רמזי בכר (העד שהפליל אותו בעבירות מהן הוא זוכה, ז"ק)… לא ניתן להתעלם מכך שהמערער זוכה מכל האישומים… מכאן תחושת הזעם והעוול שחש במהלך מעצרו".
בשנת 2018 פינקלשטיין הגיש תביעת פיצויים נגד המדינה בשל גיוס המדובב ומחדלי החקירה שגרמו לאישומים מחלקם הוא זוכה (עורך דינו בתביעה נפטר ועקב חסרון כיס הוא משך את התביעה, ז"ק).
בחזרה לדיפנסיב שילד
"עד המדינה שימש כאחד מעורכי הדין של הירש ודיפנסיב שילד, הוא סייע בידי החברה לפתוח חשבונות בנק וחברות זרות", מחזיר הסנגור פישלר את הדיון אל העיקר, ומציין כי בעצם הפתיחה של חשבונות וחברות בחו"ל אין פסול. "נהפוך הוא, פעמים רבות סחר באמצעי לחימה מתבצע באמצעות גורמים שלישיים מטעמים ביטחוניים ושיקולים פוליטיים שונים. מדובר בפעולות רגילות ולגיטימיות אשר נעשות חדשות לבקרים. העבירה נולדה כאשר השותפים למיזם לא דווחו לרשויות המס בישראל על הכנסותיהם".
עו"ד פישלר מבקש להפריך טענה יחצנית מובהקת נוספת בהקשר זה, "עד המדינה פינקלשטיין לא חולל את החקירה נגד הירש ושות', ולא יזם אותה. בהיותו אחד המעורבים הוא זומן לחקירה ושם הוא סייע לרשויות אכיפת החוק".
לעניין טובות ההנאה שקיבל עד המדינה הבהיר פישלר, כי בניגוד לפרסומים כוזבים הוא לא קיבל קיצור שליש, ובדיון שהתקיים בפני ועדת השחרורים הרבה לפני תחילת פרש הפרקליטות בכלל התנגדה לקצר את מאסרו. "הפרקליטות אסרה על עד המדינה להתראיין בתקשורת, ואל להם לנאשם הירש ולתומכיו לנצל זאת ולשפוך את דמו".
בהקשר הכלכלי מציין הסנגור, "לעד המדינה גם אין יד ורגל בהחלטת בעלי המניות שלא לדווח על הכנסותיהם. עד המדינה גם לא יודע מי מהשותפים בחר לדווח על הכנסותיו ומי לא. הרי הירש והאחרים היו מלווים על ידי רואי חשבון מקצועיים אשר עשו את מכלול השיקולים כפי שמצאו לנכון".
פישלר מסכם את תובנותיו מתוך היכרות מעמיקה עם חומר הראיות: "העובדה שיניב אדם הועמד לדין על סמך עדותו של פינקלשטין והורשע מדברת בעד עצמה, ומכאן אולי חששו של הירש. לא מדובר בכתב אישום מינורי ושולי כפי שמבקשים לצייר בתקשורת, מדובר באישומים של השמטת הכנסות מרשויות המס בהיקף של עשרות מיליוני שקלים".
לאחר התרת שמו של פינקלשטיין לפרסום הוחלט גם לפרסם את דבר קיומו של עד מדינה שני בתיק, יוסי לירן שמו. בניגוד לפינקלשטיין העבריין, לירן הוא עד מדינה נורמטיבי, השותף החמישי בדיפנסיב שילד שבה הירש היה יו"ר ההנהלה. על פי עדותו של לירן, החברה הפנמית שפתח הירש החזיקה גם עבורו הכנסות של רבע מיליון דולר, שנשמרו עבורו על ידי הירש. במסגרת ההסכם עם לירן, נקבע כי ירצה שלושה חודשי עבודות שירות על חלקו בעבירות המס.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר בתגובה: "עדי מדינה מעצם טיבם לעולם הם חלק מהמעגל העברייני. ליבת התמריץ לחתימת הסכם עד המדינה עמו היתה יכולתו לספק ראיות חפציות מזמן אמת. הפרקליטות דוחה את הטענות כי גיוסו של עד המדינה היה 'פסול ובניגוד לכללים', וככל שהן יעלו, הן יידונו במסגרת ההליך".
