ועדת השחרורים ובית משפט מחוזי באר שבע דחו בקשות של אסיר השפוט למאסר ארוך של יותר מ-20 שנה על עבירות מין, להשתחרר להוסטל טיפולי ייעודי לשיקום עברייני מין, שנה לפני תום ריצוי מאסרו הארוך. באמצעות הסנגורית שלו, עו"ד מורן נירשברג דרורי, הוא הגיש בקשה נוספת לשחרור מוקדם על מנת שלפחות בשנה האחרונה לעונשו הוא ישהה במסגרת טיפולית מפוקחת ומאושרת על ידי המדינה – הוסטל "מעגלים" לטיפול בעברייני מין.
האסיר בן ה-50 אמור להשתחרר ביולי 2023 בתום ריצוי מאסרו המלא. מטרת הבקשה היתה לאפשר לו להשתלב מחוץ לכלא באופן הדרגתי בתוכנית טיפולית שיקומית אשר נמנעה ממנו כל השנים הללו, עקב מחדלים של שב"ס ומשטרת ישראל שהוא פעל בשורותיהם במהלך מאסרו.
הוועדה ובית המשפט סירבו לבקשה בנימוק שהאסיר לא עבר טיפול ייעודי מספק במהלך מאסרו. מדובר אמנם באסיר שביצע עבירות מין קשות בנשים שונות אך במשך כל תקופת מאסרו מערכת התקון בשב"ס בגיבוי גורמי מערכת המשפט מנעו ממנו קבלת טיפול להפחתת מסוכנותו מינית.
מדובר בהחלטות המבוססות על מדיניות חלמאית במהותה אשר פוגעת גם באינטרס הציבורי, בכך שהיא מונעת מעבריין מין לקבל טיפול שיקומי מונע אשר יוציא אותו עם מסוכנות פחותה לקהילה, אליה יחזור ממילא תוך שנה.
מדוע זה קורה?
"החטא הקדמון" טמון בכך שבתחילת מאסרו האסיר הופעל על ידי משטרת ישראל ושב"ס, במקביל, כמדובב בתאי מעצר שונים על מנת לחלץ הודאות מעצורים בתיקי פשע חמורים, וגם כדי למסור מידע על אסירים ועצורים למודיעין שב"ס. עקב מחדלים של מפעיליו מהמשטרה ושירות בתי הסוהר, בשנת 2005 נחשפה זהותו כמדובב. על מנת "להגן" עליו הוא הוחזק באגפי הפרדה, כלוא ב"תא יחיד" בבתי סוהר שונים במשך רוב תקופת מאסרו. למעשה הוא נזרק לכלבים בגלל מחדלי החוקרים.
כליאה בהפרדת יחיד פירושה בידוד מלא מחברת אסירים בבית הסוהר, שהייה לבד במשך 24 שעות ביממה. לענייננו הפירוש שלה הוא גם מניעת פעילויות טיפול ושיקום, מניעת תעסוקה ועבודה בבית הסוהר, מניעת השתתפות במערך החינוך וכיתות הלימוד ומניעת שילוב בקבוצות טיפול של מערך התקון אשר מטרתו היא הפחתת מסוכנות ועבריינות.
עקב החזקתו בהפרדה, האסיר המדובר לא שולב מעולם בטיפול או תוכנית כלשהי, למעט שיחות בודדות עם פסיכולוגית. מהסיבה הזו, ועדות השחרורים סירבו לשתי בקשות שהגיש לקיצור מאסרו בשנים 2017 ו-2019, וכתבה שפורסמה בנושא באתר וואלה לא הועילה לו.
כעת, כאשר נשארה רק שנה אחת למאסרו, עניינו הובא בפני הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שהינה גוף נפרד משב"ס ותפקידה שיקום אסירים היוצאים מבית הסוהר. טיפול ייעודי של רש"א בעברייני מין בהוסטל אפשרי רק בשליש האחרון לתקופת המאסר, כחלק מ"שחרור מוקדם" למטרת תוכנית של הפחתת מסוכנות. במקרה הזה, רש"א נעתרה לבקשתו ובאופן חריג המליצה על כניסתו להוסטל שיקומי המיועד לעברייני מין, בשנת מאסרו האחרונה.
עו"ד נירשברג דרורי המייצגת את האסיר פנתה לוועדת השחרורים והציגה את הסכמת רש"א, בהמשך לראיון שערך האסיר לצורך הכניסה לתוכנית "מעגלים". הסנגורית ביקשה לכנס את ועדת השחרורים לדיון חוזר בבקשה לשחרור מבית הסוהר לאור שינוי הנסיבות והסכמת רש"א לכניסתו למסגרת של "מעגלים", בה משולבים כאמור עברייני מין נוספים לקראת סיום ריצוי מאסרם.
לכאורה, הוועדה היתה אמורה להיענות לבקשת האסיר, רק שהצדדים לא לקחו בחשבון את רמת העוינות של המשטרה ושב"ס כנגד האסיר, מסיבות שיישארו חסויות על רקע השירות הרגיש שנתן להן.
לרש"א היתה רק בקשה אחת לאישור הסופי של התוכנית – קבלת אישור, מידע או פראפרזה ממשטרת ישראל, כדי לאשר כי כניסת האסיר להוסטל הטיפולי, לא תסכן אותו ולא תיצור סיכון מצידו או כלפיו, זאת לאור הרקע שלו כמדובב וכאסיר שהוחזק בהפרדה שנים רבות.
בחודש יוני דחתה ועדת השחרורים בראשות השופטת אריקה פריאל את בקשת הסנגורית לערוך דיון בעניינו של האסיר, למרות השינוי בעמדת רש"א הקובעת כי עקרונית ניתן לשלבו בתוכנית ההוסטל. השופטת פריאל אמרה כי אין לה סמכות להורות למשטרת ישראל למסור מידעים (פראפרזות) לרש"א באופן שיפיסו את דעתה. המשטרה מצידה סירבה למסור התייחסות בפראפרזות לעמדתה, והגישה חוות דעת חסויה לעיון הוועדה בלבד, בעקבותיה קבעה השופטת פריאל ש"אין שינוי בנסיבות" ולפיכך לא התקיים אפילו דיון לבחינת האפשרות שהאסיר יעבור להוסטל.
עו"ד נירשברג-דרורי עתרה לבית משפט המחוזי בבאר שבע כנגד הוועדה, בנימוק שהחלטתה לוקה בחוסר סבירות קיצונית. "קיים שינוי בנסיבות בכך שרש"א מצאה אותו מתאים לטיפול, תוכנית אשר לא יצאה אל הפועל אך בשל התנהלות המשטרה, אותה אפשרה הוועדה עצמה בהחלטותיה שלא להורות למשטרה להשיב האם יש מידעים ולהעביר פראפרזות כנדרש".
הסנגורית ציינה כי זכויותיו של העותר נפגעו קשות עקב מחדלי המשטרה ושב"ס מחשיפתו כמדובב, וכליאתו בבידוד שנים רבות – עכשיו ייפגע גם האינטרס הציבורי, בכך שהוא ישתחרר בעוד שנה, ללא טיפול בעבירותיו כשמסוכנותו נשארה גבוהה.
שופטי בית המשפט המחוזי אליהו ביתן, גאולה לוין ודינה כהן החליטו לא להתערב בהחלטת ועדת השחרורים. לפי בית המשפט הסיבה לכך היא עמדת המשטרה ביחס לסיכון הצפוי לו, עם זאת השופטים בהערת שוליים דו משמעית ומתחסדת החזירו את הכדור לשב"ס והציעו לארגון לבחון ברצינות אפשרות לשלבו בטיפול העשוי לסייע בהחזרתו לחיים בקהילה כאדם מסוכן פחות ומועיל יותר.
משב"ס נמסר בתגובה: "אסירי הפרדה מנועים מלהשתתף בטיפול קבוצתי וכן מלהשתלב במחלקה טיפולית בשל מגבלות ביטחוניות. יחד עם זאת, לכל אסיר הפרדה ניתנת הזכות לטיפול פרטני, אם הוא רוצה בכך ומשתף פעולה. צרכיו הטיפוליים של כל אסיר מאובחנים וגם אם בזמן ההפרדה לא ניתן מענה שלם, הרי שאנחנו עושים מאמצים לשלב אסירים אלה, באופן הדרגתי באגפים אחרים, בכפוף לשיקולי ביטחון ומודיעין. בכל מקרה אנחנו פונים לרשות לשיקום האסיר, כדי לבחון עבורו טיפול מחוץ לכלא או המשך טיפול עם שחרורו".
נהדר. גם עבריין מין כבד(לאור העונש הכבד שקיבל) גם מבודד 17 שנה וגם לא מטופל.
עכשיו קחו את הפצצה המתקתקת הזו ותשחררו אותה לציבור.
שהציבור יתמודד. אלא שהציבור אפילו לא יודע כנגד מי להתגונן
מי יתן את הדין בפשע הבא מי??????? מי יגן על הציבור מפניו??????