בית משפט למשפחה: אלמנה תירש שלוש דירות אחרי פחות מחודש נישואין

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דן במקרה יוצא דופן: גבר ואישה נישאו זה לזו נישואים שניים, ו-25 ימים אחרי חתונתם הבעל נפטר. שניהם בעלי מקצועות חופשיים, הוא היה מהנדס בעל חברה והשאיר אחריו נכסים רבים – מספר דירות וירושה בשווי של למעלה מ-15 מיליוני שקלים.
או אז נשאלה השאלה: האם אשתו השנייה, אלמנתו, זכאית לרשת חלק נכבד מרכושו אחרי חיי נישואין שנמשכו פחות מחודש ימים?

ככל הידוע, הגבר בן ה-65 מת מדום לב בנסיבות טבעיות. האלמנה – באמצעות עורכי הדין ד"ר חיים שטנגר, אורי פנטילט וטל ארבוז – ביקשה לקבל מבית המשפט צו ירושה על מחצית מרכושו בהתאם לחוק הירושה הקובע כי במותו של בן הזוג, ובהיעדר צוואה, רכושו של המנוח יחולק חצי-חצי בין האלמן/ה לבין הילדים.

במקרה זה, שלושת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים הגישו התנגדות למתן צו הירושה לאלמנה אשר היתה נשואה לאביהם ימים ספורים.
ילדי המנוח, באמצעות עו"ד משה יצחק הלוי, התנגדו לבקשת האלמנה וביקשו לחלק את הרכוש בהתאם להסכם ממון שנחתם בין הגבר והאישה לפני נישואיהם.
אותו הסכם ממון אשר הסדיר את יחסי הממון והפרדת הרכוש בין בני הזוג, הגביל את זכותה של האישה ברכוש שצבר בן-זוגה החדש במהלך חייו, טרם נישואיהם.
המאבק עסק בירושה של דירות ונכסי נדל"ן ברחבי הארץ שהותיר המנוח בשווי של כ-15 מיליון שקלים. ילדיו מנישואיו הראשונים טענו כי יש להחשיב את הסכם הממון, שהרחיק את האישה מהרכוש, כאילו היתה צוואת אביהם בנוגע לרכושו גם לאחר מותו.
מצד האלמנה, עו"ד שטנגר טען שהסכם ממון איננו צוואה, ומאחר שהמנוח לא השאיר אחריו צוואה, האישה זכאית ל-50 אחוז מהעיזבון בהתאם לחוק.

השופט ליאור ברינגר מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את בקשת האלמנה ודחה את התנגדות הילדים מנישואיו הראשונים של המנוח לאישור צו הירושה.
השופט כתב כי "טענת המתנגדים אינה תואמת את העובדות. המנוח לא עשה צוואה אלא הסכם ממון, והסכם הממון אינו קובע מי אמור לרשת את המנוח… הסכם הממון קובע מה נכלל בעזבונו של המנוח, ולא מי יורש את עזבונו… במקרה זה המנוח נפטר ללא שהותיר אחריו צוואה", הדגיש השופט.

"המתנגדים ביקשו להביא לעדות חברים אשר יעידו אודות רצונו של המנוח בדבר זהות יורשיו (ילדיו). עדים אלה לא יועילו למתנגדים", קבע השופט, "על פי חוק, כאשר אדם מת עובר עזבונו ליורשיו וזהות היורשים נקבעה בחוק הירושה.
"אין ספק שמדובר במקרה יוצא דופן בו בני הזוג נישאו זו לזה ולאחר 25 יום הבעל נפטר. אין מחלוקת גם שהצדדים חתמו על הסכם ממון טרם נישואיהם… (אולם) המנוח לא ערך צוואה, ובנסיבות אלה יורשיו נקבעים בחוק, ובית המשפט אינו מוסמך לקבוע במקום המנוח מי יהיו יורשיו".
התנגדות ילדיו של המנוח למתן צו הירושה לאלמנה נדחה לפיכך על הסף.

עו"ד שטנגר מסביר כי פסק הדין מחדד את ההבחנה בין הסכם ממון לבין צוואה: "אנשים סבורים בטעות שמדובר באותו דבר, ומספיק לחתום על הסכם ממון. רבים אינם יודעים, כי הסכם ממון תקף רק בתקופת החיים. ההסכם מגדיר יחסי ממון והפרדת רכוש בין ידועים בציבור – ומה שייך לכל אחד אם הם נפרדים בחיים. הסכם ממון אינו רלוונטי לעניין הירושה, במקרה שבני הזוג נישאו ואחד נפטר. להסכם הממון אין נגיעה לשאלת הירושה, אלא רק לחיים, ולכן לבן זוג שמבקש לערוך הסכם ממון מומלץ לערוך גם צוואה כדי להסדיר את שאלת הירושה".