עשרות מיליוני אירו שעקצה קבוצת עבריינים מרשויות המס בצרפת, התגלגלו על פי החשד לישראל באמצעות העברת הכסף, טשטושו והלבנתו דרך פלטפורמות קריפטו מתוחכמות. לפני כשנה נעצרו בצרפת החשודים בביצוע חלק מההונאות – קבוצת עבריינים בעלי אזרחות כפולה, צרפתים-ישראלים, אשר הקימו חברות קש על מנת לשאוב פיצויי קורונה בעשרות מיליוני אירו מהממשלה הצרפתית.
עכשיו, מגיע החלק השני של פיצוח הפרשה בישראל. השבוע הגיעו לארץ מצרפת שופט-חוקר וקבוצת אנשי משטרה במסגרת חיקור דין – בקשה צרפתית לחקור חשודים נוספים במעורבות בהונאה הנמצאים בישראל. במקביל, יחידת הסייבר הארצית בלהב 433 פתחה בחקירה ישראלית עצמאית בקשר לעבירות הלבנת הון שביצעו "קונסיליירים" ישראלים, מומחי קריפטו שביצעו שת"פ לפי החשד עם העבריינים הצרפתים ונתנו להם שירותי הלבנת הון כדי להמיר את עשרות המיליונים מהעוקץ לעולם המטבעות הווירטואליים, ולנייד את הנכסים בדרך זו מצרפת עד העברתם לישראל.
הסיפור הזה מתחיל בזמן סגרי הקורונה. ממשלת צרפת אפשרה לעסקים וחברות שנפגעו מהסגרים לקבל פיצוי מיידי, ראשוני ומהיר ללא בדיקות מעמיקות. לפירצה הזו נכנסו מספר עבריינים פרנקו-ישראלים, שהגישו אלפי בקשות פיקטיביות שבאמצעותן עקצו את אוצר המדינה בצרפת במאות מיליוני אירו. כאשר בצרפת זיהו את המעורבים, נפתחה חקירה משותפת למשטרות צרפת וישראל. ככלל, מדובר בתופעה מוכרת מהשנים האחרונות, של עשרות עבריינים ממוצא יהודי שעשו עלייה מצרפת לישראל, מתוך הנחה שימצאו "מקלט בטוח". חלקם עברו לארץ והמשיכו לבצע עוקצים והונאות שונות גם בצרפת, באמצעות הרשת שאינה מכירה בגבולות.
הונאות הרשת שגשגו ועלו במיוחד בתקופת משבר הקורונה. בשנתיים האחרונות הוסגרו לצרפת מעל 10 עבריינים כאלה, צרפתים-ישראלים שניצלו את הסגרים דווקא כדי לבצע עקיצות כלפי הממשלה או חברות צרפתיות, אם באמצעות בקשות להחזר כספים או באמצעות הקמת חברות פיקטיביות למוצרים רפואיים. ישראלים נוספים נעצרו בצרפת, ביניהם דן ג'אמי. אבל חלק גדול מהכספים שנעקצו מממשלת צרפת – נעלמו ולא נתפסו אצל החשודים.
בצרפת ובישראל המשיכו בחקירה משותפת – עד למעצרם של ארבעה חשודים נוספים השבוע בישראל שמוגדרים כ"מלביני הון מקצועיים". מה שמייחד את העצורים בגל הנוכחי, הוא שאף אחד מהם איננו "צרפתי" – אבל לפי המשטרה מדובר ב"מומחי תוכן" צעירים בעולם הקריפטו והמטבעות הווירטואליים, שנתנו שירותי הלבנת הון לפי החשד, כך ממש לקבוצת העבריינים הצרפתית-ישראלית וסייעו להם להעלים ולהסתיר את מסלול הכסף ומיקום הנכסים.
"ארגוני פשיעה מעתיקים את פעילותם לעולם הקריפטו"
סגן ניצב דודי קץ, מפקד יחידת הסייבר בלהב 433, שהיה עד לפני שנה נציג משטרת ישראל בצרפת במשך חמש שנים, מכיר את החקירה המשותפת של שתי המדינות משני צדדיה: תחילה מעצר מבצעי העוקצים המאורגנים בצרפת שהתבצע לפני שנה, וכעת השלב השני של חקירת מלביני ההון בעולם הקריפטו על ידי יחידת הסייבר הישראלית וההתחקות אחר מסלול הנכסים.
סגן ניצב קץ אומר בשיחה עם "פוסטה": "אנחנו מזהים שארגוני פשיעה בכל הרמות, גם ברמה המקומית, מעתיקים את הפעילות שלהם לעולם הקריפטו. מאחר שלא כולם בעולם העברייני מבינים בתחום, צצו להם 'מומחי תוכן' כאלו או 'קבלני ביצוע' שיודעים לתת מענה להלבנת הון בתחום הקריפטו. במקרים האלו, אנחנו פוגשים אנשים שלחלוטין לא מוכרים למשטרה מקודם. פעמים רבות אלו צעירים, עם נגישות לעולם המטבעות הוירטואליים, והם מתחילים לייצר פלטפורמות שמאפשרות לבצע הלבנת הון לעבריינים.
"העבריינים פונים למומחי הקריפטו שלהם יכולות לטשטש את מסלולי העברת הכסף" מסביר קץ. "מה מלביני ההון עושים? פותחים ארנקים וירטואליים בכל מיני פלטפורמות ובורסות של קריפטו. הם מקבלים את הכספים ומתחילים לפצל את הטרנזקציות, ומשנים את המטבעות – ועוברים למטבעות וירטואליים שהם פחות נפוצים כדי להסוות את הפעילות. כולם מכירים ביטקוין ואית'ריום, אבל יש סל שלם של מטבעות שהרבה יותר קשה לתחקר", אומר סנ"ץ קץ. "נניח, העבריין רוצה לקחת את המיליון יורו רווח שלו, להעלים אותו ולקבל אותו בהמשך בישראל. ההמרה למטבע קריפטו מתבצעת באמצעות חברות קש שונות, ביצוע טרנזקציות, ואחרי סיבובים בעולם הוירטואלי, בקצה יש צ'יינג' שמוציא את זה בחזרה למזומן.
"גם בחקירה הזו גילינו שחלק מהכספים מחו"ל הגיעו לארנקים וירטואליים בשליטת חשודים מישראל", אומר ק"ץ. "אנחנו כמשטרה יודעים גם להתנהל בעולם הקריפטוגרפי. למדנו לעבוד ולפתח כלים בתוך הבלוקצ'יין (רשת העסקאות הטכנולוגית של מטבעות הקריפטו) ׁ ולעבוד מול הבורסאות הרלוונטיות ולהוציא מידע".
שלשום הבשילה החקירה נגד מלביני ההון בישראל למעצרים, ומה שמתבצע עכשיו זה כאמור שילוב של חקירה ישראלית נגד אנשי הקריפטו של הרשת העבריינית בלהב 433 וביחידת יהלום ברשות המסים, בחשד לעבירות שבוצעו בישראל, יחד עם המשך סיוע לחיקור הדין של צרפת ומעצר מבוקשים נוספים לבקשתה. יחד עם חוקרים מצרפת, הגיע לארץ נציג היורופול – סוכנות המודיעין הפלילי המשותפת של האיחוד האירופי, בליווי המחלקה הבינלאומית בפרקליטות.
ל"פוסטה" נודע כי בנוסף לפנייה העיקרית מצרפת, התקבלו בישראל פניות גם ממשטרת אנגליה וממשטרת קנדה, בבקשות לסיוע משפטי בנוגע לישראלים שמעורבים על פי החשד בהונאות קריפטו במדינות האלה. התפתחות נוספת בחקירות משותפות עם אנגליה וקנדה צפויה בהמשך, בינתיים כאמור נחקרים החשודים בעיקר על הלבנת כספים שנעקצו מצרפת.
רס"ב רביב נוימן מיחידת סייבר להב 433 אמר השבוע בבית המשפט כי "מדובר בפרשה חובקת עולם במהלכה ביצעו החשודים הונאות בהיקף של מאות מיליוני שקלים כאשר מספר מדינות מעורבות. החקירה הסמויה נמשכה שנתיים, כאשר נציגים מאותן מדינות משתפים פעולה ומבקשים סיוע".
החשוד המרכזי בשלב זה בהלבנת הון בקריפטו הוא אלכסנדר ורלין (31) מחיפה, לו יש עבר פלילי בעבירות הונאה. בעקבות פעולות המודיעין, המשטרה תפסה ברשותו רכוש רב וארנקים דיגיטליים. ורלין חשוד במתן שירותי הלבנת הון בארועים נוספים, מלבד הקשר לכנופיה הצרפתית. "לא כל ארוע אנחנו יודעים לקשור אל המקור הפלילי של הכסף (עבירת המקור)", אומרים במשטרה, "אבל דפוס הפעילות של החשוד – הפעלת אנשי קש מול בורסאות קריפטו בעולם , פיצול טרנזקציות והסתרה מרשות המסים – מלמדת על הונאות מס והלבנת הון, גם ללא קשר לעבירות המקור".
ורלין טען בחקירתו כי הוא מפעיל עסק חוקי כמקדם של אתרי השקעות ומתווך של מכירת "לידים" ולקוחות לאתרים אחרים. עו"ד עבד אבו עאמר, המייצג את ורלין מטעם הסניגוריה הציבורית, אמר כי הלקוח שלו הוא בעל עוסק מורשה ומשלם מסים.
ואולם, לורלין עבר בעבירות מרמה המוכרות יותר מ"העולם הישן": בשנת 2016 הוא נדון ל-14 חודשי מאסר על הונאות בכרטיסי אשראי ועל זיוף כרטיסי חיוב. ביחד עם שותפו דאז, הוא התקין ציוד טכנולוגי על מכשירי כספומט בבנקים באזור חיפה והקריות – באמצעות ערכה הכוללת קורא כרטיסים מגנטיים המורכב בפתח הכנסת הכרטיסים במכשיר הכספומט, האוסף את נתוני הפסים המגנטיים של כל הכרטיסים שעוברים במכשיר, ומצלמה זעירה המותקנת מעל לוח המקשים ומצלמת את הקוד הסודי המוקש על המקלדת. בית המשפט המחוזי בחיפה אימץ בשעתו את המלצת שירות המבחן כי לורלין הצעיר "סיכויים לשיקום" והטיל עליו עונש קל יותר, החורג מזה שהיה צפוי לגזור. ביום שני השבוע האריך שופט בית משפט השלום בראשון לציון את מעצרו של ורלין עד בשמונה ימים עד 22 באוגוסט.
מעצרם של שלושה חשודים נוספים הוארך ביממה:
אשה שעל פרטיה הוטל צו איסור פרסום. סנגורה עו"ד איתי שוורץ מסר: "מדובר באישה צעירה ללא עבר פלילי, אשר משתפת פעולה עם החוקרים ומכחישה כל מעורבות בפרשה. אנו מצפים ומקווים שהמשטרה תסיים את החקירה בהקדם, כך שהאישה תוכל לחזור לחיים נורמליים ותקינים".
ולנטין קאן (30) מחיפה. ללא עבר פלילי. יוצג באמצעות הסנגוריה הציבורית.
חשוד נוסף, צעיר חרדי מישוב באזור ירושלים, נעצר בדיוק ביום אירוסיו. במקור, המשטרה לא התכוונה לבקש את הארכת מעצרו אלא רק לתפוס את המחשב והטלפון שלו ולהביאו לחקירה, אולם כאשר הגיעו הבלשים לבית, הוא השתהה בפתיחת הדלת והשליך את מכשיר הלפטופ והטלפון שלו אל מרפסת השכנים – ונעצר בחשד לשיבוש חקירה. עורכי הדין נס בן נתן ומאיר ארנפלד ביקשו את שחרורו בהקדם, וגם הוא שוחרר לאחר כיממה.
החשוד המרכזי, ורלין, יישאר במעצר כאמור עד יום שני הבא.
מרתק. נראה שהמשטרה מזמן הסירה כפפות וחוקרת בכל קצוות העולם. לא פחות מכך, ישנו שיתוף פעולה בינלאומי
שכפי הנראה העלה הילוך. הפשיעה האינטרנטית היא הקלה ביותר ולא פשוט לעקוב אחרי אינסוף נתונים, ארצות, מעורבים. כל הכבוד. המשפט יהיה מעניין.