הוועדה להשעיית ראשי רשויות במשרד הפנים דחתה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה להאריך את השעייתו של ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן ולהמשיך את הרחקתו מתפקידיו בשל כתב אישום שהוגש נגדו בעבירות מרמה והפרת אמונים (15 אוגוסט).
הוועדה, בראשות השופט בן ציון גרינברגר, קבעה כי גנדלמן ישוב לכהונתו כראש עיר ב-23 אוגוסט חרף המשפט המתנהל נגדו בבית משפט השלום בחיפה.
הפרקליטות הודיעה על הגשת עיכוב ביצוע על מנת לעתור נגד ההחלטה לבית משפט המחוזי.
כתב האישום נגד גנדלמן הוגש באוקטובר 2021.
בהחלטה קודמת לאחר הגשת כתב האישום חברי הוועדה קיבלו את בקשת הסנגורים עו"ד ליאור אפשטיין ועו"ד עמית חדד, ודחו את בקשת הפרקליטות להשעות את ראש העירייה לשנה אחת, בהתאם לחוק המאפשר להשעות ראש עיר מתפקידו לשנה אחת בכל פעם, עד לסיום המשפט. באופן חריג יחסית, הוועדה קבעה אז כי ראש העירייה יושעה לחצי שנה בלבד.
נציגי היועמ"שית, עו"ד גלי בהרב מיארה, טענו כי כתב האישום מצביע לכאורה על כך שגנדלמן אינו ראוי לכהן כראש עיר, וכל עוד כתב האישום תלוי ועומד יש להאריך את תקופת ההשעיה.
החוק להשעיית ראשי רשויות עקב כתב אישום אושר לפני מספר שנים על ידי ממשלת הליכוד (2014) ביוזמה של שר הפנים דאז גדעון סער. חברי הוועדה הבוחנת את בקשות ההשעיה מונו מחדש על ידי שרת הפנים איילת שקד לפני שנה:
בן ציון גרינברגר, שופט בדימוס מבית משפט המחוזי בירושלים אשר שימש לפני קריירת השיפוט בתחילת שנות ה-90 כמ"מ וסגן ראש עיריית מעלה אדומים וגם כרשם העמותות.
אשר אברג'ל, לשעבר ראש המועצה האזורית שפיר בדרום הארץ.
עו"ד סיון רוסו, בכירה לשעבר בפרקליטות המדינה שעד לפני שנתיים כיהנה כפרקליטה בכירה במחלקה הפלילית בפרקליטות המייצגת את המדינה בערעורים בתיקים פליליים בבית המשפט העליון. כיום ומאז פרישתה, הצטרפה רוסו כשותפה למשרד עו"ד בן צור-קורב, ובשנה האחרונה נבחרה כאמור גם כחברת הוועדה הסטטוטורית לבחינת השעיית ראשי רשויות כמחליפתה של עו"ד רחל תורן שמונתה לפני כמה חודשים לשיפוט.
בהחלטתם לסיים את תקופת ההשעיה של גנדלמן התייחסו חברי הוועדה בעיקר לפרשת מצלמת הסתר בלשכת ראש העיר ולהתחמקות הפרקליטות מהתמודדות עם טענות ההגנה לאי חוקיות התקנת המצלמה בכסות של צווי האזנות סתר, כפי שנחשף לפני מספר שבועות באתר פוסטה.
בית המשפט בתיק הפלילי הורה לפרקליטות מיסוי וכלכלה להסביר ולמסור "את התשתית הנורמטיבית (החוקית) הנוגעת להתקנת מצלמות הסתר" בלשכת ראש העירייה. השופט שלמה בנג'ו קבע כי "בית המשפט יידרש לעניין חוקיות הצילומים". בשלב זה, כפי שפורסם ב"פוסטה", הפרקליטות נסוגה והגישה לשופט בקשה לעיון חוזר על מנת שלא יחייב אותה להוכיח את הבסיס החוקי לשימוש במצלמה במקום שניתנו צווי האזנה בלבד.
הפרקליטות הודיעה כי לצורך זה היא אף תוותר כליל על הגשת הסרטונים והתיעודים הויזואליים מפגישות ראש העיר בלשכתו ותסתפק בתיעוד קולי, אולם עורכי הדין אפשטיין וחדד הודיעו על התנגדותם ובקשו מבית המשפט לקיים את הדיון בחוקיות הראיות כפי שקבע, ובהמשך לכך לפסול את שרשרת הראיות בתיק בטענת אי חוקיות.
בנוסף למחדל המצלמה, סנגוריו של גנדלמן עדכנו את הוועדה על חומר חקירה חדש שנמסר להם בעקבות בקשה שהגישו, ובמסגרתו נאלצה הפרקליטות לחשוף בהוראת בית המשפט כי המשטרה עשתה שימוש גם בתוכנת הריגול של פגסוס, ה"רוגלה", כדי לפרוץ ולבצע חדירה סמויה למכשיר הטלפון של בת זוגו של ראש העירייה, בתקופת החקירה הסמויה שהתנהלה בתיק.
מהפראפרזה שנמסרה להגנה בהוראת בית המשפט עולה, כי החדירה הובילה ליירוט של הודעות ותיעוד שיחות מהמכשיר של בת הזוג של גנדלמן, כמו גם לשאיבת פרטים של אנשי קשר ומידע נוסף. עד לשבועות האחרונים ההגנה כלל לא ידעה כי צווי האזנת הסתר בוצעו באמצעות הרוגלה לטלפון של אשת ראש העירייה.
כזכור, חוקיות השימוש בתוכנה שנוי במחלוקת ולאחרונה קבעה המשנה ליועמ"שית לממשלה, עמית מררי, כי בחקירות רבות שאבה התוכנה ממכשירי הטלפון פרטים מעבר למותר, ובחריגה מצווים. עורכי הדין אפשטיין וחדד הגישו עתירה לגילוי הראיות בעניין, וביקשו מבית המשפט שיורה לפרקליטות להעביר מידע נוסף ולצמצם את תעודות החסיון. בפראפרזה שהעבירה הפרקליטות לעיונם של הסנגורים, היא כבר רמזה כי התוכנה המדוברת "שאבה" פרטים מעבר לצווים שאושרו למשטרה בבית משפט, גם במקרה זה.
בפראפרזה נכתב כי "שמות אנשי הקשר ומספר פרטי מידע נוספים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי של מורן שגב (בת הזוג של גנדלמן) לא הועברו לצוות החקירה", אף שנפרצו על ידי התוכנה.
עוד נמסר כי "מפיקי האזנות הסתר בחנו את ההודעות ותיעוד השיחות שהתקבלו כתוצאה מהפעלת המערכת, בטווח הזמנים המאושר בצו בלבד".
מכך משתמע, כי בפועל נחדרו שיחות רחבות יותר מהטווח.
הוועדה לנושא השעייתו של גנדלמן קבעה כי נוכח נקודת התורפה שחשפה לכאורה הההגנה, ועקב התארכות הדיונים הצפויים רק בעניין זה, לא צפוי הליך שמיעת העדים בתיק (ניהול ההוכחות) להתחיל במועד שנקבע בחודש פברואר 2023.
נוכח בקשת הסנגורים להעביר מידע רחב יותר על מנת שניתן יהיה לבחון את את חוקיות פעולות המשטרה יותר לעומק, צפויה דחייה נוספת בפתיחת השלב העיקרי במשפט, שמיעת העדים.
לאחר קבלת העדכונים הללו קבעה הוועדה כי "מכל האמור, עולה בבירור כי ההליך – ששמיעתו טרם החלה – אינו צפוי להתקדם במשך למעלה מחצי שנה… אין לקבל המשך השעיה לתקופה שבה ברור כי ההליך כמעט ולא יתנהל", כתבו חברי הוועדה.
לפי הוועדה, נימוק נוסף לאישור של החזרת ראש העירייה לתפקידו הוא סגירת התיק נגד איש העסקים סמי לוי, הדמות המרכזית הנוספת בתיק, וזאת על אף טענת הפרקליטות כי ראש העירייה פעל לטובת לוי ועבור האינטרסים המובהקים שלו, כאשר הוא מצוי בניגוד עניינים. "ההחלטה בעניינו של לוי – הגורם המחולל של כתב האישום – מעוררת שאלה לגבי פליליות המעשים בעניין ניגוד העניינים",
הביעה הוועדה את תמיהתה.
עוד ציינו חברי הוועדה מטענות הסנגורים, למשל, כי מעורבים נוספים בפרשה נענשו באופן מינורי.
מנהלת לשכתו של גנדלמן, אורלי נגר, הגיעה להסדר טיעון בשל מחיקת פרטי יומן ראש העיר והפגישות עם לוי, נקבע כי עונשה יהיה שעות לתועלת הציבור (של"צ) בלבד.
נגד חשוד אחר, איש משטרה שנחשד בשיבוש החקירה והדלפת מידע לגנדלמן באמצעות אשתו עובדת העירייה, התיק נסגר ללא כתב אישום בהסדר מותנה של קנס כספי.
לדברי חברי הוועדה, "ענישה ברף כה נמוך מקרינה על רמת הפגם המוסרי הנמוכה, שמתקיימת גם בעניינו של ראש העיר", כך שגם המעשים המיוחסים לגנדלמן אינם ברף כה גבוה לכאורה.
הוועדה חתמה את ההחלטה בקביעה הנחרצת הבאה: "יש לזכור כי שנת 2023 הינה שנת בחירות מוניציפליות והשמירה על זכותו של המשיב להיבחר, ראויה להתייחסות מרכזית… ההגנה על הזכות לבחור ולהיבחר, היא זכות בסיסית ביותר בכל משטר דמוקרטי", ולכן תקופת ההשעיה לא תוארך.
לדעת השופט בדימוס גרינברגר וחברי הוועדה, "אי הארכת השעיית המשיב בשים לב למכלול הנסיבות, מחזק את האמון במערכות החוק והאכיפה".
