ועדת השחרורים המיוחדת לקציבת מאסרי עולם דחתה את בקשתו של רעי חורב, רוצח הנער אסף שטיירמן ז"ל בשנת 1996, להקל פעם נוספת בעונשו. מאסר העולם של חורב, שרצח את הנער שטיירמן כאשר היה בן 17 וחצי, נקצב כבר ל-36 שנות מאסר. חורב הגיש בקשה נוספת לוועדה, להמליץ לנשיא המדינה על הפחתה נוספת במאסר העולם הקצוב. על פי חוק, עונש המינימום במסגרת קציבת מאסר עולם יעמוד על 30 שנים.
חורב נעצר כמבצע הרצח האכזרי רק בסוף שנת 2000, ארבע שנים אחרי מציאת גופתו של שטיירמן בחורשה בכפר סבא. זה היה רצח מחריד ואלים ללא כל סיבה ידועה, שזעזע מדינה שלמה, בימים שאלימות כזו לא היתה דבר שבשגרה. שטיירמן היה נער נורמטיבי וספורטאי מצטיין, שלא היה מעורב מעולם בפלילים, מה שהגביר את התעלומה.
במשך קרוב לארבע שנים נותרה פרשיית הרצח בלתי פתורה, עד אשר צעירה בשם סנדרין חורב, אשתו של רעי חורב, הגיעה לתחנת משטרת ציון בירושלים והגישה תלונה על הפעלת אלימות נגדה מצד בעלה. באותו מעמד היא סיפרה לחוקרים הנדהמים, כי בחודש מאי 1999 התוודה בפניה בעלה על ביצוע רצח בן שכבתו מבית הספר, אסף שטיירמן, אותו רצח בסיוע חברותיו ליהי גלוזמן וסיגלית חיימוביץ.
חורב הזמין את שטיירמן לעישון מריחואנה ביער סמוך לביתם, בתרגיל "כיפה אדומה", ותקף אותו בדקירות פגיון, במכות אבן, בקרשים ובחניקה, בסיוע חברותיו גלוזמן שקיבלה מעמד של עדת מדינה, וחיימוביץ' אשר נידונה ל-24 שנות מאסר והשתחררה בשחרור מוקדם לאחר שריצתה יותר משני שליש מעונשה, בנובמבר 2021.
חורב החל החל לרצות את מאסר העולם שלו בדצמבר 2000. בשנת 2016 התקבלה לראשונה בקשתו לקציבת העונש על ידי נשיא המדינה רובי ריבלין – ל-36 שנות מאסר. לאחרונה פנה חורב פעם נוספת לוועדת השחרורים בבקשה לדון פעם נוספת בקציבה למספר שנים נמוך יותר, שכן מדובר בקציבה ארוכה יחסית, שש שנים מעל תקופת המינימום למאסר עולם.
הוועדה לקציבת העונש לאסירי עולם מורכבת מארבעה חברים. יו"ר הוועדה הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, ציון קאפח. מי שהחל את קריירת השיפוט שלו בשנת 1997 ומונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2010, ישב בהרכבים בתיקי רצח ופשעים חמורים ויצא באוקטובר 2021 לגמלאות. לאחרונה מונה על ידי נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות לעמוד בראש ועדת השחרורים המיוחדת הממונה על דיון בבקשות לקציבת העונשים של אסירי עולם. לפי חוק בוועדה מכהנים לצדו שופטת נוספת בדימוס, השופטת חיותה כוחן ושני חברי ועדה נוספים – נציגת מחלקת חנינות במשרד המשפטים עו"ד סתיו שפירא ונציגת הציבור עו"ס חניתה לאופר.
הוועדה ניסחה את החלטתה בתמציתיות רבה, לאחר ששמעה את נימוקי סנגורו של חורב בדבר כברת הדרך הטיפולית שעבר בשנות הכלא, ומנגד האזינה להתנגדות אמו המבוגרת של הנער המנוח: "לאחר ששקלנו פניית האסיר אנו סבורים כי אין מקום להקלה נוספת, עקב נסיבות הרצח המופלגות בחומרתן".
חברי הוועדה ציטטו מגזר הדין בשנת 2000, לפיו חורב רצח את חברו "מתוך אטימות לב ואטימות נפש ואיבוד צלם אנוש".
הוועדה הוסיפה כי "לא בכדי גזר בית המשפט על חורב מאסר עולם, חרף היותו קטין בזמן ביצוע העבירה, וחרף העובדה כי מכוח גילו לא קמה חובה לגזור עליו מאסר עולם".
בעניין המתווה הטיפולי שצוין על ידי האסיר כנימוק מרכזי לבקשתו להקל בעונש, הוועדה קבעה כי נושא הטיפול והשיקום כבר נלקח בחשבון כאשר קצבה את עונשו בשנת 2016, ל-36 שנות מאסר. מדובר בעונש גבוה מרף המינימום, אך נמוך מהרף המוגדר בחוק על מעשי רצח חמורים במיוחד, העומד על קציבה ל-40 שנות מאסר. "איננו רואים לבוא בהמלצה להקלה נוספת בקציבת עונשו של האסיר", חתמה הוועדה.
שיתפגר בכלא
אסור לרחם עליו ומצידי שיסיים את חייו בכלא = אין סליחה ואין מחילה