בית משפט המחוזי בנצרת דחה את עתירת הפרקליטות נגד ועדת השחרורים בעניין קיצור מאסרו של אלון קסטיאל (18 יולי).
בית המשפט קבע כי הוועדה בחנה את כל השיקולים הרלוונטיים ואין מקום להתערב בהחלטתה ולאפשר "מתן וטו" לעמדת המתלוננות כפי שהמדינה ביקשה.
השופטים עירית הוד, חנא סבאג ואילונה לינדנשטראוס כתבו: "מועד שני שליש ממאסרו המלא של המשיב חלף לפני כ-11 חודשים ושחרורו המלא צפוי בעוד 7.5 חודשים. ועדת השחרורים מצאה להיעתר לבקשה לשחרור מוקדם לאחר שלקחה בחשבון שהמשיב נעדר עבר פלילי, מסוכנותו המינית נמוכה לאור חוות דעת מרכז בריאות הנפש (מב"ן) את כברת הדרך הטיפולית שעבר וכי מיצה את הסל הטיפולי שניתן לו".
עוד ציינו השופטים כי "ועדת השחרורים לא התעלמה מעמדת נפגעות העבירה אולם מצאה שלא ליתן לכך משקל מכריע לצד יתר השיקולים… אנו ערים לסבל הרב ולכאב של נפגעות העבירה עד היום. יחד עם זאת, המחוקק לא החריג את תחולת חוק שחרור על תנאי על עברייני מין".
עו"ד רותם טובול המייצגת את קסטיאל אומרת לפוסטה כי "במהלך הדיון, בית המשפט ניסה להבין מדוע הפרקליטות עשתה שימוש בשיח של 'ייחודיות המקרה'. בשל ייחודיות המקרה המדינה בקשה להעדיף את עמדת הנפגעות על פני כל הסעיפים בחוק וכל הפרמטרים של טיפול ושיקום האסיר.
"הפרקליטות חזרה שוב ושוב על עמדת הנפגעות, אבל לא נתנה הסבר מדוע המקרה הזה דווקא הוא ייחודי. לאחר מכן הגיעה אחת המתלוננות ובית המשפט איפשר לה לדבר למרות שזה חריג להליך של ערעור. השופטים הסבירו שהחוק נותן מענה בהרחקתו של קסטיאל מנפגעות העבירה. בית המשפט הסביר שהשחרור המוקדם נועד לעודד אסירים לעבור הליכים טיפוליים, להשתקם, לקחת אחריות, לעמוד בפרמטרים – זה החוק. החוק הוא זה שמאפשר לעברייני מין להשתחרר בשחרור מוקדם".
עמדת מול כוחות גדולים?
עו"ד טובול: "המדינה באה בהרכב מלא, גם נפגעות העבירה היו מיוצגות במהלך ההליך. אני הייתי סנגורית בודדה אחת. באתי ונצמדתי להוראות החוק, לפסיקה. הגשתי פסיקה ענפה של ועדות השחרורים ואמרתי, סליחה, עם כל הכבוד, מה ייחודי המקרה ובמה הוא שונה מעבריין מין שפגע בבת שלו? התייחסתי למקרים נוספים מהשנים האחרונות, כמו הרב ברלנד, מאבטח הרמטכ"ל ארז אפרתי ורונן ביטי. האם יש מתלוננות שצריכות לקבל יחס שונה?
"כדי למנוע שחרור מוקדם, צריך להצביע על סיכון ממשי ישיר", אומרת עו"ד טובול. "למשל, אם האסיר פנה לנפגעת, או אם הייתה חוות דעת, או מידע שמלמד שקיים סיכון מצד אלון כלפיהן… בית המשפט לא מתעלם מהנפגעות, הוא מאזן את השחרור בהרחקה ממקום מגוריהן, ובאמצעים שמאפשר החוק, אבל אי אפשר למנוע שחרור".
האם הפרקליטות נכנעה לסנטימנט הציבורי?
"אני חושבת שהפרקליטות שמשה פה לנפגעות בלבד, למרות שזה לא תפקידה", אומרת עו"ד טובול. "תפקיד המדינה הוא להיצמד ללשון החוק ולקדם הליכים טיפוליים, לבחון מסוכנות של אסיר. כן, אני סבורה שהפרקליטות בקשה לרצות את המתלוננות ואת דעת הקהל, מתוך יצר נקמה. עתירת המדינה לא היתה מבוססת על החוק לשחרור על תנאי. היתה בעתירה אפילו פסקה שהתייחסה להד הציבורי סביב הפרשה".
בהקשר זה יש לציים כגי גם שופטי בית משפט המחוזי בנצרת הדגישו בסיכום החלטתם כי "השיקולים העיקריים לשחרור אסיר על תנאי הם שיקולים של שיקום ומניעה. על הוועדה לעמוד על הפוטנציאל השיקומי של האסיר ולבחון את הסיכון שישוב לפעילות עבריינית… מצאנו כי ועדת השחרורים שקלה את כל השיקולים הרלבנטיים בהתאם להוראות החוק שכאמור חל גם על עברייני מין. היא שקלה את התנהגותו החיובית בין כותלי הכלא, את ההליך השיקומי המוצלח שעבר, היא קיבלה חוות דעת לפיה מסוכנותו של המשיב נמוכה והיא שמעה את נפגעות העבירה ונתנה לכך ביטוי בהחלטתה".
בסופו של ההליך בית המשפט קבע כי קסטיאל לא יורשה להכנס לתחומי העיר תל אביב, גם לא לקבלת טיפולים במסגרת רש"א (הרשות לשיקום האסיר) כפי שהתירה ועדת השחרורים.
כמו כן נאסרה כניסתו לתחום הערים רמת גן וגבעתיים, לבקשת נפגעות העבירה.
את הדיון חתמה באישור השופטים נפגעת העבירה, שרי גולן, שעמדה על זכותה לשאת דברים תוך שהיא מישירה מבט אל האסיר קסטיאל:
"אני אני אני, אבל גם לא רק אני. ההחלטה לא היתה סבירה באופן קיצוני בגלל שמתוך 17 תלונות נכנסנו לוועדה ארבע בלבד, לחלקנו לא עמדו הכוחות להגיע בפני ועדת השחרורים אחרי מסכת ההתעללות שעברנו סביב המשפט הזה… מישהי, שאי אפשר להשיג אותה, אני לא רוצה לומר מדוע, דווקא היא לא הגיעה. הפרקליטות עשתה צעד היסטורי בכך שהגישה את הערעור עבור נשים בישראל ונפגעות בישראל…
"יש צורך בשינוי של החקיקה, אני לא יודעת אם אתם יודעים אבל חוק אחד בישראל אני כבר העברתי לפני שבועיים, וזה חוק החיסיון על נפגעות ונפגעי תקיפה מינית.. חשוב לי שתבינו שגם מעצם החלטת הוועדה בנוסח שלה, לא היו את המילים שנאמרו פה ובנוסח שלה הן לא היו, זה כואב לנו אבל ידינו כבולות… למרות שגם ההחלטה פה נוראית ולא מגיע לו לצאת… המסר שאתם שולחים כרגע זה מסר שאנו מרגישות, שאין טעם לעמוד מול ועדות השחרורים.
"אני רוצה לתת את המסר שלי, של כל אחת שמעיזה לעמוד מול מי שאנס אותה ומול בית המשפט… זה מאוד קשה ואני מאחלת לכולן לא להיות עם פוסט טראומה… באתי הנה רק כדי להשמיע את הדבר הזה… אז אני כן מודה על המעמד, גם אם הצעד הוא לא גדול, הוא עוד צעד שהצלחתי לעשות בתור בת אדם, להשמיע את הקול של כל כך הרבה נפגעות שעומדות בחוץ והחוק לא נותן להן את האפשרות להשמיע את קולן ולהסתכל לכן בעיניים ושתראו בת אדם…".
עכשיו היא חזרה לשנים הנוראיות שלה, בסביבה של קסטיאל במעוזי הבילויים של לב תל אביב, והפנתה את מרבית הדברים ישירות אליו.
"לקח לי המון יכולת להשמיע את הכוח שלי, כי כשצעקתי בתוך המחסן שהוא נעל אותי בתוכו לא היה אף אחד שישמע את הקול שלי ולכן הקול הזה מאוד חשוב לי עכשיו. אני הכרתי את אלון שנים, אנחנו מכירים כל כך הרבה אנשים במשותף, פגעת באופן שיטתי בהרבה אנשים, שיקום בקהילה לא יכול לעזור לאדם מיליונר כמוך, לאורך כל הדרך לא בחרת בשיקום אמיתי ובקבלת אחריות אמיתית, אתה אדם חולה אבל לא באמת עשית משהו לתקן את זה בשום חוג תיאטרון בכלא, או חוג מקצועי או לשכנע אותי אחרת, אז אני משמיעה את הצעקה של עשרות נשים שפגעת ואנסת אחת אחת בצורה שיטתית, לא נסלח לך על מה שהעברת אותנו במשפט הזה ובכל תהליך השחרור המוקדם הזה, מה שיכול היה לקרות היה קורה אם באמת היית לוקח אחריות, מרצה את העונש, הייתי יכולה להאמין שאתה חולה וקיבלת עזרה. אני מקווה שכל האנשים שיושבים פה מפחדים על הבנות שלהם, על הילדים שלהם, זה חשוב שיבינו שעצם זה שאנו מדברות יש לזה ערך טיפולי וחשוב לי להשמיע את המסר, גם לבית המשפט וגם לאלון. אני מבקשת שהדברים שאמרתי יפורסמו כולל שמי".
הסנגורית של קסטיאל, עו"ד טובול" הודיעה לבית המשפט, כי גם לה וגם ללקוח "אין התנגדות לפרסום הדברים מפי הגברת גולן".
