חוק המטרו, החוק שהפיח תקווה כנגד הפקקים הגואים בישראל – נתקע השבוע בגלל פוליטיקה. זאת לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת ה-24, אז נודע כי החוק לא עבר בעיקר בגלל שיקולים פוליטיים וקרבות קרדיט. החוק המדובר יגדיר את פרוייקט המטרו הגרנדיוזי כלאומי (רכבת תת קרקעית, בשונה מהרכבת הקלה שמצוייה על פני האדמה) ואמור לסייע בהקמת גוף מנהל שיתכלל אותו, ייקל בעניין ההסתייגויות וייתן עדיפות למיזם בעת התקשרות המדינה עם גופים מבצעים.
המטרו אמור לכלול שלושה קווים: קו 1M – מצפון כפר סבא ורעננה שאמור להגיע עד לדרום ראשון לציון דרך תל אביב. זהו הקו הארוך ביותר שאמור להסיע את הכמות הנוסעים הגדולה ביותר. בנוסף, אמור לקום קו 2M, קו שאמור לנסוע ממזרח ומערב וההיפך. הקו אמור להתחיל מדרום פתח תקווה, לנסוע דרך רמת גן לתל אביב. בנוסף אליהם צפוי לקום קו 3M, שאמור לנוע מהרצליה והסתיים בחולון ובת ים. קו 3M אמור לנסוע דרך רמת השרון, פתח תקווה, גבעת שמואל, בני ברק, קרית אונו ורמת גן.
במסגרת החוק, רשות המטרו אמורה לקבל סמכויות נרחבות. "חוק המטרו אמור לשים סוף לסאגות המשפטיות האין סופיות שתקעו את עבודת הרכבת הקלה", אומר גורם בנת"ע לאתר "פוסטה". אפשר לומר כי חוק המטרו נולד בגלל הפקת לקחים מבניית הקו האדום של הרכבת הקלה, עליו עובדים מעל ל-20 שנה בגלל התנגדויות כאלו ואחרות.
בחזרה לחוק הנוכחי. ראוי לציין שעד לאחרונה הייתה הסכמה בכנסת מקיר לקיר בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה. כך למשל, ח"כ יעקב אשר (ש"ס) שנמצא באופוזיציה תמך בחוק. ואולם, בגלל שיקולים פוליטיים צרים שקשורים במועד הבחירות, ואי רצון של האופוזיציה לגרום לממשלה להצליח (בעיקר לשרת התחבורה ח"כ מרב מיכאלי), הוחלט כאמור להתנגד לחוק בטוענה כי הוא דרוש שיפורים. המצב אומר שכל עוד החוק לא עובר רוב תושבי מרכז הארץ יחיו באתר בנייה, כפי שהיה במרכז תל אביב בשנים האחרונות.
עיכובים של שנים ברכבת הקלה
כאמור אחת הבעיות שעמה התמודדו קברניטי הרכבת הקלה וגרר את הפרויקט לשנים רבות היה פינוי התוואי והבעיות הכרוכות עמו. בניגוד אליו, חוק המטרו קובע כי כל רשויות וגופי תכנון (כגון חברת חשמל ומקורות) יהיו מחוייבים למהלך, בכל פעם שיידרש לעשות משהו לטובת הפרויקט – הגופים יהיו מחוייבים לבצעו בעדיפות עליונה.
בנוסף, חוק המטרו אומר שהרשויות המקומיות מאבדות מכוחן, ויהיה להן קשה הרבה יותר לעכב את הפיתוח, כפי שהיה במקרה הרכבת הקלה, כדוגמת תושבי שכונת קריניצי וכפר אז"ר ברמת גן. בהקשר זה, התושבים הגישו עתירה לבית המשפט מאחר והם התנגדו לביצוע שינויים נקודתיים במפלס השיקוע בדרך רפאל איתן וכביש 4612 לכיוון שכונת קריניצי החדשה. בית המשפט העליון דחה לפני כחודש וחצי (17 במאי) את העתירה, אך הנזק כבר נגרם לאחר שהעתירה גרמה לעיכוב משמעותי בקידום הרכבת הקלה.
"חוק המטרו מגדיר את כללי המשחק מול השותפים", מוסיף הגורם מנט"ע עמו שוחחנו. "החוק אומר שתקום וועדת היגוי עליונה שבה כל דרישה (של רשות, או אדם פרטי) תגיע לוועדה. הוועדה אמורה לעבוד בהליך הרבה יותר מזורז מבתי המשפט ובכך לגרום למטרו לקום הרבה יותר מהר. ראוי לציין שבנת"ע מנסים לשדר עסקים כרגיל למרות שחוק המטרו נתקע. אתמול למשל הוציאה הדוברות הודעה על קידום מכרז. "על מכרז מנהלי הקווים מתמודדות 12 קבוצות בין לאומיות, ומתוכן, לאחר סיום שלב המיון, תבחרנה שלוש אשר תהיינה אמונות כל אחת על ניהול אחד הקווים בפרויקט התשתיות הגדול בישראל".
"המצב הקיים לא מונע את קידום המטרו, אבל הוא מעכב אותו בהרבה שנים", אומר הגורם ומוסיף כי החוק "נועד לעקוף את הביורוקרטיה. זה לא שאפשר לעשות מטרו בלי החוק, אבל זה נועד לכך שהבניה לא תהיה במשך שנים. הולכים להיות הפקעות והסדרי תנועה חדשים, ואם לא יהיה גוף בורר, אנחנו נקלע ללימבו של שנים".
"לוחות זמנים? בלי חוק זה דבר נזיל"
מאיר שמרה, מנהל מנהלת היערכות למטרו, אומר לאתר "פוסטה" כי הפרויקט ימשיך להתקדם, אך העיכוב הוא כנראה בלתי נמנע בשלב הזה. בכמה שנים הפרויקט יכול להתעכב? שמרה לא היה יכול לעמוד על המספר. "כל בעל תשתית וראש רשות מקומית רואה את האינטרסים שלו. הביורוקרטיה מביאה את הדחיה לשנים. חוק המטרו מקנה לנו כלים וסמכויות שבהם עובדים בלוחות זמנים. אם למשל רשות מקומית החליטה להתנגד לביצוע הקמת המטרו החוק אמור לחייב לתת מענה לנת"ע מענה תוך 14 יום או 21 יום (תלוי בסוגיה). אם לא נתנו מענה אז אפשר להמשיך לבצע את הפעולה במקומם".
מדוע שרשות מקומית תתנגד לפרויקט שאמור לשרת גם אותה?
"בישראל כמו בישראל יש ריבוי אינטרסים, כל אחד מושך את שמיכת התלאים לכיוונו. בחוק יש שלושה תחומים מרכזיים: אחד זה תיאום התשתיות. השני הוא מקרקעין- היבטים תהליכי הפקעות. השלישי- רגולציה סביבתית, רשות מאסדרת. ברשות המטרו יש וועדה שעושה רגולציה".
שמרה משתדל שלא להיכנס לפוליטיקה ומסרב להתייחס ישירות לעיכוב שנוצר בעקבות המצב הפוליטי. "בדיונים שהיו בוועדה לענייני תשתיות שדנה בחוק המטרו, וגם בדיונים פרטניים, לא ראיתי אבחנה בין קואליציה לאופוזיציה. החוק הזה חשוב. ולא שמעתי שגם אלו שלא רצו לאשר אותו חשבו שהוא (החוק) לא חשוב".
אבל עובדה שלא אישרו אותו?
"לא אישרו אותו כי לא אישרו אותו, כי זה חלק מהמשחק הפוליטי שאני לא מעורב בו".
מה לוחות הזמנים של המטרו- אם יהיה חוק או לא יהיה חוק?
"אם יהיה חוק, אז פיתוח רשת של 150 ק"מ יסתיים עד שנת 2040. אם לא יהיה חוק אין חישוב כי המצב נזיל. יש עכשיו חוסר וודאות. לפי התכנית המטרו אמור להתחיל לפעול בשנת 2032. אבל כל עוד זה (החוק) לא אושר, זה יהיה הדרגתי".
שמרה מציין כי חוק המטרו נולד בעקבות הבעיות הבירוקרטיות שהתגלו בבניית הרכבת הקלה: "בכל מדינות העולם המערבי שבונים מטרו, כולל בלונדון, בטורונטו או פריז, נעשה חוק ייעודי שמסדיר את הנושא. בגלל שאין חוק תהליכים מתמשכים יתר על המידה. מדובר בלקחים מהקו האדום והתמודדות עם גופים שיש להם אינטרסים מנוגדים. זה קורה בכל העולם".
הקו האדום בכנסת נחצה
שר הפנים לשעבר אברהם פורז ממפלגת שינוי וכיום חבר מועצת עיריית תל אביב (חי- חילונים ירוקים) אומר ל"פוסטה" כי בכנסת נחצה קו אדום שלא היה לפני כן. "היו ימים בכנסת שהתייחסו עניינית לחוקים. ברוב השנים הייתי באופוזיציה וזכיתי לשיתוף פעולה עם מפלגת השלטון (הליכוד). כאשר הייתי ראש וועדת הכלכלה בממשלת שרון הראשונה והייתי באופוזיציה – העברתי חוקים רבים בתמיכה מקיר לקיר. לצערי בכנסת האחרונה נוצר מצב שכדי להפיל ממשלה, מפלגות האופוזיציה קיבלו הוראה להתנגד לכל יוזמה. נוצר מצב של הצבעה לא עניינית שהיא מבישה. חוק המטרו התחיל כאשר ישראל כץ היה שר התחבורה, לא רוצים לקדם אותו כדי לא לתת הישג לממשלה היוצאת".
ומה יהיו ההשלכות?
"כשרוני מילוא היה ראש עיריית תל אביב, נתניהו היה ראש ממשלה והיה טקס של חנוכת הרכבת התחתית (בשנת 1996). לדעתי העובדה חוק המטרו לא עובר הוא חרפה בעיקר לאופוזיציה הנוכחית. האופוזיציה מוכנה לפגוע מאינטרס חשוב רק כדי לומר שמרב מיכאלי לא עשתה כלום. זה מכוער ולא היה בעבר. זו פשוט גישה שלא רואה את האזרח ואת טובת המדינה".
