ממלאת מקום נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עו"ד ליעד מאיר-צדר, הגישה את דו"ח סיכום הפעילות השנתי של הביקורת לשנת 2021.
מדובר בדו"ח אודות השנה האחרונה בה כיהן בתפקיד השופט בדימוס דוד רוזן, שפרש בסוף אותה השנה.
יותר מכל, הדוח מהווה תזכורת לכך שכבר חצי שנה פועלת הנציבות ללא נציב קבוע הממונה על הביקורת על הפרקליטות והתביעה המשטרתית.
שר המשפטים גדעון סער מינה כנציב הבא את השופט בדימוס המוערך מנחם פינקלשטיין, העסוק בימים אלה עדיין בתפקיד כראש ועדת החקירה הממשלתית לבריחת האסירים מכלא גלבוע. הוועדה שלחה מכתבי אזהרה לנציבת שב"ס קטי פרי ולשורת בכירים בשב"ס לקראת סבב עדויות שני, ועבודתה רחוקה מסיום. כך, נציבות הביקורת על מערכי התביעה צפויה להישאר ללא נציב, שהינו שופט, במשך שנת 2022 כולה.
ממלאת מקום הנציב בשנה זו, עורכת הדין צדר, כיהנה קודם כסגניתו של רוזן. מאז תחילת כהונתה של עו"ד צדר, הביקורת על הפרקליטות והתביעות פועלת בפרופיל נמוך מאוד. בין היתר, היא אינה מפרסמת לתקשורת את פעילותה והחלטותיה כפי שעשה הנציב רוזן הלוחמני.
למען האמת, גם רוזן בשלהי כהונתו פסק מלהפיץ לתקשורת את החלטותיו השוטפות, לאחר שקיבל מכה מבג"ץ, כאשר פרקליטה בכירה במחוז תל אביב עתרה נגד החלטה חריפה שפרסם בעניינה עקב תיק פלילי שניהלה. הפרקליטה טענה כי רוזן לא אפשר לה זכות שימוע אישית, ופעל ללא סמכות כשפרסם את ההחלטה נגדה, וכי חוק הנציבות אינו מרשה לו לפרסם את המלצותיו אלא באישור שר המשפטים. הנציב רוזן נאלץ לבלוע בעלבון את "המלצת" בג"ץ לבטל את אותה החלטה בעניין הפרקליטה ולקבל עליה צו איסור פרסום.
בעקבות הפרשה, ערב סיום תפקידו התבטא רוזן בחריפות, בין היתר באתר "פוסטה", עד כדי כך שאמר כי לנציבות הביקורת אין זכות קיום במתכונתה הנוכחית, במגבלות הפרסום החלות עליה, ומגבלות אחרות שארגון הפרקליטים הצליח לכפות עליה בחוק.
אחד המקרים הנחשפים בדו"ח השנתי הוא מקרה בו פנתה שופטת מבית המשפט המחוזי בחיפה לרוזן לפני שנה, בתלונה חריפה. השופטת התלוננה כי בכירי פרקליטות המחוז פעלו נגדה, והנחו לטענתה פרקליטים הכפופים להם לאסוף "חומר מכפיש" על התנהלותה והתבטאויותיה, כדי להביאו בפני נשיא בית המשפט. לטענת השופטת, הדבר נעשה תוך ניסיון להלך עליה אימים, בשל חוסר שביעות רצונם של אותם פרקליטים מהחלטותיה ומפסיקותיה.
לצורך בירור התלונה זימן רוזן לנציבות את השופטת ופרקליטים רבים. בסופו של דבר פעל רוזן בפרשה כ"מגשר": לפי הצעתו הפרקליטים ממחוז חיפה כתבו לשופטת סוג של מכתב התנצלות, לפיו "מעולם לא היתה כוונה לפגוע בכבודה, וחלה אי הבנה קשה ומצערת אצל אחד הפרקליטים בנוגע לאמירות שונות של השופטת".
הנהלת הפרקליטות ביקשה להשיב את "מערכת יחסי העבודה עם השופטת למסלול המקובל".
מדוח הסיכום השנתי שהגישה מ"מ הנציב עולה כי בשנת 2021 בדקה הנציבות כ-600 תלונות על פרקליטים ותובעים, 20 אחוז מהן נמצאו מוצדקות.
בסיכום הדוח צוין כי ערב סיום כהונתו, הניח רוזן לפני מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הצעה לתיקון החוק, לצורך הבהרת סמכויות הנציב וחידודן. מדובר למעשה בהצעת חוק אשר הנציב ביקש לקדם גם בשנים קודמות, ועיקריה: עיגון מעמד הנציב כמוסד עצמאי נפרד מהיועץ המשפטי לממשלה וממשרד המשפטים – דוגמת מעמד מבקר המדינה – והסמכת הנציב לפתוח בבירור יזום של סוגיות מהותיות וכשלים חמורים המגיעים לידיעתו, בפעילות גופי התביעה.
כמו כן, כלוות הצעה בקשה למתן סמכות לנציב לברר תלונות של פונים ציבוריים, שאינם בגדר "נפגע במישרין", ו"צמצום סייגים" – עיגון סמכותו של הנציב לברר תלונה הנוגעת להליך תלוי ועומד.
מגבלות הצנזורה
בתחילת החודש התקיים דיון פומבי בנושא הנציב וסמכויותיו "המסורסות", במהלך כנס "שולחנות עגולים" שערך משרד המשפטים בראשון לציון. הכנס הפגיש את בכירי המשרד עם עורכי דין ועם עמותות ונציגים מהציבור. בין היתר נערך שולחן עגול בראשות ממלאת מקום הנציב, עו"ד צדר.
אחת המשתתפות הבולטות בדיון היתה עו"ד אורית חיון, אשר אמרה כי יש לתת לנציב סמכות אכיפה ותוקף מחייב ליישום המלצותיו, הן ברמה האישית כלפי פרקליטים, והן ברמה המערכתית. עו"ד חיון אמרה כי יש להקנות לנציב סמכות לבקר את המייצגים מטעם המדינה, גם כאשר מתנהלים ההליכים בבית המשפט, ולא רק לאחר שהם מסתיימים – אז הביקורת פחות אפקטיבית.
עו"ד חיון קראה גם להוצאת נציבות הביקורת ממשרד המשפטים, על מנת להפריד בין מבקר למבוקר, בדומה להפרדת מח"ש מהמשטרה. אחד הקשיים במצב הנוכחי הוא שמשרד המשפטים אינו מאפשר לנציב לפרסם את דוחות הביקורת המלאים ומטיל עליהם צנזורה לפי החלטתו.
עו"ד צדר אמרה כי "בנסיבות השנים האחרונות, בהן חל כרסום משמעותי באמון הציבור במנגנוני אכיפת החוק ובנציגיהם, קיים משנה חשיבות לפועלה של הנציבות, כאשר פעמים רבות החלטותיה והמלצותיה מסייעות לאזרח לעמוד ולהגן על זכויותיו המשפטיות, ומטייבות את תהליכי עבודתם והתנהלותם של הגופים המבוקרים. במהלך השנה החולפת עמלה הנציבות על גיבוש הצעה לתיקון חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. תיקונו של החוק חיוני לצורך המשך עבודתה התקינה, למען תוכל למלא בנאמנות תפקידה כאחת משומרות הסף של שלטון החוק בישראל".
והיתה גם ביקורת
דוח הסיכום שפרסמה היום עו"ד צדר כולל ברובו החלטות ישנות. עם זאת, צויינו כמה ביקורות שטרם נחשפו:
* ביקורת על סגירת תיק נגד חשוד בניסיון רצח ללא בחינת כל חומר הראיות: עורכת דין שייצגה נפגע עבירה התלוננה על שיהוי בטיפול בערר שהגישה על החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את מי שניסה, לטענתה, להתנקש בחיי מרשה באמצעות ירי לעברו. בפרקליטות המחוז הודו כי בעקבות הגשת הערר גילו כי בעת ההחלטה על סגירת התיק, הפרקליטים לא עיינו בכל התקליטורים המצויים בתיק. לאחר צפייה בעשרות סרטונים נוספים, הוחלט לקבל את הערר ולבצע השלמת חקירה. הנציב קבע כי מדובר ב"מצב דברים מטריד ובלתי מתקבל על הדעת".
* עיכוב בקבלת החלטה נגד חשוד ואי עדכון המרשם הפלילי: בירור תלונה העלה, כי טיפול בתיק על ידי גורמי התביעה נמשך זמן רב, באופן החורג מסד הזמנים הקבוע בהנחיות היועמ"ש. עוד נמצא, כי גם בחלוף למעלה משלוש שנים לאחר קבלת ההחלטה על סגירת התיק, לא שונה סטטוס התיק במרשם הפלילי, והתיק נשאר "פתוח".
* שימוש יתר מצד טועני משטרה בעילת "שיבוש הליכים" כדי לקבל הארכות מעצר: בירור תלונה מצד סנגורים במחוז דרום העלה כי ידם של טועני מעצרים קלה על ההדק בכל הנוגע לשימוש בעילת "שיבוש הליכי חקירה". ממחקר שערכו הסנגורים באופן רנדומלי נמצא, כי מתוך 170 בקשות מעצר נטענה טענת השיבוש ב-158 בקשות (93 אחוז מתיקי המעצר). הנציב המליץ לפני ראש אגף חקירות ומודיעין לחדד את הנהלים וההנחיות בעניין.
נציבות הבקורת היחידה של חקר האמת מול מערכות שיבוש חמורות ללא פיקוח ובקרה,המדינה אחראית נזיקית למה שקורה במחשכים.,אסור עצימת עיניים במדינה דמוקראתית.,עוולות חוקתיות בכל פינה כתרבות שקר והונא,לבות גזילת רכוש שלבעלי דין,מעורבים הרבה עוכרי דיןשהפכו לאחרוני העברינים לרבות מייצגי מדינה בערכאות,שקרנים,רמאים,זייפנים ומנצלים תפקידם להונאה ומירמה מדוברר במאות מקרים בשיח הציבורי.(זהרק קצה הקרחן)