לחצו כאן או על התמונה לצפייה בכתבה מצולמת של פוסטה על הפרשה
הרכב של שלושה שופטי בג"ץ – דפנה ברק ארז, ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף – פרסם פסק דין חריף ביותר נגד התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), וסירובה לחקור מקרה מובהק של אלימות שוטרים – מעצר אלים של אזרח וחישמולו במכשיר טייזר מספר רב של פעמים.
החשוד, תקליטן במסיבה, נעצר בחשד לאחזקת סמים וסיים את המעצר בבית חולים, עם חשד לשבר בצלעות לאחר שאחד השוטרים חשמל אותו במכשיר טייזר לפחות חמש פעמים, ול"קינוח" בעט בצלעותיו כאשר החשוד על הרצפה.
החלק הקריטי של ביצוע המעצר לא תועד, עקב כיבוי מצלמות הגוף של השוטר "המחשמל" מפעיל הטייזר, ושל שוטר נוסף, באופן מסתורי, במהלך ביצוע המעצר. החשוד עצמו הואשם בתקיפת השוטרים, ללא בסיס.
סנגוריו של העצור, עורכי הדין יניב פרץ ואיתן כבריאן, דרשו לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים שהיו מעורבים במעצר, בחשד לתקיפה פלילית. בהמשך הגישו עתירה נגד החלטת מח"ש ומחלקת העררים בפרקליטות המדינה לסגור את התיק.
שופטי בג"ץ קבעו בפסק הדין (19 יוני), כי ה"בדיקה" שערכה מח"ש בעקבות התלונה לא חתרה לחקר האמת. בג"ץ קרא בעקבות הפרשה לביצוע בדיקה מערכתית במח"ש, בפיקוח היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה.
סיבה למסיבה
5 באוקטובר 2019. ארבעה שוטרי סיור ובלשים הגיעו לביתו של תושב הישוב גן נר שבגלבוע, עקב תלונות שכנים על מסיבה רועשת במיוחד. השוטרים שנכנסו אל הבית דרשו להפסיק את המוזיקה, ובקשו מהדי.ג'יי המזוקן והמקועקע למסור להם את המחשב והציוד.
השוטרים חשדו שהדי.ג'יי התחכם והעלים את המחשב, והורו לו להתלוות אליהם לתחנה. אחד השוטרים אמר ש"יעשה לו שואה". הדי.ג'יי ביקש טרם יציאתם להתפנות רגע לשירותים.
בהגיעם למתחם השירותים החל אחד השוטרים לערוך חיפוש על גופו של הדי.ג'יי, שהתנגד. ארבעה שוטרים ריתקו אותו בכוח. אחד השוטרים הפעיל אקדח טייזר על החשוד חמש פעמים רצופות, לאחר שלטענתם תקף את השוטרים. לאחר שחישמל את הדי.ג'יי שוב ושוב, בעט מפעיל הטייזר בצלעותיו של החשוד, השרוע על הרצפה, עד שאיבד את הכרתו.
כל המהלך, החל מתחילת החיפוש על הדי.ג'יי, ריתוקו, חשמולו באקדח טייזר מספר רב של פעמים והבעיטה בצלעות, בסיום ביצוע המעצר – לא צולם על ידי השוטרים. השוטר שהפעיל את מכשיר הטייזר לא הפעיל בכלל את המצלמה שעל גופו. השוטר השני בצוות הפעיל את מצלמת הגוף רק בתחילת האירוע, בכניסה לבית, אך הצילום נעצר והמצלמה כבתה מסיבה "מסתורית" – מרגע החיפוש ועד איזוקו של הדי.ג'יי והכנעתו.
מי ש"השלים" את הצילומים והתיעוד החסר היו משתתפי המסיבה – שאחד מהם לפחות צילם את השוטרים המסתערים על התקליטן. בתום האירוע פונה העצור כאמור לבית החולים, לאחר שהשוטרים "השיגו את שלהם" ותפסו על גופו 5 גרם קוקאין, טבליות אקסטזי ובולי אל.אס.די.
בעוד העצור מנותח בבית חולים, עורכי הדין פרץ וכבריאן הגישו תלונה למח"ש על המעצר הברוטלי, וביקשו למסור סרטון שצילמו משתתפי המסיבה. עורכי הדין דרשו לבדוק מדוע הסרטונים שהכניסה המשטרה לתיק חלקיים, והצביעו על כך שהחלק המרכזי של האירוע נעדר מהצילומים של אנשי המשטרה.
אנשי מח"ש לא התרשמו וניקו את השוטרים מכל חשד, ללא חקירתם של השוטרים באזהרה.
מיד לאחר הגשת כתב אישום נגד הדי.ג'יי מתחה שופטת בית משפט השלום בנצרת, רגד זועבי, ביקורת על התיעוד החסר ממצלמות הגוף של השוטרים, והביעה תמיהה על האשמת התקליטן בתקיפתם.
השופטת ראתה את מה שחוקרי מח"ש סירבו לראות, וכתבה: "אין בתיק החקירה כל הסבר המניח את הדעת לעובדה כי סרטוני מצלמות הגוף אינם שלמים, וכי התיעוד הנצפה בהן הינו מקוטע ורצוף בהפסקות הנראות על פניו יזומות…".
"יש להתייחס לגרסאות השוטרים בזהירות", כתבה השופטת זועבי.
במסגרת הסדר טיעון שנחתם בהמשך, נמחקה עבירה של תקיפת שוטרים מכתב האישום נגד התקליטן.
נפגשים בעליון
עורכי הדין פרץ וכבריאן לא ויתרו על חקירת השוטרים בגין האלימות שהפעילו, ופנו למחלקת העררים בפרקליטות.
המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד נורית ליטמן, הודיעה לסנגורים על דחיית הערר וכתבה כי "אין תיעוד לשימוש בכוח חריג"; וכי מדו"חות הפעולה של ארבעת השוטרים שהשתלטו על החשוד עולה כי "הנאשם התנגד למעצרו באופן אלים".
לאחר מיצוי ההליכים מול הפרקליטות עתרו הסנגורים לבג"ץ. הם צירפו לעתירה את הראיות אשר מח"ש ובכירי הפרקליטות סירבו לחקור לעומק: ביניהן תוצאות פלט מכשיר הטייזר – מהן עולה כי השוטרים הפעילו את המכשיר לכאורה 14 פעמים על החשוד. לעתירה צורפו גם סרטוני הווידאו שצולמו בידי באי המסיבה. שם נראה השוטר הבועט לכאורה בחשוד, כששוטר אחר "מעודד" אותו: "תן לו חשמל, לבן זונה".
הפרקליטות שבה וטענה כי כנגד העותר הופעל "כוח סביר". בנוגע לכיבוי מצלמות הגוף של השוטרים למשך שתי דקות ברגעי המעצר נמסר כי היתה "תקלה טכנית".
שופטי בג"ץ לא קנו את ההסברים של המדינה. השופט ג'ורג' קרא, שכתב את החלק המרכזי בפסק הדין ערב פרישתו, פסק כי "חדלונה של מח"ש בחקירת האירוע הביא לפגיעה באפשרות לרדת לחקר האמת".
לדברי השופט קרא, התנהלות השוטרים הצדיקה חקירה פלילית. "ראשית, השפה המשתלחת בה נקטו השוטרים, עוד בשלב בו האירוע התנהל על מי מנוחות. אמירת שוטר לאזרח לפיה הוא 'יעשה לו שואה' היא אמירה שעמה לא ניתן להסכין".
שנית", ציין השופט, "פערים עובדתיים… בין דו"חות הפעולה (של השוטרים) לבין העולה מהתיעוד ממצלמת הגוף. בעוד בדו"חות הפעולה צוין כי העותר התנהג בצורה תוקפנית ומחשידה… הצפייה בתיעוד ממצלמת הגוף מלמדת כי העותר התנהג בצורה שלווה למדי. שלישית, מידת האלימות שהופעלה נגד העותר. אין בהתנגדותו של העותר למעצרו, כדי לספק הצדקה לשימוש החורג במכשיר הטייזר… אין בה אף כדי להצדיק בעיטה, לִשְמָהּ, בצלעותיו".
"רביעית, התיעוד החסר ממצלמות הגוף", כתב השופט. "ברי כי יש בריבוי ה'תקלות הטכניות' כדי להעלות חשד לכאורי להתנהלות שאינה תקינה מצד גורמי המשטרה, באופן המצדיק בחינה מהירה ויסודית … פער בתיעוד, אם בשוגג ובוודאי אם בזדון, חוטא למטרות שלשמן הוחלט להשתמש במצלמות", כתב השופט. "אלו נועדו להביא להגברת שקיפות עבודת המשטרה וחיזוק אמון הציבור בה, תוך ריסון כלל המעורבים". השופט ציין גם את ניסיונם של השוטרים למנוע את תיעוד האירוע בידי אזרחים שנכחו במקום.
השופט קרא קבע כי "היה על מח"ש לבצע בדיקה יסודית ומהירה, מתוך ניסיון כֵּן להגיע לחקר האמת. על פעולות אלו היה להתבצע, סמוך לקרות האירוע, ולא לקבל את טענת ה"תקלה הטכנית" (במצלמות הגוף) כ'ראה וקדש'. זאת, במיוחד לאור הנסיבות המחשידות שאפפו את קרות ה'תקלה'", כתב השופט. לדבריו, בהתנהלות מח"ש "יש כדי לתמרץ את לובשי המדים לחזור על מעשים שעל פניהם חשודים לכאורה כשיבוש חקירה או העלמת ראיות. בכך, פגעה מח"ש פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי".
בעקבות הבהרות שנמסרו לפי דרישת בג"ץ, על ידי המדינה, החליטו השופטים לבסוף, למרות חריפות הביקורת, שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים. בהודעת ההבהרה מסרה הפרקליטות לבג"ץ כי שניים מארבעת השוטרים בכוח, לא נשאו מצלמות מאחר שהשתייכו לכוח בילוש, וכי "אין בסיס ראייתי מספק" לטענה כי השוטר שהפסיק לצלם במהלך האירוע כיבה את מצלמת הגוף בכוונה. לטענת הפרקליטות, תקלות טכניות התרחשו במקרים נוספים, וכיום לא ניתן לברר מה מקור התקלה במצלמה. בעניין זה ציין השופט קרא כי היום "בוודאי מאוחר לברר" וכי "חקירת מח"ש לא התאפיינה במהירות ובשקידה שלה ניתן היה לצפות".
לבקשת בג"ץ, העתקים מפסק הדין יימסרו ליועצת המשפטית לממשלה, לפרקליט המדינה וליועמ"ש משטרת ישראל, "על מנת שיבחנו אם יש מקום להורות על המשך טיפול באירוע באפיקים אחרים". עוד נקבע כי המדינה תשלם הוצאות לעותר בסך 20 אלף שקלים.
השופטים דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף הצטרפו לפסק הדין החריף.
השופט גרוסקופף: "גם אני מצטרף לביקורת נגד הרפיון והאיטיות שאפיינו את בדיקת תלונת העותר בדבר אלימות משטרתית על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בפרט". השופט קרא לראשי התביעה לוודא שאירועים כאלה בעתיד ייחקרו באופן נאות – "ואדגיש, ייחקרו ולא רק ייבדקו (על ידי מח"ש)", כתב השופט.
