אסיר תפר לעצמו את השפתיים במחאה על הפסקת טיפול במשככי כאבים

דולב פרץ מדימונה הוא אסיר שמרצה שלוש שנות מאסר על עבירות אלימות וסמים. לפני שנכנס למאסר הוא נפצע קשה בתאונת אופנוע, ומאז הושתלו בגופו פלטינות לדבריו הוא סובל מאוד בכל חלקי גופו ומטופל במשככי כאבים.
כך, גם בשלוש השנים האחרונות בבית הסוהר, פרץ בן ה-30 קיבל משככי כאבים, 80 מ"ג אוקסיקודון ביום, 40 בבוקר ו-40 בערב.

השבוע, חודש וחצי לפני סיום המאסר, חשד בו החובש מהמרפאה של אגף 4 בכלא איילון, כי במקום לבלוע את הכדור הנרקוטי שנתן לו באותו ערב הוא ניסה להבריח אותו לאגף, לכאורה כדי לסחור בו ולקבל תמורתו מוצרי קנטינה, סיגריות או כל דבר שווה ערך מהווי בית הסוהר. האסיר הכחיש ואמר לחובש שבדרך אל הפה הכדור פשוט נפל לו לרצפה והוא ניסה להרים אותו, אבל החובש בגיבוי סוהרים עתירי ניסיון לא השתכנעו.
פרץ נוטרל לזמן קצר ואז נמסר לו כי בהמשך להוראת רופא מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) שבדק אותו בחודש אפריל והמליץ לא לחדש לו את הטיפול במשכך הכאבים, לנוכח האירוע האחרון החליטו גם במרפאה להפסיק לתת לו את הטיפול התרופתי שהוא המשיך לקבל חרף המלצת הרופא החיצוני.

האסיר הצנום נבהל מרמת הכאב הצפויה לו והתקשה להשלים עם ההחלטה, ובמחאה על כך החליט לפגוע בעצמו ובחר בדרך מקורית ביותר: פרץ לקח חוט ומחט ופשוט תפר לעצמו את השפתיים. חבריו לתא הזעיקו את הסוהרים והוא הוצא מהתא אל המרפאה. חובשים וסוהרים ניסו שם לדבר איתו, שיאפשר להם לפרום את הקשרים משפתיו, אך הוא בסוג של התקף חרדה סירב לכך בתוקף.

במקום לנסות לרכך את עמדתו בסיוע אנשי מקצוע מהתחום הסוציאלי הרגשי, או באמצעות מקורבים ואפילו בני משפחה בשיחת טלפון, וזאת לנוכח חריגות האירוע, הקצין התורן הורה להכניס אותו לחדר מיוחד ולכבול אותו שם בידיים וברגליים. כל אותו הלילה הוא נשאר כך כבול לבד על המיטה בחדר המיותם, ללא אסיר תומך כפי שהיית מצפה מרשויות הכלא לנהוג במצבים משבריים מהסוג הזה.
גורמים בלתי רשמיים בשב"ס טוענים כי האסיר פרץ סירב לאפשר לצוות הרפואי להוציא לו את התפרים, ולא הסכים להוריד אותם בעצמו, ולכן כחלק מהנהלים של חשש מפגיעה עצמית הוחלט לכבול אותו למיטה.

בשעות הבוקר התחדשו הנסיונות של סגל בית הסוהר לשכנע אותו להסיר את התפרים משפתיו, בין היתר הבטיחו לו שלא יפגעו במינון משככי הכאבים שהשב"ס אפשר לו לקבל לכל אורך המאסר. כך,
עד שהוא התרצה והוריד את התפרים בעצמו. הוא שוחרר מהכבלים, הוצא מהחדר המבודד והוחזר לאגף.
אלא שאז גורמי רפואה של הכלא בחרו לאמץ דווקא את המלצתו הבלתי מחייבת של רופא הקהילה במרכז הרפואי שמיר מחודש אפריל, והחליטו לגמול אותו "על יבש" ממשככי הכאבים תוך שהם מפרים את ההבטחה שנתנו לו. התגובה שלו היתה קשה ומלווה בהתקף חרדה נוסף, כאשר במקביל חבריו מהאגף פנו לאתר "פוסטה" ודווחו על כל היבטי האירוע החריג – תפירת השפתיים, הכבילה ידיים רגליים וההחלטה למנוע ממנו טיפול רפואי חרף מצבו הפיזיולוגי הירוד שידוע היטב לכל מקורביו בכלא.

ב-13 יוני, מיד לאחר שאתר "פוסטה" ביקש את תגובת דוברות שב"ס לאירוע, החליטו במרפאה לחדש לו את הטיפול הרפואי אבל במינון נמוך יותר, חצי מהכמות אליה הוא התמכר בשלוש השנים האחרונות. פרץ התקשה להשלים עם רוע הגזירה ויצר קשר עם הוריו בדימונה, הוא סיפר לאמו שבשירות בתי הסוהר החליטו לענות אותו בחודש וחצי האחרון של המאסר, וכתוצאה מהפסקת הטיפול הכאבים שלו החריפו והוא מתקשה לשבת ולשכב.
ההורים שוקלים את צעדיהם ובכוונתם להתייעץ עם עורך דין לגבי המשך ההתנהלות שלהם מול שב"ס.

מדוברות שב"ס נמסר בתגובה לאירוע: "האסיר תפר את שפתיו באירוע שהוגדר על ידי גורמי הטיפול כפגיעה עצמית. בהתאם לפקודה הוא נכבל במטרה לשמור על שלומו. מפאת חסיונו הרפואי נוכל רק לומר כי הינו מטופל רפואית בהתאם להמלצות רופא שב"ס והמלצות הרופא בקהילה (אסף הרופא – שמיר)".