
שבעה מתוך עשרה נאשמים בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפרשת צ'יינג' "אונו פיננסים" בגין הלבנת הון וחשבוניות פיקטיביות במאות מיליוני שקלים, עתרו לבג"ץ כנגד פרקליטות מחוז דרום והשופט המחוזי יואל עדן. הנאשמים, אבי ושגית אוסדון, נחום פרסר, רפי ויעקב פילוסוף, זוהיר ואמג'ד רואשדה, עותרים לביטול כתב האישום, בשל אי קיום חובות יידוע ושימוע על ידי הפרקליטות.
הפרשה התפוצצה בינואר 2020, כאשר נעצרו החשודים – בעלי חברות בנייה, נותני שירותי מטבע ועבריינים, בראשם ראש ארגון הפשע בני שלמה – בחשד להנפקת חשבוניות פיקטיביות ועוקץ מע"מ "במסגרת ארגון פשיעה". לחשודים יוחסו עבירות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה, אך התוכניות של הפרקליטות לגבש ראיות לכתב אישום מהיר, כשלה, ואחרי 35 ימים שחררו חוקרי ימ"ר לכיש את כולם, למעט שלמה, שלבסוף נשאר במעצר בתיק אחר של סחיטה, אך בפרשה זו לא הוגש נגדו כתב אישום.
תנאי השחרור החמורים של החשודים האחרים, שכללו מעצר בית, פקעו לאחר זמן קצר, אך פרקליטות מחוז דרום האריכה את התנאים הכוללים עיכוב יציאה מהארץ וערבויות כספיות למשך הזמן המקסימלי האפשרי על פי חוק לפני הגשת כתב אישום. כאשר גם תנאים אלו עמדו לפקוע ללא אפשרות הארכה, שנה וחצי לאחר שחרור החשודים ממעצר – הפרקליטות הגישה כתב אישום ב-13 במאי 2021 בלי לתת לחשודים התראה מוקדמת ובלי לערוך להם שימוע על פי חוק. בנוסף, עוד בטרם קיום חובת שימוע, הפרקליטות לא מסרה לסנגורים הודעת יידוע ראשונית על קבלת חומרי החקירה. סנגוריהם של הנאשמים, עורכי הדין עמית זיו, ניר ישראל, ירון בן יוסף, פרופ' יורם רבין, איילת דואן, יפתח לנדאו ואלי גבאי – דרשו לבטל את כתב האישום ולערוך שימוע בתיק.
פרקליטות מחוז דרום טענה כי הגשת כתב אישום בתוך מסגרת הימים לפני פקיעת תנאי שחרור החשודים, היתה חיונית, וכי הנחיית פרקליט המדנה מתירה לכאורה חריגה ללא עריכת שימוע. השופט עדן נתן גושפנקא לנימוקי הפרקליטות, ולפיכך עתרו הנאשמים לבג"ץ.
בעתירה, טוענים הסנגורים כי החלטת השופט עדן התעלמה מכך שהפרקליטות ביצעה שתי הפרות: הן בנוגע לאי מסירת יידוע ראשון על קבלת חומרי החקירה, והן בנוגע לאי ביצוע יידוע שני הנוגע לזכות השימוע.
שנית, החוק מאפשר אי עריכת שימוע רק אם קיים חשש ל"פגיעה באינטרס מהותי" בשל פקיעת תנאים. במקרה זה, טוענים הסנגורים, לא היתה הצדקה להגשת כתב אישום בהולה – מכיון שהעבירות לפי חוק ארגוני פשיעה מתחילת הפרשה, נעלמו והתאיידו, ונשארו רק עבירות מס והלבנת הון, ללא מסוכנות של הנאשמים כלפי הציבור. בנוסף, תנאי השחרור שנותרו היו "קלים כנוצה", כדברי הסנגורים.
ההגנה דחתה הצעה שהעלתה הפרקליטות בבית המשפט המחוזי, לערוך לנאשמים "שימוע בדיעבד" ללא ביטול כתב האישום. לדברי ההגנה, יש לבטל את המושג של "שימוע בדיעבד" עם חרב התלויה מראש.











