לבית משפט המחוזי בתל אביב הוגש כתב אישום נגד חלי משה (57) מבני ברק, מטפלת אשר טיפלה בבני זוג קשישים מרמת גן, מ' ו-י' אשר נפטרו בשנים 2011 ו-2013. הפרקליטות טוענת כי המטפלת עשקה כספים מהקשישה כאשר היתה מאושפזת, חסרת הכרה ועל ערש דווי, וכי לאחר מותה – עשקה במשך שנים נוספות גם את האחות התאומה של המנוחה, תוך ניצול גילה – בת 92 כיום – והיותה ערירית וחשוכת ילדים.
לפי כתב האישום, בסך הכל עשקה משה מהקשישות, י' המנוחה ו-ח' האחות התאומה, כשני מיליון שקלים, בכסף מזומן וברכוש, לרבות דירתה של י' אותה העבירה על שם בתה. מכתב האישום עולה כי במקביל ניהלה המטפלת הליכי פשיטת רגל ודיווחה לבית המשפט כי הכנסותיה עומדות על 4,500 שקל. את הרכוש שקיבלה במרמה לכאורה מהקשישות, העבירה בין השאר על שם בנה ובנותיה.
תחילת המרמה, לפי כתב האישום, לאחר מותו של מ', הקשיש בו טיפלה, שנפטר ב-2011. במשך שנתיים נוספות טיפלה באשתו י' עד אשפוזה בבית חולים. לפי האישום, במהלך תקופה עד למותה, כאשר י' היתה מונשמת ומורדמת, הזמינה המטפלת לכאורה שלושה פנקסי צ'קים מחשבונה של י' בבנק הדואר. לפי הנטען, משה זייפה 84 צ'קים עליהם חתמה בשם הקשישה המאושפזת ועשתה בהם שימוש לצרכיה האישיים – רכישת מזון, מוצרי פנאי, מוצרי חשמל ועוד.
בנוסף נטען, כי מיום אשפוזה של י' ועד יום פטירתה, משה עשתה שימוש לרעה בכרטיסי האשראי של י' ב-67 עסקאות בחנויות אופנה, בתי קפה ומסעדות, וכן משכה כסף מזומן מחשבון הבנק של י'. בנוסף נטען, כי בשלושת השבועות לאחר פטירתה של י' העבירה המטפלת במרמה כספים מהחשבון של י' לחשבונה שלה, באמצעות מסמך מזויף שמסרה בשם המנוחה לבנק הדואר.
בסך הכל, לפי האישום, הנאשמת ביצעה פעולות זיוף ומרמה, באמצעותן משכה לכאורה מחשבונה של י', לפני ואחרי מותה, 110 אלף שקל.
בכתב האישום נטען כי משה עשתה זאת למרות שי' הורישה לה לפני מותה את דירתה במתנה (75 אחוז, בעוד 25 אחוז הובטחו לבנותיו של מ', בן הזוג המנוח). מאחר שהמטפלת היתה בהליכי פשיטת רגל, היא ביקשה מהקשישה שתרשום את הזכויות על שם בתה. לאחר מותה של י' מכרה הנאשמת את הדירה, ולא העבירה את הכספים לבנותיו של מ', השותפות בירושה, כפי שסוכם לכאורה.
עוקץ האחות התאומה
המשך העושק לכאורה בוצע כלפי אחותה התאומה של המנוחה, כאמור, שגם איתה היתה המטפלת בקשר קרוב. האחות, עדיין בחיים, היא חשוכת ילדים וערירית. לפי האישום היא ראתה במטפלת כ"בתה", בעוד שהמטפלת פעלה לפי הנטען כדי להשתלט על רכושה תוך איומים והפחדות, ותוך ניצול מצבה המנטלי של ח'.
מכתב האישום עולה כי לאחר מות אחותה, משה סיפרה ל-ח' כי בעלה המנוח של אחותה מ' נשאר חייב כספים בשוק האפור לאחר מותו, בשל היותו "מהמר", וכי נושיו פנו כביכול אליה, לנאשמת, כדי לגבות את החוב מהגיסה ח' – הקשישה שנותרה בחיים.
משה, כך נטען, הבהירה ל-ח' כי עליה לכסות את חובות ההימורים שגיסה המנוח הותיר, שכן בעלי החוב "יודעים" שברשותה רכוש רב, ואם לא תשלם "יפגעו בה". הנאשמת חזרה על סיפור החוב של מ' מספר רב של פעמים , והזהירה את הקשישה כי בעלי החוב כועסים עליה.
בכתב האישום נטען כי לאחר שהפחידה את ח', ועקב היכרותן הקרובה, ח' מסרה למשה את תעודת הזהות שלה, פנקסי הצ'קים וכרטיס האשראי שלה. הפרקליטות טוענת כי משה משכה מכרטיס האשראי של ח' ומחשבונותיה לא פחות מ-849 אלף שקל במשך מספר שנים. 640 אלף שקל לכאורה הפקידה בחשבון הבנק של בתה ו-200 אלף שקל בחשבון הבנק של בנה. בשאר הכסף רכשה לכאורה מכונית, ביגוד, תכשיטים, מוצרי אלקטרוניקה וסלולר, ארוחות במסעדות, בתי מלון, ריהוט, וביצוע תשלומים שוטפים.
עוד נטען כי ח' התשושה מסרה למשה מספר רב של צ'קים חתומים, והנאשמת חגגה על הצ'קים שלה בסכום עסקאות של מעל 300 אלף שקל.
בסך הכל, לפי הנטען, הנאשמת קיבלה במרמה בנסיבות מחמירות משתי קשישות, המנוחה ואחותה, רכוש וכספים בשני מיליון שקל, תוך ניצול מצבן הרפואי והמנטלי, והיותה של ח' ערירית.
לבד מעבירות זיוף, מרמה, הלבנת הון ועבירות מס, משה נאשמת בעבירות על חוק חדלות פירעון והונאת נושים, עקב הסתרת הרכוש שעשקה לכאורה מהקשישות, מבית המשפט בו ניהלה הליכי פשיטת רגל. במסגרת הליכים אלה ביקשה הגנה מפני חובות בסך של 1.5 מיליון שקל עקב חוסר אמצעים.
פרקליטות מחוז תל אביב באמצעות עו"ד לילך כץ מבקשת מבית המשפט לאשר גביית "עדות מוקדמת" מהקשישה ח', ילידת פברואר 1930, לאלתר, מחשש שבמועד מאוחר יותר לא ניתן יהיה לגבות את עדותה במשפט.
