"המדרשה" בלשכת עורכי הדין ערכה אתמול כנס מקצועי בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון, בנושא פשיעה כלכלית, במלון קרלטון בתל אביב (7 יוני).
עו"ד עילית אוסטרוביץ'-לוי, המנהלת החדשה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, שצמחה ברשות וחזרה אליה לאחר כהונה בתפקיד קצינת רגולציה בפייסבוק ישראל, התייחסה למגוון תחומים בהם הרשות מובילה במתן מודיעין פיננסי לגופי האכיפה ובפיקוח.
"הפשיעה בחברה הערבית היא אחד הנושאים העומדים בראש סדר היום הציבורי", אמרה עו"ד אוסטרוביץ'-לוי, "אנחנו לוקחים חלק משמעותי בטיפול בעניין. בהקשר זה, מיליארדי שקלים בשנה במגזר מועברים באמצעות נותני שירותים פיננסיים (נש"פים/צ'יינג'ים בשפה העממית, ז.ק), והסכומים הללו גדלים משנה לשנה. פיקוח אפקטיבי על הנש"פים הוא נדבך משמעותי במאמצים למיגור הפשיעה במגזר".
עו"ד אוסטרוביץ'-לוי ציינה את הערכת סיכוני הלבנת ההון הלאומית, שפרסמה לאחרונה הרשות בנוגע לתופעות העולות של הפשיעה הכלכלית, ואמרה כי גופי האכיפה מכוונים את פעילותם כנגד המגמות של הונאות ברשת והלבנת הון באמצעות קריפטו (ביטקוין וכד') ונכסים וירטואליים.
מנהלת הרשות הדגישה כי לצד המערכה המודיעינית נגד הגורמים העברייניים, קיימים הגופים הלגיטימיים – נותני שירותים פיננסיים בתחום הקריפטו – וחובת הכלכלה הישראלית, הבנקים והרשויות לאפשר לאותם גופים וללקוחותיהם הישראלים שמשקיעים בביטקוין בצורה גלויה, לעבוד ולהעביר את רווחיהם וכספיהם בין החשבונות. "משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי מקדם הכלה פיננסית ומתנגד מהותית להדרה פיננסית של סקטורים שלמים", אמרה עו"ד אוסטרוביץ'-לוי. "משטר אפקטיבי למאבק בהלבנת הון אינו פוסל באופן גורף מגזר, מדינה או פעילות. המציאות מראה שסקטור שמודר מהמערכת הפיננסית הנורמטיבית, יעביר את הפעילות שלו לערוצים לא חוקיים ולא מפוקחים".
גיל ברקת, ראש ענף אנליטיקה ומודיעין ברשות, סיפק בסקירת המשך הצצה לכלים הטכנולוגיים שבידי הרשות ולחקירת אירוע כגון מתקפת כופרה (דרישת כופר) של האקר איראני מחברה ישראלית, וכספים שניהל ההאקר בהעברות ביטקוין.
מדברי ברקת עולה כי יש יותר כלים טכנולוגיים ליירוט העברות בין ארנקים אלקטרוניים, אך חסרה הסדרה חוקית לגבי חיפוש בחומר המצוי במחשבים ושרתים מרוחקים. במסגרת זאת, גילה ברקת, מתקיים שיתוף פעולה בין מדינות וחילופי מידע, בדומה לאלו המתקיימים בתחומים אחרים של אכיפה, אך בשלב ראשוני. לדבריו, הוצע ליצור מנגנון שיתוף פעולה עם מדינות (ידידות) שבמסגרת פעולות חקירה אחר פשעים מקוונים בתחומן, מקיימות אף הן חיפוש בשרתים מישראל, שכן מדובר בעבירות גלובליות ללא גבולות פיזיים.
ברקת ציין גם כי תמונת המודיעין על העברות ביטקוין חשודות שמקורן בפשע נשענת גם על מידעים שרשות הלבנת הון מקבלת מנותני השירותים הפיננסיים המורשים בתחום הקריפטו ונכסים וירטואליים בישראל, שמחויבים כמו כל הנש"פים ברישיון לדווח על העברות "בלתי רגילות".
בהקשר זה, נציג נותני השירותים הפיננסיים, רון צרפתי מחברת Bit2C הממתגת עצמה כ"בורסת הקריפטו הישראלית", קבל על כך שאף אחד מגופי הקריפטו המורשים ומוכרים לכאורה על ידי המדינה למסחר חוקי בביטקוין, חלקם פועלים שנים, לא קיבל עדיין רישיון קבוע מהרגולטור, המפקח על שוק ההון, וכולם פועלים תחת "אישור/היתר זמני" אף שהם מוסרים דיווחים שגרתיים וגם חריגים על הפעולות, כפי שהם מחויבים בחוק וכפי שהעידה כאמור רשות איסור הלבנת הון בעצמה.
עו"ד אורי גולדמן, יו"ר משותף בוועדת עבירות כלכליות והלבנת הון בלשכת עורכי הדין הדגיש באותו עניין, כי קיים קושי של ממש בכפל הפיקוח על הגופים בתחום, כפל שנובע מריב הרשויות על סמכויות.
מצד אחד, המפקח על שוק ההון אחראי על רישוי לנש"פים – מתן הרישיונות לנותני השירותים (גם ציינג'ים מסורתיים, וגם הגופים החדשים בתחום קריפטו ופינטק).
מצד שני, רשות איסור הלבנת הון אשר תצורף כרגולטור שיבצע פיקוח צולב על אותם עסקים בדיוק, עסקים שיחויבו בדיווח וציות למספר רשויות במקביל (על פי תזכיר חוק חדש שפורסם).
ברשות איסור הלבנת הון טוענים כי הם המומחים לפיקוח בתחום, בעוד עו"ד גולדמן הציע לרכז הסמכויות בידי גוף אחד. היתרון שעשוי לצמוח בכל זאת מכניסתה של רשות איסור הלבנת הון לפיקוח על הצ'יינג'ים, הוא חיזוק המנוף על הבנקים, כדי שיחדלו להערים קשיים על ניהול חשבונות של מנהלי הצ'יינג'ים אצלם.
המודיעין המסכל של הצ'יינג'ים
דיון נוסף בפאנל בהנחייתה של עו"ד מאיה לדרמן, יועמ"שית הרשות לאיסור הלבנת הון, התנהל בנושא המידעים המודיעיניים של המשטרה אשר הביאו לסגירתם של מאות צ'יינג'ים/נש"פים ושלילת רישיונם, מבלי שהתקיים הליך של הוכחות והבאת ראיות גלויות.
עו"ד גולדמן טען בעניין זה כי המידע המועבר להגנה כנימוק להפסקת פעילותם של העסקים לצמיתות הוא לעג לרש. "מבקשים שנתמודד בעתירה לבית משפט על סמך מסמך עם שורה אחת שנקראת 'פראפרזה' ובה כתוב כי המלצת המשטרה שלילית. אי אפשר להתגונן בפני זה אם אתם לא חושפים מה המידעים. אם אתם חושבים שהם עבריינים, בבקשה – תעמידו אותם לדין", אמר עו"ד גולדמן.
נציג משטרת ישראל בדיון, רפ"ק שחר יערי, ראש חוליית מודיעין במדור הסמכות ועמדות המשטרה, טען בתגובה כי ההמלצות לרשות שוק ההון בעניין פסילת רשיונות של נותני שירותים פיננסיים מבוססות על "עשרות מידעים מודיעיניים והצלבות". רפ"ק יערי אמר כי לראיה, "בתי המשפט אישרו את שיקול הדעת" של המשטרה והמפקח על שוק ההון בהתבססות על מידעים חסויים בעשרות מקרים לפסילת צ'יינג'ים, "למעט שופטת אחת" (השופטת אסתר נחליאלי חיאט, ז.ק) שפסלה שתי החלטות המבוססות על המלצות המשטרה, ואף מתחה ביקורת על דרך ההתוויה של אותן המלצות והראיות הקיימות להן.
לדברי רפ"ק יערי, על אחת ההחלטות של השופטת נחליאלי המדינה הגישה ערעור לבית משפט העליון.
נושא אחר בו עסקו בכנס "המדרשה" היה השלכות הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה, לגבי ביצוע העברות כספיות מרוסיה לישראל. למשל, האם חברה ישראלית לה יש סניפים ברוסיה ובישראל יכולה להוציא ולהעביר כספים משם, ומה מדיניות הבנקים. בפאנל בהנחיית עו"ד יעל גרוסמן, עלה מדבריו של רמי ששון, קצין ציות ראשי בבנק דיסקונט, כי הנחיות הפיקוח על הבנקים אינן ברורות, ולפיכך הבנקים מנהלים מדיניות זהירה במיוחד, מחשש להסתבכות בעיקר עם הרשויות בארה"ב בשל הפרת סנקציות בינלאומיות.
איום סייבר מרכזי
בתוך כך, משרד המשפטים יצא השבוע בקול קורא לציבור, במטרה לקבל התייחסויות בנושא התמודדות עם מתקפות כופרה, לצורך גיבוש מדיניות להתמודדות עם התופעה. מתקפות כופרה הן תקיפות שמטרתן הדבקת מחשב או רשת מחשבים. לאחר ההדבקה, דורש התוקף העברת כופר כתנאי לפתיחת ההצפנה, לרוב במטבע קריפטו. מתקפות כופרה ותשלום דמי כופר הוא אחד מאיומי הסייבר המרכזיים שפגיעתם הכלכלית היא הגדולה ביותר.
צוות בראשות מנהלת מחלקת הסייבר בפרקליטות, ד"ר חיים ויסמונסקי, מבקש מהציבור ובעלי עניין להביע דעה בשאלות הבאות:
מהי אחריותה של המדינה לספק סיוע לגורם הנתקף במתקפת כופרה? לאילו סוגי נפגעים על המדינה לספק סיוע, ואילו סוגי סיוע על המדינה להעניק?
האם ובאילו תנאים יש לאסור על תשלום דמי הכופר?
מהן חובות הדיווח של ארגון או אדם פרטי בנוגע לעצם קיומה של המתקפה ובנוגע לתשלום דמי הכופר?
האם קמה חובת פרסום לציבור במקרה של ארגון הנתון תחת מתקפת כופרה?
האם ישנם מצבים שבהם תשלום דמי הכופר יוכל להיחשב כהוצאה מוכרת מבחינת דיני המס?
