14 באפריל 2021. גבר בן 72 מנתניה ישב עם אשתו בבית קפה בעיר. על רקע ויכוח בין בני הזוג, הבעל שפך על אשתו כוס מים וקם מכיסאו, בעוד שהיא נותרה יושבת ובוכייה. יושבי בית הקפה ניגשו אל האישה, שניסתה להרגיע את ההמולה באומרה: "זה בסדר". אלא שבחלוף מספר דקות חזר בעלה אל המקום, ובעודו עומד אחז בידו האחת בצווארה.
הבעל, שמעולם לא הסתבך עם החוק וסובל מבעיות בריאותיות וכלכליות קשות, נעצר ונחקר. בחקירתו במשטרה הסביר מה גרם לו לכעס ולהתפרצות שהגיעה עד כדי אלימות ממש: לדבריו, בזמן שישבו בבית הקפה הוא קיבל שיחת טלפון מאחותו, שסיפרה לו כי אימו אושפזה ועוברת החייאה בבית החולים. הוא הוסיף וסיפר כי אשתו לא ידעה על כך, לא הבינה מדוע הוא מעדיף לשוחח בטלפון עם אחותו, וביקשה ממנו לסיים את השיחה כדי שתספיק לגשת לקניון הסמוך לפני שייסגר, ותספיק לנות טלפון חדש ערב פסח.
למרות ההסבר המפורט, לבית משפט השלום בנתניה הוגש כתב אישום נגד הבעל, והוא הודה והורשע בתקיפת בת זוג.
אתמול התקיים בבית המשפט דיון הטיעונים לעונש (5 אפריל). התביעה המשטרתית דרשה להטיל על הנאשם בין מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות לבין שנת מאסר בפועל. "אנו סבורים כי גבר המסוגל לתקוף את אשתו בציבור מלמד על מסוכנות… מדובר אקט משפיל ומעליב".
סנגורו של הנאשם, עו"ד גל שר טוב, טען מנגד כי מדובר ב"זוג פנסיונרים שאין להם אלא זה את זה", המנהלים זוגיות אוהבת בת יותר מ-20 שנה. הסנגור אמר כי אין שום הצדקה לאלימות, קלה כחמורה, בוודאי לא כלפי בת זוג, אך עם זאת – בנסיבות כאלה "לא היה מקום לעתירה עונשית כה מחמירה שאינה תואמת את רף הענישה המקובל ומתחמי הענישה שנקבעים בבתי המשפט".
בנוסף הציג הסנגור לבית המשפט מסמכים, לפיהם עשרה ימים לאחר התקרית בבית הקפה, אמו של הנאשם נפטרה.
השופט גיא אבנון ציין בגזר הדין: "אין חולק שמדובר באירוע בעל אלמנטים מבזים ומשפילים. עוד אין חולק על כך שבית המשפט רואה בחומרה עבירות אלימות בכלל ועבירות אלימות כלפי בת זוג בפרט. בצד זאת, כל מקרה נשקל בהתאם לנסיבותיו".
"מדובר באירוע רגעי, לא מתוכנן, על רקע מחלוקת", הוסיף השופט, "סופו של יום, אירוע בין בני זוג מבוגרים, אשר חיים שנים ביחד, בחיים טובים ושלווים".
בסופו של דבר החליט השופט לגזור על הנאשם שלושה חודשי מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות עצמית.
עו"ד שר טוב מסר בתגובה: "בני הזוג יצאו מאושרים, מחויכים ומחובקים מבית המשפט – והאושר שבעיניים שלהם הוא התמורה האמיתית למה שאני עושה ביום יום. אני שמח שבית המשפט קיבל את עמדתי שהענישה הינה לעולם אינדיבידואלית וכל מקרה יש לבחון לגופו על פי נסיבות העושה והמעשה – כאשר במקרה זה, עם כל הרגישות והצורך להרתיע, אכן לא היה מקום לדרוש עונש של מאסר".
